מלאכית השמיים
New member
הצל הלבן....
היי כולם! אני עינב ואתם בטח זוכרים ת´סיפור שלי על החתולה שלי "שמיים". הסיפור שאנהי אספר לכם עכשיו הוא מעין המשך לאותו סיפור שכבר קראתם... אז בואו אני אקצר ואתחיל בסיפור שלי: זוכרים את הדמות הלבנה בשמיים שבגללה שמיים, החתולה שלי, התנהגה בכזה טירוף?? גילית לפני כמה זמן מה זה היה.... אחרי כמה ימים שבהם הרהרתי על מה שראיתי חשבתי בהתחלה שדמיינתי את זה או שפשוט השתגעתי לגמרי... שמיים כרגיל עודדה אותי ועזרה לי לחזור לעצמי ובאותו זמן לא ידעתי כי אני אראה את אותה הדמות הלבנה עוד פעם. אחרי איזה חודש לאחר מכן, כששגרת החיים שלי חזרה למסלולה וכשכבר שכחתי לגמרי מאותו אירוע זה קרה שוב. ההורים שלי יצאו לסוף שבוע אצל קרובים שלהם ואני,כרגיל, נשארתי לבד בבית עם שמיים ועם הגורה שלה (היא ילדה ארבעה גורים לבנים ומסרתי שלושה מהם ורק אחת מהם נשארה. שם עדיין לא נתתי לי אבל אשמח לרעיונות). מאוחר בלילה בערך בשעה 3 או 2 לא יודעת בדיוק שמעתי דפיקות חזקות למטה. מכיוון שידעתי שההורים שלי יחזרו ביום למחרת לא ידעתי מי זה היה. לכן ירדתי למטה לבדוק את זה. שמיים ירדה איתי כי היא תמיד הולכת אחרי כמעט לכל מקום ( היא באמת מיוחדת לאללה!). כשהגעתי למטה ראיתי שחלון המרפסת שלנו היה פתוח לרווחה ולא הבנתי איך זה יכול להיות כי תמיד כשאני הולכת לישון אני סוגרת את הדלת ולא משאירה אף חלון פתוח. חשבתי בהתחלה שיש גנב בבית והוא ברח בגלל ששמע אותי יורדת במדרגות אבל שום דבר לא נגנב והכל היה מסודר ונשאר כמו שהוא כשהלכתי לישון. לאחר מכן סגרתי את החלון היטב וכשפניתי למדרגות כדי לחזור לחדר שלי שמיים התחילה ליבב ולילל כפי עשתה בלפני חודש כשראיתי את הדמות הלבנה בחוץ. כשהסתובבתי אליה היא התקדמה באיטיות רבה אל עבר המטבח שהיה ממול החצר שלנו. המטבח היה חשוך ובאותה קומה רק האור במרפסת ובמדרגות היה דלוק. לא הבנתי מה היא עושה ולכןניסיתי לקרוא לה חזרה. היא לא שמעה לי והמשיכה כל פעם כשהתקרבה למטבח לילל יותר ויותר וכל הפרווה שלה שערה מאוד והיא הוציאה את הציפורניים שלה כאילו שהיא מתכוננת לתקוף משהו. פתאום הופיע מעין צל לבן שזהר בזוהר משלו. מכיוון שהמטבח היה חשוך מאוד אותה דמות שנראתה לי כצל לבן הזכירה לי בדיוק את אשר ראיתי לפני חודש. וזה אכן הייתה אותה הדמות אבל הפעם יכולתי לראות אותה בבירור לחלוטין. הצל הלבן החל להתקרב לעבר שמיים והתחילה יללה מאוד חזק ככל שהתקרב אליה יותר. לבסוף כשהיה מולה בידוק היא קפצה עליו וניסתה להרחיק אותו ממני היא לא רצתה שיתקרב אליו יותר. אני הייתי באותו הזמן משותקת