"הצל" שוקל לתבוע על סירוב ליצור בובה בדמותו

"הצל" שוקל לתבוע על סירוב ליצור בובה בדמותו

הראפר יואב אליאסי, המכונה "הצל", זועם על יוצרת בובות ושוקל לתבוע אותה, בשל כך שדחתה הזמנה ליצור בובה בדמותו, כשאחד מנימוקיה הוא, שהדמות אינה מסתדרת עם ערכיה. לטענתו, המבוססת לדבריו על ייעוץ שקיבל משלושה עורכי דין, זו הפליה אסורה (ראו כאן).
להערכתי, אין סיכוי שהתביעה תתקבל. החוק אכן אוסר (בין היתר) הפליה במתן שירות ציבורי, אך לא במתן שירות אישי. ויצירת בובה לפי הזמנה, בדמותו של אדם מסוים, היא שירות אישי מובהק, שהחוק, לדעתי, אינו חל עליו.
לחלופין, חל הסייג הקבוע בסעיף 3(ד)(1) לחוק:
“אין רואים הפליה לפי סעיף זה -
“(1) כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי...”
 

קלייטון.ש

Well-known member
"שירות אישי" כן נכלל במסגרת החוק

למשל כאשר נהג מונית מסיע נוסע בודד הוא נותן לו שירות אישי. השירות שהוא נותן מרגע ההזמנה ועד סיום הנסיעה מיועד אישית לנוסע האחד ומופעל על פי דרישות אותו נוסע בלבד. זאת בניגוד לנהג אוטובוס שנותן שירות לא-אישי. השירות שהוא נותן מוכוון לציבור ואינו מוכוון לצרכיו האישיים של נוסע זה או אחר. בכל זאת נהג מונית אינו רשאי להפלות נוסעים כאמור בחוק, מאחר וכל נוסע המקבל שירות אישי שייך ל"ציבור לא מסוים".

דין התביעה (או האיום בתביעה) להידחות משום שהחוק מגדיר מה הוא "שירות ציבורי": "שירותי תחבורה, תקשורת, אנרגיה, חינוך, תרבות, בידור, תיירות ושירותים פיננסיים, המיועדים לשימוש הציבור;"
היוצרת היא אמנית שיוצרת בובות, והתחום שלה אינו נכנס בגדר אף אחת מהקטגוריות המנויות בחוק.
המחוקק לא התכוון לאלץ בעלי מקצוע לתת שירות לכל דיכפין, אלא למנוע אפליה בעיקר בכניסה למקומות ציבוריים, ומתן שירות ע"י גופים וחברות לציבור בלתי מסוים.
 
הסעה במונית דווקא הוחרגה מהחוק

שירות ציבורי כולל אמנם שירותי תחבורה על-פי החוק הנדון, אולם מההגדרה הנפרדת של שירותי תחבורה הוחרגו במכוון מוניות (להבדיל מאוטובוסים, רכבות ועוד). ראה בדברי ההסבר להצעת החוק (ע' 371): “מוצע שהסעה במונית לא תיכלל בגדר שירותי תחבורה" (עם זאת, כדי להסיר ספק: סירוב להסיע נוסע במונית הוא עבירה על תקנה 501 לתקנות התעבורה, אך לא על חוק איסור הפליה...).
 

קלייטון.ש

Well-known member
איפה הוחרגו? ייתכן שהוצע אולם ההצעה לא מצאה דרכה לחוק

אי לכך סירוב לתת "שירות אישי" כהגדרתך (שלא מצויה בחוק) בהסעה במונית היא גם עבירה על חוק איסור הפליה. בכל אופן ניתן לתת דוגמאות המפריכות את הצעתך זו (להבדיל שירות "אישי" מ"ציבורי") מכל תחום המוגדר בחוק.
 
להיפך, ההצעה התקבלה

בחוק איסור הפליה... מוגדר שירות ציבורי, והוא כולל שירותי תחבורה. אולם יש בו גם הגדרה נפרדת לשירותי תחבורה, שכוללת אוטובוסים, רכבות ועוד, אך אינה כוללת מוניות. ואני ציטטתי מהצעת החוק כדי להראות, שהשמטת מוניות מההגדרה לא נעשתה בטעות, אלא בכוונת מכוון. מכאן שהסעה במונית אינה שירות ציבורי לעניין החוק הנדון.
 

