הצלחתי להוציא את אימא שלי מהכלים

[QueenOfMagic]

הצלחתי להוציא את אימא שלי מהכלים

אימא שלי נגד הפלות, היא חושבת שאם נערה בת 16 נכנסה להריון היא צריכה ללדת אותו אלא אם זה נעשה מאונס, או שהתינוק לא בסדר (כל מיני מחלות גנטיות). אמרתי לה ככה :"מה את חושבת תגידי לי?!? שאם אכנס להריון בגילי עכשיו אני אלד את זה?? השתגעת? בחיים לא! הפלה מאפשרת לחזור לחיים נורמלים מבלי להרוס אותם בגלל טעות או פישול!!". היא נכנסה להלם

ואמרה ככה :"תדעי לך שיש מלא נשים שעשו הפלה ועכשיו שהן רוצות ילד הן לא יכולות ללדת, וכשתראי שאני צודקת אני כבר אמות" אמרתי לה שכיום ההפלות לא כל כך מסוכנות כמו פעם ויש היום אפשרויות חדשות ושהיא סתם היסטרית ועדיף 1000 זוגות חשוכי ילדים על פני ילדות בנות 16 עם תינוק או יותר גרוע 20,000 ילדים שמחכים לבית ברחבי העולם. אימא שלי התחילה להטיף לי שאימוץ הוא לא אותו דבר כמו לידה ולא מרגישים אותו הדבר כלפיי הילד המאומץ... עזבו אני לא מעוצבנת עליה אני סתם עצובה שהיא שייכת למגדר הפרימיטיבסקי.. הכל בגלל הקפה של הבוקר...

 

[XUXA141]

זו מנטליות אחרת..

יש הבדל אדיר בין הדור של ההורים שלנו לדור שלנו. ההורים של הבן זוג שלי היו מזועזעים כשהוא החליט לשכור דירה לבד, בגיל 27!. אמא שלי היתה רוצחת אותי אם הייתי עוברת לגור "בלי נישואין". בסופו של דבר, הרי תעשי מה שטוב לך, אז בשביל מה לדון איתה? זה לא שהיא צריכה לחתום על אישור להפלה, לא?

 

[טרוליתה]

אמן לזה

מ-ז-ל שאמא לא צריכה לחתום על אישור לשום דבר. כמה שאמא היא אמא ולרובנו אי אפשר בלי - מי מאיתנו רוצה חיים כמו של אמא? לא נראה לי שהרבה יגידו לי, מה שאומר שהבחירות שלה, למזלנו, לא צריכות להיות שלנו.

 

[QueenOfMagic]

אני ממש לא הייתי רוצה להיות אימא

שלי...למרות שהיא היתה רוצה שאני אנסה.. אצלי בכל אופן הסיוט רק התחיל...היום..

 

[gezer5]

איזה דור?

אני לא יודעת על איזה דור מדובר בהורים שלכן, אבל שני ההורים שלי בני 58 בחיים , אבל בחיים לא היו לי כאלה בעיות איתם חונכתי לפתיחות וקבלה ברור שאם אני נכנסת להריון בטעות ולא חשוב בת כמה אני אני עושה הפלה גם היום שאני בת 33 ואין לי בנזוג כרגע אני אעשה הפלה בלי לחשוב פעמיים וההורים שלי יסכימו איתי

 

[עינת12]

לא יודעת אם הורי חינכו אותי

לפתיחות או לא. אבל דבר אחד ברור לחלוטין: מעולם לא צופה (מלצפות....) ממני ללדת ולא ההיפך. הבחירה תמיד היתה שלי. הפלה, אם הייתי בוחרת באפשרות הזו, היתה מתקבלת באופן טבעי לחלוטין ע"י שני הורי. אין לי כל ספק. היום יש לי רק אב, בן 72 (עוד מס' חודשים 73), ואין לי ספק כי אם אהיה במצב של הריון לא רצוי ואבחר בהפלה - אקבל ממנו את מלוא התמיכה. אגב אמי עברה 2 הפלות מלאכותיות ומעולם לא הסתירה זאת. בנוסף עברה הפלה טבעית אחת, וגם זה לא הוסתר מאתנו.

 

[השעועית]

זה יותר קשור במנטליות, לא בדור

ההורים שלי היו מקבלים הפלה (ועשיתי שתי הפלות יזומות בחיי, לפני ואחרי הנישואין) ואילו ההורים של בעלי, לדוגמה, לא היו מדברים עם אחות שלו אם היתה עושה הפלה.