מפחד ונדמה לי שהפכתי להיות לבנה כמוהו. בכל פעם ששמים ניסתה להתקיף אותו היא עברה דרכו משום שהוא היה רוח רפאים כזאת שזהרה או כך חשבתי. לבסוף לאחר התקפות רבות מצד שמיים הצל הלבן הפסיק לנוע לעברי ונעצר. לא ידעתי מה הוא עומד לעשות ולכן לקחתי את המטאטא שהיה לידי כי חשבתי שהוא רוצה אולי לתקוף אותי. המטאטא כמובן לא היה עוזר כי זה רוח ואני מצאתי לי את הדבר הראשון שראיתי לידי כי רציתי להגן על עצמי וממש פחדתי. לאחר שהואר הפסיק לנוע קראתי לשמיים שתחזור אליי והיא שמעה לי והפסיקה לתקוף את הצל הלבן. הוא עמד שם כמה דקות ולא ידעתי מה לעשות.לא רציתי לזוז ממקומי כי פחדתי שהדבר הזה יתקוף אותי. אחרי כמה זמן הוא המשיך שוב לתהקדם אבל שמיים עמדה על כוונתה והזהירה אותו ביללות שלו שלא יחשוב על כך ולכן הוא נעצר פעם נוספת. הדבר הבא שקרה לעולם לא ישכח מזכרוני. נדמה לי כי הוא פקח את עיניו שהיו סגורות קודם לכן כי פתאום ראיתי זוג עיגולים שחורים קטנים על פרצופו או מה שזה לא היה מופיעים לאט לאט. בכל אמצע של עיגול היה כדור או אישון כזה לבן בהיר. וכך הוא הסתכל עליי. אני כנראה אותו זמן נראתי מבחינתו אותו הדבר כי כבר בלשב הזה כולי הייתי מפוחדת לחלוטין והעור שלי הפך ללבן. אחרי שפקח את עיניו הוא החל לצוף לאט לאט באוויר עד שלא נגע יותר ברצפת הבית שלי אלא ריחף באוויר. ולפתע הוא נעלם במהירות כזאת. הוא טס במהירות בזק מעליי ומעל שמיים ועבר את הזכוכית במרפסת שלנו. כשהסתובבתי לאחור כדי לראות מה קרה וכיצד הוא נעלם במהירות שכזאת ראיתי אותי בחצר שלנו, הדבר המוזר באותו הזמן שחשבתי לעצמי זה כיצד הוא עבר את הזכוכית ויצא החוצה אם היא הייתה סגורה?. באותו הזמן שהרהרתי הוא היה מולי די רחוק. הוא פתח את פיו וחייך אלי.. כן תאמינו או לא ראיתי בבריור סימן של חיוך על פניו. אני החלטתי להתנהג כמוהו וחייכתי אליו חזרה. כתוצאה מכך הוא הניד בראשו כמבקש תודה ופשוט ריחף גבוה יותר בשמיים ונעלם במהירות רבה.כשנעלם שמיים נרגעה לבסוף וחזרה להיות אותה חתולה נחמדה וחמודה שתמיד הכרתי. לאחר מכן בלית ברירה כשהייתי מאוד עייפה חזתרי לחדר השינה שלי, סגרתי את הדלת טוב טוב והשארתי אור קטן לידי כי פחדתי עדיין ממה שראיתי. שמיים ישנה כמו תמיד מעל השמיכה שלי ולידי קרוב כאילו מנסה לשמור עלי מפני הצל הלבן. כך חזר למוחי אותו מראה שראיתי קודם לכן. אבל הבאסה שהייתה לי מזה היא שלא יכולתי לישון בצורה נורמלית כל אותו הלילה או הלילות האחרים שבאו אחר כך. הסיבה לכך הייתה שעדין פחדתי שאותו צל לבן יבוא שוב "לבקר" אותי. אבל ידעתי ששמיים תשמור עלי מכל רעה.
