הצעה? רעיון? שאלה?

מייקלס

New member
הצעה? רעיון? שאלה?

עד כמה שבינתי משגת, פורום זה חרט על דיגלו את נושא החינוך הנכון לכיבוד ואהבת החי. כמו כן, שמתי לב שרוב הגולשים בפורום זה הם מדריכים או מטפלים בעזרת בעלי חיים. רוב המדריכים שאני מכירה הם "אלופים" בכל הקשור למכרסמים , זוחלים, ועוד שאר מיני חיות קטנות אקזוטיות שניתן לנייד ממקום למקום ולהעביר איתם פעילות. אך לדאבוני שמתי לב שהרבה מן המדריכים מגלים בורות מדהימה בכל הקשור לבעלי החיים הקרובים אלינו והשכיחים ביותר – החתול והכלב. שאלתי היא (או הצעה או רעיון ) האין מקום לשלב בהדרכות אלו מסר בנוגע לבעלי חיים אלו? רוב הילדים נתקלים בשלב זה או אחר בחייהם בגורי חתולים למשל, ואין להם מושג קלוש כיצד לנהוג בסיטואציה שכזאת. לצערנו בדרך כלל מדובר בגורים שהאם עזבה כדי להשיג מזון – וכאשר היא חוזרת היא מגלה שהם פוזרו לכל קצווי העיר, כאשר כל ילד "לקח על עצמו" גור אחד אשר ברוב המקרים נדון למוות עקב בורות וטיפול לקוי. כנ"ל לגבי גורי כלבים נטושים. אני באופן אישי הייתי מאד שמחה לו יום אחד ילדי היו מגיעים הביתה עם דף הדרכה מפורט כיצד לנהוג כאשר פוגשים כלב או חתול הנראה להם נטוש. שעת הדרכה + דף מידע/הדרכה המיועד להורים כיצד לנהוג עם בעלי החיים במצבים אלו יכול לחולל פלאים ביחס ובהתנהגות לבעלי חיים. חינוך כבר אמרתי?
 

Ella Bella

New member
תגובתי ../images/Emo13.gif

אני מבינה שילדייך לומדים בבי"ס. אני אישית מעבירה הדרכות לגיל הרך בלבד וכחלק בלתי נפרד של לימוד הכבוד לבע"ח אני מסבירה להם- בהתאם לגילם- לא לגעת בגורי חיות, כי אמא שלהם עלולה לעזוב אותם ו"הם יהיו עצובים מאוד" (הסבר שמתאים לגיל 3). קראתי שוב את הודעתך והיא נשמעה נחרצת... מקווה שעוד אנשים יענו לך כאן. שוב, לגבי עצמי, בראש ובראשונה מסר של כבוד והבנה שהחיות הן כמונו וגם אנחנו נהיה עצובים אם מישהו ייקח אותנו רחוק מאמא.
 
כמה תגובות...

ההצעה הזאת עולה כל הזמן, בצורה כזאת או אחרת. הצעה דומה עלתה בפורום לא מזמן בשרשור הזה. אני הדרכתי עם ואודות כלבים וחתולים. אין ספק שהם בעלי חיים נהדרים אולם הם מציבים בפנינו בעיות רבות וקשות כפי שאפרט להלן: 1. התנאים להם זקוק כלב או חתול הם רבים וחשובים. אחזקת כלבים וחתולים בפינת חי בית-ספרית כמעט בלתי אפשרית. 2. כלבים וחתולים הם בעלי חיים אינטילגנטיים וזקוקים גם לתנאים רגשיים. כלב עלול להפגע מאד ממעבר בין גנים ובין מדריכים. לארנבון או לנחש לא יהיה נוח אבל הם לא יפגעו ריגשית. אני רוצה להבהיר עוד נקודה. אני חושב שלא כולם הבינו נכון את מהות המעורבות של בעלי החיים בחינוך. התחום הוא רחב ובו תחומי משנה רבים הנוגעים ברגש, בערכים, במדע, ועוד. בפורום עולה לעיתים קרובות נושא זכויות בעלי החיים. נושא זה חשוב מאד! אנחנו עוסקים בו כל הזמן. הוא עובר כחוט השני לאורך כל פעילויות השנה. אבל יש הרגשה שיש המאמינים שזהו הנושא היחיד שאנו עוסקים בו. נראה כאילו יש ציפייה שאנחנו נכנס לכיתה ונאמר: "שלום ילדים, היום נלמד על זכויות בעלי החיים. הנה תכירו את הכלב. חשוב מאד לטפל בו נכון..." ושבוע לאחר מכן: "שלום ילדים, היום נלמד שוב על זכויות בעלי חיים. הנה תכירו חתול..." הפעילויות הן עשירות הרבה יותר ונוגעות, כאמור, בתחומים רחבים. נושא זכויות בעלי החיים הוא בסיסי ולכן נמצא שם תמיד, בגישתו של המדריך, בדבריו, ויתכן מאד שגם בפעילות אחת או שתיים לאורך השנה שמוקדשות לנושא. הגבלה לכלבים וחתולים או התמקדות מוגזמת בהם תגרום לתחום להיות דל ומוגבל. אגב, ספציפית לגבי הדרכה בעניין גורים עזובים, רעיון זה בהחלט מעניין וחשוב. דף הסבר להורים ולילדים גם הוא רעיון מוצלח מאד. אפשר לשלב בעניין גם את הגוזלים אשר נמצאים על ידי ילדים (במקרה זה, אגב, הסיפור שונה לחלוטין).
 