קלייטון.ש

Well-known member
הוצע "להחריג מוניות" אולם בסופו של דבר לא נוסחה כל החרגה

אין בחוק הגדרה באילו סוגים של כלי רכב ניתן לבצע "שירותי הסעה", מכאן שהחוק תקף לכל סוג רכב. מה גם שכבר פורטו מספר סוגי רכב: אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות. אז איזה סוג רכב נותר לבצע בו "שירותי הסעה"?
כנראה הצעת ההחרגה כוונה ל"נסיעה מיוחדת" כהגדרתה בתקנות התעבורה, שהיא נסיעה אליה התייחסתי בדוגמה שלי, המיועדת לנוסע יחיד בנסיעה המוגדרת על ידו. זאת בניגוד ל"נסיעת שירות" כהגדרתה שם, המבוצעת גם היא במונית, אבל במסלול קבוע. (המילה "שירות" בתקנות התעבורה אינה במובן "שירות" בחוק איסור הפליה, אלא היא מושג טכני לסוג של נסיעה). לא הגיוני שהתכוונו להחריג גם "נסיעת שירות" משום שאין הבדל בינה לבין נסיעה באוטובוס, מלבד בסוג הרכב.
אילו התקבלה ההצעה הנוסח בחוק היה צריך לכלול "למעט", למשל "שירותי הסעה, למעט נסיעה מיוחדת במונית כהגדרתה בתקנות התעבורה". או "אין רואים הפליה כאשר שירות ההסעה הוא "נסיעה מיוחדת" במונית", וכיוצא באלה ניסוחים.
אלא שההצעה לא התקבלה וגם נסיעה מיוחדת במונית כפופה לחוק איסור הפליה. וטוב שכך משום שאמנם תקנות התעבורה קובעות שנהג מונית "לא יסרב, בלי סיבה סבירה, לרבות חשש לבטחונו, להסיע נוסע ומטענו." אולם הרציונל בתקנות התעבורה אינו מוסבר על פי עקרונות השיוויון שאותם מבקש חוק איסור הפליה לקדם. בנוסף החרגת נסיעה במונית מהחוק היתה עומדת גם בסתירה לעקרונות השיוויון (מכיון שהמחוקק ראה לנכון לכלול תחבורה בשירותים הכפופים לאיסור הפליה), וגם בסתירה טכנית לתקנות התעבורה.
 

9x9

New member
מנגד, יטען התובע ...

שעל פי סעיף 3(ג1) לחוק -
"לעניין סעיף זה, רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין."
 
אכן יתכן מאוד שיחול הסייג שציינת

מדובר באומנית שעיסוקה אמנם בהספקת מוצרים אך כאלה המיוצרים לפי דרישה ספציפית. אילו היתה מסרבת למכור לצל מוצר סטנדרטי שהיא מייצרת בגלל השקפותיו היתה בכך הפליה פסולה, אך עיצוב בובה בדמותו היא פעולה שמנוגדת למצפונה וככזאת מוגנת על פי הסייג הנ"ל.

מאידך שאלה נפרדת כיצד היא מציגה עצמה ברבים. אם למשל היא מציעה לכל דיכפין לייצר בובות בדמותם ולצל סירבה לאחר שנתן הודעת קיבול, יתכן שיש כאן הפרת הסכם.
 

ariele1

New member
רשום או הספקת מוצר או ענייני שירות ציבורי. או זה או זה.....

מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות או לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה או ענידת סמליהם.
 

9x9

New member
לא בהרכח "מוכן"

לדוגמא, כשאתה קונה מחשב
אתה מזמין אותו לפי מפרט טכני שאתה רוצה וקובע (לא המוכר קובע), לדוגמא, האם יהיה בו מעבד i5 או i7. האם יהיה לו זיכרון דינמי RAM של 8 ג'יגה או 16 ג'יגה.
גם כשאתה קונה דירה, יש לך בחוזה "טופס מפרט" שבו אתה רשאי להזמין התאמות אישיות לפי רצונך (ולא לפי רצונו של הקבלן).
ההתאמות האישיות לא מחריגות אותה מהגדרת "מוצר"
 

קלייטון.ש

Well-known member
אכן אלה דוגמאות ל"מוצר" אולם לא ל"הספקת מוצר"

ההספקה של המוצר היא אך נטילת מוצר שמוכן כבר ומסירתו לידי הלקוח. זו הפעולה של הבאת מוצר לידי לקוחות סופיים.
אם יש תהליך של ייצור המוצר הרי הוא אינו הספקה אלא תהליך אחר, של ייצור או הרכבה.
זהו ההבדל בין "יצרן" ו"ספק".
על פניו תחום הייצור אינו זוכה להתייחסות בחוק איסור הפליה, ולכאורה ניתן להפלות ציבורים בייצור מוצרים. לכן מותר לייצר מוצר המיועד לציבור מסוים, והחוק אף מציין שתוקף האיסור על הפליה באספקה תלוי בהיות המוצר (או השירות) מיועד לציבור לא מסוים. כדי שתהיה אפליה בהספקת המוצר, צריך שהמוצר מלכתחילה תוכנן לכלל הציבור. כלומר אפשר שמוצר יתוכנן וייוצר באופן מפלה.
כך עולה מלשון החוק.
 

9x9

New member
ההסבר שלך מעניין, אך עומד בסתירה לפסיקה

אומנם נכון הדבר שהחוק מדבר על "הספקת מוצר"
אבל, אין מדובר כלל וכלל ב-"מוצר מוגמר".
לדוגמא שכבר הזכרתי קודם, דירה, היא "מוצר", אבל לא "מוצר מוגמר" כזה שלא ניתן להתאימו על פי הזמנת הלקוח, זה כשלעצמו לא שולל את העובדה שדירה כן מוגנת על פי חוק איסור הפליה במוצרים, כך לפחות חושב אחד משופטי בית המשט העליון.
לא רק שניתן להתאים דירה לדרישות המיוחדות של הלקוח, אלא שבחוק המכר (דירות), זכות זו עוגנה בפורש.
 