היי כולם! אני עינב ואתם בטח זוכרים ת´סיפור שלי על החתולה שלי "שמיים". הסיפור שאנהי אספר לכם עכשיו הוא מעין המשך לאותו סיפור שכבר קראתם... אז בואו אני אקצר ואתחיל בסיפור שלי: זוכרים את הדמות הלבנה בשמיים שבגללה שמיים, החתולה שלי, התנהגה בכזה טירוף?? גילית לפני כמה זמן מה זה היה.... אחרי כמה ימים שבהם הרהרתי על מה שראיתי חשבתי בהתחלה שדמיינתי את זה או שפשוט השתגעתי לגמרי... שמיים כרגיל עודדה אותי ועזרה לי לחזור לעצמי ובאותו זמן לא ידעתי כי אני אראה את אותה הדמות הלבנה עוד פעם. אחרי איזה חודש לאחר מכן, כששגרת החיים שלי חזרה למסלולה וכשכבר שכחתי לגמרי מאותו אירוע זה קרה שוב. ההורים שלי יצאו לסוף שבוע אצל קרובים שלהם ואני,כרגיל, נשארתי לבד בבית עם שמיים ועם הגורה שלה (היא ילדה ארבעה גורים לבנים ומסרתי שלושה מהם ורק אחת מהם נשארה. שם עדיין לא נתתי לי אבל אשמח לרעיונות). מאוחר בלילה בערך בשעה 3 או 2 לא יודעת בדיוק שמעתי דפיקות חזקות למטה. מכיוון שידעתי שההורים שלי יחזרו ביום למחרת לא ידעתי מי זה היה. לכן ירדתי למטה לבדוק את זה. שמיים ירדה איתי כי היא תמיד הולכת אחרי כמעט לכל מקום ( היא באמת מיוחדת לאללה!). כשהגעתי למטה ראיתי שחלון המרפסת שלנו היה פתוח לרווחה ולא הבנתי איך זה יכול להיות כי תמיד כשאני הולכת לישון אני סוגרת את הדלת ולא משאירה אף חלון פתוח. חשבתי בהתחלה שיש גנב בבית והוא ברח בגלל ששמע אותי יורדת במדרגות אבל שום דבר לא נגנב והכל היה מסודר ונשאר כמו שהוא כשהלכתי לישון. לאחר מכן סגרתי את החלון היטב וכשפניתי למדרגות כדי לחזור לחדר שלי שמיים התחילה ליבב ולילל כפי עשתה בלפני חודש כשראיתי את הדמות הלבנה בחוץ. כשהסתובבתי אליה היא התקדמה באיטיות רבה אל עבר המטבח שהיה ממול החצר שלנו. המטבח היה חשוך ובאותה קומה רק האור במרפסת ובמדרגות היה דלוק. לא הבנתי מה היא עושה ולכןניסיתי לקרוא לה חזרה. היא לא שמעה לי והמשיכה כל פעם כשהתקרבה למטבח לילל יותר ויותר וכל הפרווה שלה שערה מאוד והיא הוציאה את הציפורניים שלה כאילו שהיא מתכוננת לתקוף משהו. פתאום הופיע מעין צל לבן שזהר בזוהר משלו. מכיוון שהמטבח היה חשוך מאוד אותה דמות שנראתה לי כצל לבן הזכירה לי בדיוק את אשר ראיתי לפני חודש. וזה אכן הייתה אותה הדמות אבל הפעם יכולתי לראות אותה בבירור לחלוטין. הצל הלבן החל להתקרב לעבר שמיים והתחילה יללה מאוד חזק ככל שהתקרב אליה יותר. לבסוף כשהיה מולה בידוק היא קפצה עליו וניסתה להרחיק אותו ממני היא לא רצתה שיתקרב אליו יותר. אני הייתי באותו הזמן משותקת מפחד ונדמה לי