 

[isola bella]

ל QUEEN OF MAGIC

שלום לך אני די מזדהה איתך כי נראה לי שגם אמי שייכת לזן של אמך אבל בסופו של דבר אנו ילדות גדולות ואנו נעשה אך ורק מה שמתאים לנו... . היינו רוצות שאמהותינו יהיו אחרות אבל זה מה שיש ועם זה צריך לחיות (וללמוד להיות פחות עצובות בגלל זה). אני בת גילך, שואפת לחפש בן זוג שכמוני לא ירצה ילדים, וברור לי שאם חלילה אני נכנסת בטעות להריון אני ישר אעשה הפלה. נקודה. מבחינה מעשית כדי להימנע ב-99% מהסוגייה של הריון לא רצוי אני לוקחת גלולות, אבל קודם כל למען עצמי - על מנת להסדיר לי את המחזור, ועל מנת לצמצם את הסבל הפיזי הכרוך בכאבי טרום מחזור. ככה אני יודעת שאם /כאשר אפגוש מישהו אני אהיה בטוחה ב-99% מפני הריון לא רצוי. מבחינה רגשית, הגעתי להחלטה נחרצת פשוט לא לדבר עם אמי על כל מה שקשור לגבי רגשותי בנוגע לילדים (שאני לא אוהבת אותם,לא רוצה ללדת וכו') גם כי נראה לי ממה שהבנתי מהודעתך אמי דומה לאמך בדעותיה המיושנות/שמרניות/לא פתוחות, וגם כי ממילא אני לא אשנה אותה (כמו שהיא לא תשנה אותי). בברכת יום טוב איזולה בלה

 

[QueenOfMagic]

הכל טוב ויפה אם אני זו שהיתה מביאה

את העיניין לדיון. אני לצערי נוטה להגיב לדבריי אימי שהיסטרית לנוכח הבחירה והדיעה שלי. שחס וחלילה שלא תמות לפניי שתראה ממני נכדים ושחס וחלילה שלא יהיה לי רק ילד אחד "כי מה יקרה אם אחד ימות?" עזבי לפעמים אני יכולה להגיד שאני מבינה מאיפה אימא שלי באה עם התגובות האילו...אבל תגובה כזו ממנה פשוט לא ציפיתי. וכן גם אני משתמשת בגלולה למעשה אפילו דיי בהיסטריה אני מוודא שאכן לקחתי אותה ושלא שכחתי.

 

[I s t a r]

למרות הבדלי המנטליות

או הפרימיטיביות כמו שאת אומרת... אני חושבת שבשלב מסוים,גיל מסוים ומעבר לבגרות מסוימת- הקשר הזה צריך להתרופף. אני מתוונת לקשר שבנות עושות עם אימותיהן בכל נוגע לאישורים על "איך אני רוצה לחיות את חיי". אני באמת ובתמים לא חושבת שלאמא שלך יש זכות כלשהי להתערב בהחלטות שאת עושה בנוגע לחייך ובוודאי שלא בנוגע לגופך שלך. לכן, אני הייתי ממליצה להימנע בכלל מהנושאים הללו. את יודעת קווין- טנגו זה ריקוד לשניים, כל עוד את משחקת ורוקדת- או במילי םאחרות: מגיבה,מתווכחת,מתרגזת,ויוצרת תקשורת בנושא- זה יימשך. יש לך את הבחירה לעשות הפרדה, למרות שזה מאדו מאוד קשה -במיוחד כשחיים יחד- אבל לפחות לנסות מידי פעם, להניח לה לטבוע במנטליות של עצמה. היא נפרדת ממך,את כבר אישה -אינך זקוקה לאישורים או להסכמות למי שאת (למרות שהצורך הילדי הזה נשאר עימנו לכל החיים ברמה זו או אחרת) ואת יכולה כבר להבין שהיא נפרדת-יצור נפרד מלא במטענים משלו שלא ממש קשורים אלייך-ושאת בעצם כבר לא הילדה שאמוהר להיענות לכל טריגר המגיע מכיוונה. את יכולה להקיף את עצמך בבועת הפרטיות שלך ולצאת מהמשחק.לא עונה ולא מגיבה ובוודאי שלא מתווכחת, למה זה טוב? לשכנע? להסביר? הרי בעצמך אמרת שאין עם מי לדבר. הניחי לזה, התעסקי בלבנות לך את החיים שלך כמו שאת רוצה אותם, וזהו.

 

[QueenOfMagic]

אימא שלי היא סוג מוזר של בנאדם

אני בת 21 ולא נשואה אומנם עם חבר כבר 4 שנים אבל שומדבר עוד לא מוכן אצלי לחיים. גם כשהודעתי להם חגיגית שעוד חצי שנה אני עוזבת את הבית הם היו בשוק..מה פתאום?!?!? כאילו מה לעזאזל רע לך בבית ...(לא..ממש לא רע לי. אני פשוט ממש אוהבת לגור עם הוריי NOT ) אז זה שיש לי חבר (אימא שלי לא לוחצת על תחונה חס וחלילה מצידה שאלך לבנק הזרע) כבר נותן לה את הלגיטימציה ללחוץ עליי. חכי, בעוד חצי שנה כדאי לה מאוד לרדת ממני בנושא או שאני אנתק איתה את הקשר. כי זה מה שהיא עושה. ובדרך כלל אני מנסה בכח לא לדבר איתה בנושא אחרת ההטפות הבילתי ניגמרות יתחילו ואת ההטפות אני מכירה בע"פ.