קלייטון.ש

Well-known member
אני מסכים שדירה היא מוצר המוגן בחוק איסור הפליה

אם כוונתך לפסק דין זה, הרי להבנתי הוא לא עסק בשאלת ההבדל בין "הספקה" ו"ייצור", אלא בשאלה האם דירה (ותחום המקרקעין בכלל) נכנסת בהגדרת "מוצר" בחוק איסור הפליה. החברה הקבלנית סירבה לספק דירה לקונים בשל לאומיותם. ולכן הפרה את החוק גם לפי הפרשנות שלי. אילו החברה הקבלנית היתה מודיעה לקונים שהיא מוכנה לספק להם דירה סטנדרטית, אולם היא מסרבת לבצע בה עבודות ייצור - וזאת בשל לאומיותם - אז הסוגיה היתה הסוגיה בה עסקתי.
בדוגמה הפותחת אם לאמנית יש כבר בובות בדמותו של הצל, שהיא מספקת לציבור בכללותו, והיא מסרבת לספק בובה כזו לקונה המסוים הזה בלבד, כי הוא הצל בכבודו ובעצמו, אז היא מפרה את החוק גם לדעתי. אבל מכיון שאין לה בכלל בובות כאלה, והיא לא מספקת אותן לאף אחד, אלא היא נדרשת לייצר בובה כזו מאפס, היא לא מפרה את החוק (לפי הפרשנות שלי המבחינה בין הספקה וייצור).
 

9x9

New member
יש עדיין קושי בתיאוריה שלך

אם קבלן רוצה למכור דירות "על הנייר"
כלומר, אין לו דירות מוכנות, והוא מחפש קונים שיקנו דירות כולל התאמות אישיות בדירה, למרות שאין לו כאלה מוכנות. והוא מוכן "לייצר" דירה כזו יש מאיין.
הרי שלפי דעתך המלומדת, הוא רשאי להפלות בין יהודי למוסלמי, כי מתקיימים שני התנאים שלך, (1) הוא עדיין לא מכר שום דירה, ו-(2) כי הוא צריך "לייצר" דירות יש מאיין.
נשמע לי קצת בעייתי הקטע הזה. לא יודע למה...
 

קלייטון.ש

Well-known member
כך עולה מלשון החוק

אני חושב שברור שהמחוקק לא התכוון למנוע אפליה בכל מקרה ובכל כיוון. מעבר למקרים שהחוק עצמו מונה, בהם "אין רואים הפליה" אף שבפירוש מתרחשת אפליה, החוק גם סיפק רשימה מפורטת של סוגי שירות אליהם הוא מתייחס והותיר סוגים רבים של שירות שלפי לשון החוק מותר להפלות בהם.
אני מבין את הרציונל מאחורי כוונה זו. אמנם הפליה איננה רצויה אולם צריך לזכור שכל זכות מולידה חובה, וכאשר ספק (או יצרן) נדרשים להימנע מהפליה, הם עלולים לשלם מחיר מסויים שיכול לפגוע בזכויות חשובות שלהם עצמם.
כך למשל כאשר קבלן מסרב למכור דירה לערבים, ברור שהוא אינו עושה זאת מאיזו איבה או גזענות אישית שלו, אלא הוא יודע שבמציאות הישראלית יהודים וערבים לא מעוניינים לגור באותם בניינים (הם לא מעוניינים אפילו לגור באותו יישוב), וככל שימכור דירות לערבים, הדבר עלול לפגוע - אפילו אנושות - במכירות שלו ליהודים. היהודים לא ירצו לגור בבניינים בהם מכר דירות לערבים. כך ייפגעו לא רק הזכות שלו להתפרנס, אלא גם הזכות של יהודים לרכוש דירות על פי העדפתם. לנו הליברלים לא נוח עם המציאות הזו אבל אי נוחות זו לא משנה את העובדות.
גם במקרה של יוצרת הבובות אפשר להבין שאילוצה ליצור בובה אשר סותרת את האמונות האישיות שלה, יפגע בזכויות שלה. כך למשל אם במענה לטענתה שהיא לא מסוגלת בשל אמונותיה ליצור בובה כזו יגידו לה "אם כך אל תעסקי בייצור בובות", ייפגע חופש העיסוק שלה.
בית המשפט כרגיל יותר ליברלי מהמחוקק הישראלי, ולכן מכיון שבית המשפט הוא הקובע בפועל כיצד ייושם החוק, הוא מנצל את כוחו זה לשנות את החוק כך שיתאים יותר להשקפות הליברליות יותר שלו. סוגיה זו נמצאת כידוע כיום בדיון ציבורי ופוליטי, ונראה מה ילד יום.
 
למעלה