שהפכתי להיות לבנה כמוהו. בכל פעם ששמים ניסתה להתקיף אותו היא עברה דרכו משום שהוא היה רוח רפאים כזאת שזהרה או כך חשבתי. לבסוף לאחר התקפות רבות מצד שמיים הצל הלבן הפסיק לנוע לעברי ונעצר. לא ידעתי מה הוא עומד לעשות ולכן לקחתי את המטאטא שהיה לידי כי חשבתי שהוא רוצה אולי לתקוף אותי. המטאטא כמובן לא היה עוזר כי זה רוח ואני מצאתי לי את הדבר הראשון שראיתי לידי כי רציתי להגן על עצמי וממש פחדתי. לאחר שהואר הפסיק לנוע קראתי לשמיים שתחזור אליי והיא שמעה לי והפסיקה לתקוף את הצל הלבן. הוא עמד שם כמה דקות ולא ידעתי מה לעשות.לא רציתי לזוז ממקומי כי פחדתי שהדבר הזה יתקוף אותי. אחרי כמה זמן הוא המשיך שוב לתהקדם אבל שמיים עמדה על כוונתה והזהירה אותו ביללות שלו שלא יחשוב על כך ולכן הוא נעצר פעם נוספת. הדבר הבא שקרה לעולם לא ישכח מזכרוני. נדמה לי כי הוא פקח את עיניו שהיו סגורות קודם לכן כי פתאום ראיתי זוג עיגולים שחורים קטנים על פרצופו או מה שזה לא היה מופיעים לאט לאט. בכל אמצע של עיגול היה כדור או אישון כזה לבן בהיר. וכך הוא הסתכל עליי. אני כנראה אותו זמן נראתי מבחינתו אותו הדבר כי כבר בלשב הזה כולי הייתי מפוחדת לחלוטין והעור שלי הפך ללבן. אחרי שפקח את עיניו הוא החל לצוף לאט לאט באוויר עד שלא נגע יותר ברצפת הבית שלי אלא ריחף באוויר. ולפתע הוא נעלם במהירות כזאת. הוא טס במהירות בזק מעליי ומעל שמיים ועבר את הזכוכית במרפסת שלנו. כשהסתובבתי לאחור כדי לראות מה קרה וכיצד הוא נעלם במהירות שכזאת ראיתי אותי בחצר שלנו, הדבר המוזר באותו הזמן שחשבתי לעצמי זה כיצד הוא עבר את הזכוכית ויצא החוצה אם היא הייתה סגורה?. באותו הזמן שהרהרתי הוא היה מולי די רחוק. הוא פתח את פיו וחייך אלי.. כן תאמינו או לא ראיתי בבריור סימן של חיוך על פניו. אני החלטתי להתנהג כמוהו וחייכתי אליו חזרה. כתוצאה מכך הוא הניד בראשו כמבקש תודה ופשוט ריחף גבוה יותר בשמיים ונעלם במהירות רבה.כשנעלם שמיים נרגעה לבסוף וחזרה להיות אותה חתולה נחמדה וחמודה שתמיד הכרתי. לאחר מכן בלית ברירה כשהייתי מאוד עייפה חזתרי לחדר השינה שלי, סגרתי את הדלת טוב טוב והשארתי אור קטן לידי כי פחדתי עדיין ממה שראיתי. שמיים ישנה כמו תמיד מעל השמיכה שלי ולידי קרוב כאילו מנסה לשמור עלי מפני הצל הלבן. כך חזר למוחי אותו מראה שראיתי קודם לכן. אבל הבאסה שהייתה לי מזה היא שלא יכולתי לישון בצורה נורמלית כל אותו הלילה או הלילות האחרים שבאו אחר כך. הסיבה לכך הייתה שעדין פחדתי שאותו צל לבן יבוא שוב "לבקר" אותי. אבל ידעתי ששמיים תשמור עלי מכל רעה.
