barnea1967
New member
הציפורי רכיב!
ב1530 חזרנו אני ואבא שלי מרכיבה מ-ד-ה-י-מ-ה בנחל ציפורי. הייתי אומר שזו הרכיבה הכי כייפית שרכבתי עד היום. תחילת הטיול בסביבות 1030. יצאנו מקיבוץ יגור, כאשר התוכנית היא לרכב לאורך כביש 70, לפנות בחוולאד לציפורי, לעלות מטחנת הנזירים לנופית ובחזרה דרך אחד השבילים שיורדים לכיוון שער העמקים או לחלופין לרכסים. אך התוכנית השתנתה כאשר פגשנו ליד טחנת הנזירים רוכב, חבר מהקהילה - liorca, אשר שטף את אופניו מהבוץ. הוא סיפר על המצב בציפורי(ג'יפים תקועים, הרבה בוץ, קטעים בלתי עבירים - וזה נשמע פיצוץ ומאתגר). החלטנו לחרוג מהתוכנית המקורית ונכנסנו לציפורי. עלינו לבוסמת טבעון ומשם המשכנו לכיוון טבאש, ומטבאש לכעבייה ולציפורי. זה הרגע שבו התחיל הכיף האמיתי. עברנו על פני ג'יפאים נקיים(הם לא יודעים מה הם מפסידים), הולכי רגל (היו שם קבוצות של ילדים), ורוכבי סוסים. במעיין הסוסים עשינו הפסקה. פגשנו שם קבוצת ג'יפים ורוכבי סוסים, צילמנו כמה תמונות ונמשכנו הלאה. החלק הכי מאתגר וכייפי היו מעברי המים הרבים והבוץ (שהיה בשפע) - בכל הפעמים הקודמות שביקרנו בציפורי תמיד היינו נתקעים במעברי מים. דווקא היום עברנו אותם ללא קושי, ממש באטרף כאשר הג'יפאים מסכלים עלינו נדהמים. יצאנו מהציפורי, צילמנו את עצמנו ואת האופניים המטונפות למזכרת והתחלנו לחזור לקיבוץ. אך נכונה לנו הפתעה בסיום - (או שמא זה היה צפוי?) תפס אותנו שבר ענן ב-3 ק"מ האחרונים וחזרנו רטובים אך מרוצים. תאמינו לי, הציפורי זה נחל שדווקא צריך לרכב אותו לאחר הגשם, אז צאו לשם תתלכלכו, תרטבו ותהנו. לסיכום אני רק יכול לומר שזו חוויה שאקח אותה איתי לכל החיים.
ב1530 חזרנו אני ואבא שלי מרכיבה מ-ד-ה-י-מ-ה בנחל ציפורי. הייתי אומר שזו הרכיבה הכי כייפית שרכבתי עד היום. תחילת הטיול בסביבות 1030. יצאנו מקיבוץ יגור, כאשר התוכנית היא לרכב לאורך כביש 70, לפנות בחוולאד לציפורי, לעלות מטחנת הנזירים לנופית ובחזרה דרך אחד השבילים שיורדים לכיוון שער העמקים או לחלופין לרכסים. אך התוכנית השתנתה כאשר פגשנו ליד טחנת הנזירים רוכב, חבר מהקהילה - liorca, אשר שטף את אופניו מהבוץ. הוא סיפר על המצב בציפורי(ג'יפים תקועים, הרבה בוץ, קטעים בלתי עבירים - וזה נשמע פיצוץ ומאתגר). החלטנו לחרוג מהתוכנית המקורית ונכנסנו לציפורי. עלינו לבוסמת טבעון ומשם המשכנו לכיוון טבאש, ומטבאש לכעבייה ולציפורי. זה הרגע שבו התחיל הכיף האמיתי. עברנו על פני ג'יפאים נקיים(הם לא יודעים מה הם מפסידים), הולכי רגל (היו שם קבוצות של ילדים), ורוכבי סוסים. במעיין הסוסים עשינו הפסקה. פגשנו שם קבוצת ג'יפים ורוכבי סוסים, צילמנו כמה תמונות ונמשכנו הלאה. החלק הכי מאתגר וכייפי היו מעברי המים הרבים והבוץ (שהיה בשפע) - בכל הפעמים הקודמות שביקרנו בציפורי תמיד היינו נתקעים במעברי מים. דווקא היום עברנו אותם ללא קושי, ממש באטרף כאשר הג'יפאים מסכלים עלינו נדהמים. יצאנו מהציפורי, צילמנו את עצמנו ואת האופניים המטונפות למזכרת והתחלנו לחזור לקיבוץ. אך נכונה לנו הפתעה בסיום - (או שמא זה היה צפוי?) תפס אותנו שבר ענן ב-3 ק"מ האחרונים וחזרנו רטובים אך מרוצים. תאמינו לי, הציפורי זה נחל שדווקא צריך לרכב אותו לאחר הגשם, אז צאו לשם תתלכלכו, תרטבו ותהנו. לסיכום אני רק יכול לומר שזו חוויה שאקח אותה איתי לכל החיים.