הצעה: לאור התעקשותו של פרץ על
מספר השרים, לאור זאת שהוא היחיד שמתעקש על ממשלה אסטרונומית וכל שאר השותפים הפוטנציאלים מעוניינים בממשלה קטנה יותר ולאור זאת שפרץ היה זה שעיכב אמש את חתימת ההסכם הקואליציוני, אני מציע שאולמרט יציב לפרץ אולטימטום: ותר על השרים בלי תיק, ולא אין קואליציה עם מפלגת העבודה, ותוקם קואליציה של 65 מנדטים (קדימה-ש"ס-ישראל ביתנו-גימלאים-יהדות התורה), שלעת הזאת כל עוד תכנית ההתכנסות לא על השולחן, תהיה יציבה בהחלט וקומפקטיותה דווקא תהווה יתרון. נראה את פרץ מוותר על הישגיו החברתיים, על העלאת שכר המינימום, על יולי תמיר במשרד החינוך, רק בגלל שאיתן כבל לא יהיה שר בלי תיק. נראה כיצד פרץ יסביר לבוחריו מדוע ויתר על כל זאת בגלל כיסאולוגיה וחשבונות מפלגתיים צרים. בינתיים אם אכן פרץ יפוצץ את הקואלךיציה על כסאולוגיה, הקואליציה האלטרנטיבית שאני מציע גם תוכל להחזיר את החוק המגביל את גודל הממשלה. נראה (בעתיד) את פרץ דורש לשנות את החוק (שוב בגלל כסאולוגיה). הכוח בידיים של אולמרט - הוא יכול להרוויח נקודות לא רק בציבור שלו, אלא אף בציבור הרחב (הכולל גם את בוחרי העבודה) שאינו מרוצה מגודל הממשלה המסתמן (בגלל עמיר פרץ), ולדחוק את פרץ לפינה מאוד לא נעימה. האם יש לאולמרט את האומץ, התעוזה והנחישות ללכת בנושא הזה עד הסוף?
מספר השרים, לאור זאת שהוא היחיד שמתעקש על ממשלה אסטרונומית וכל שאר השותפים הפוטנציאלים מעוניינים בממשלה קטנה יותר ולאור זאת שפרץ היה זה שעיכב אמש את חתימת ההסכם הקואליציוני, אני מציע שאולמרט יציב לפרץ אולטימטום: ותר על השרים בלי תיק, ולא אין קואליציה עם מפלגת העבודה, ותוקם קואליציה של 65 מנדטים (קדימה-ש"ס-ישראל ביתנו-גימלאים-יהדות התורה), שלעת הזאת כל עוד תכנית ההתכנסות לא על השולחן, תהיה יציבה בהחלט וקומפקטיותה דווקא תהווה יתרון. נראה את פרץ מוותר על הישגיו החברתיים, על העלאת שכר המינימום, על יולי תמיר במשרד החינוך, רק בגלל שאיתן כבל לא יהיה שר בלי תיק. נראה כיצד פרץ יסביר לבוחריו מדוע ויתר על כל זאת בגלל כיסאולוגיה וחשבונות מפלגתיים צרים. בינתיים אם אכן פרץ יפוצץ את הקואלךיציה על כסאולוגיה, הקואליציה האלטרנטיבית שאני מציע גם תוכל להחזיר את החוק המגביל את גודל הממשלה. נראה (בעתיד) את פרץ דורש לשנות את החוק (שוב בגלל כסאולוגיה). הכוח בידיים של אולמרט - הוא יכול להרוויח נקודות לא רק בציבור שלו, אלא אף בציבור הרחב (הכולל גם את בוחרי העבודה) שאינו מרוצה מגודל הממשלה המסתמן (בגלל עמיר פרץ), ולדחוק את פרץ לפינה מאוד לא נעימה. האם יש לאולמרט את האומץ, התעוזה והנחישות ללכת בנושא הזה עד הסוף?