זאת גם נקודה חשובה. אבל בסופו של דבר ההשוואה היא אובייקטיבית של מספרים ועלוית.
יש הוצאות קבועות ויש הוצאות משתנות. למשל מגורים - כל האנשים אותם ביקרתי בנסיעה האחרונה חיים בדירות משלהם. חלקם עדיין משלמים משכנתא (בגיל 70+++), אבל עדיין - ההוצאה יחסית קבועה וזולה. אם אני הייתי חוזר לארץ הייתי משלם על מגורים הרבה יותר מהם (אין לי דירה בארץ), והרבה יותר ממה שאני משלם על מגורים בעמק הסיליקון (היקר מאוד יחסית לכלל ארה״ב).
לעומת זאת תחבורה, אוכל, רפואה - אלה הוצאות שלא קבועות ומושפעות מעליות מחירים.
הרפואה בישראל היא ציבורית, אבל זה עדיין לא עושה אותה חינמית לגמרי ואנשים מבוגרים יכולים להוציא מאות שקלים בחודש (מהכרות אישית) על תרופות, בדיקות וביקורי רופא. יותר טוב מארה״ב, כמו שבראבו הצביע בצדק, אבל עדיין לא חינם/זול יחסית להכנסה המאוד מוגבלת שלהם.
התחבורה היא דווקא יחסית זולה (יחסית לכיכר לחם, כמו שציינתי). כרטיס יומי עולה קצת יותר משני כרטיסים חד פעמיים, ולמבוגרים יש הנחות גדולות (חצי מחיר, נכון?). בביקורי האחרון בחודש שעבר הסתובבתי בירושלים ובתל אביב, בעיקר בתחבורה ציבורית, במחיר סביר, בלי שום בעיה וביעילות די טובה (כל עוד לא היו הפגנות שחסמו את הרכבת או את הכניסה לעיר, כמובן). למי שיש רכב פרטי, מחירי הדלק אסטרונומיים, אבל לפנסיונרים אפשר להסתדר גם בלי רכב פרטי (במגבלות של מעצר בית יום וחצי בשבוע, כמובן).
האוכל לעומת זאת, שזה סעיף ההוצאה העיקרי אחרי מגורים ורפואה לפנסיונרים בארץ, יקר בצורה בלתי מתקבלת על הדעת בעיניי. כמו שאמרתי - לחם אחיד שעולה יותר מנסיעה באוטובוס (בדקתי - נסיעה באוטובוס בירושלים עולה 6 ש״ח לפני הנחות, כיכר לחם אחיד בסופר 6.1 ש״ח), בשר יקר להחריד, פירות וירקות זה בכלל עושק (עשיתי בדיקה קצרה, כי יש לי גם משפחה שגרה באזורים חקלאיים, והמחיר בסופר הוא בערך פי 3-4 מהמחיר שהחקלאים מוכרים בו בסיטונאות, וזה לא שצריך לשנע את התוצרת הזאת דרך אוקיאנוסים ומשאיות חוצי יבשות), ובלי זה קצת קשה להתקיים.
זה לא המלקי, בשביל מבוגר בודד שמקבל קצבת זקנה+הבטחת הכנסה (סך כ3200 שקל בערך), זה פשוט יקר מדי להתקיים. זה לא שהם יכולים לטוס לחו״ל כל שנה (שלא לדבר על צימרים בצפון), הם צריכים ממש לחשוב על כל שקל כשהם הולכים לעשות קניות. וזה עוד בהנחה שיש להם דירה לגור בה ששייכת להם ולא בשכירות.
ואם פעם היה שוק כמו מחנה יהודה שהיה אפשר ללכת לשם ולקנות ירקות ופירות בחצי מחיר מהסופר - אז עכשיו אין, מחנה יהודה זה לתיירים וצעירים בליינים, והמקום היחידי לאנשים מבוגרים שלא הרוויחו מליונים בהייטק זה סופרים חרדיים שלמרבה ההפתעה המחירים שם הרבה יותר סבירים (אבל... צריך לנסוע לשם דרך כל העיר כי מה לעשות - סופרים חרדיים נמצאים בשכונות חרדיות, וזה לא קל לבני 70+++).