Ella Bella

New member
אני מאוד מסכימה../images/Emo45.gif

הפעילות נוגעת בתחומים רבים (זה הגיל הרך להזכירכם) ובעיקר בסיסיים: בית, מזון, הורים-צאצאים, כסות גוף, עונה אהובה וכו'... אני מסכימה עם אילן שכשהמדריך הוא אדם שמקרין כבוד לחיה גם בלי לדבר על זה כל הזמן (בהקפדה על ליטוף רגוע למשל) , הילדים מאוד מפנימים. אצלי, למשל, קרו אינספור פעמים שהייתי מגיעה לגן (ילדים בני 3-4) וילד היה מספר לי בהתרגשות "X החזיק חיפושית בחצר אבל אמרתי לו שילטף בעדינות וישחרר אותה". אני מאוד מקפידה על נושא הגנת החי (חיות מוגנות). הורים סיפרו לי שהיו בחורשה, ראו צב ורצו לקחת הביתה, והילד כעס ואמר להם שאסור לקחת צב הביתה. מותר להסתכל ולהניח לו.
 

miromiro

New member
" לא יפגעו רגשית" אשמח לקבל סימוכין

לקביעה הזאת. תודה רבה.
 
הסוגייה הזאת נדונה בתחום המדעי

רמת אינטיליגנציה קשורה באופן הדוק לצרכים רגשיים. לעיתים קרובות, אנשים שלא מבינים בתחום הזואולוגי נוטים לייחס לבעלי החיים צרכים של בני אדם. לבעלי החיים השונים צרכים שונים. אתן דוגמא אחת: "מסכן האוגר... הוא חי לבד... הוא סובל מבדידות..." אוגרים הם בעלי חיים סוליטארים. מגורים לצד אוגרים נוספים לא טבעיים. זו אחת הסיבות לתופעת אכילת הגורים הנפוצה אצלם.
 

miromiro

New member
דעתנות זואולוגית- בשמה נעשים הרבה

מעשים לא ראויים. אתן דוגמא- ילדים אם ניקח את הארנבונים מייד אחרי ההמלטה מהאם, אזי הם יוחתמו ויחשבו שאנחנו הוריהם, הם בעצם לא יכירו הורים אחרים ולכן ילכו אחרנו ויצמדו אלינו כאילו אנו הוריהם הביולוגיים. בזואולוגיה , בפסיכולוגיה (מדעי ההתנהגות) נעשו הרבה ניסויים כאלו והדעת התרחבה מהם וכמובן גם פינות החי (למה פינה? מה רע במרכז כמו שזה נקרא בהרבה מקומות) אז המבינים הגדולים למדו את ההדיוטות והנה לנו פגיעה ישירה בשם הדעת. פחד רגש ולא רק תחושה, חוסר ודאות , חרדות, הם מנת חלקם גם של בעלי החים אותם אתה מכנה "נחותים מבחינה אינטיליגנטית.
 
החתמה בשם דעתנות זואולוגית?

האם אתה מדבר על ניסויים מדעיים שנעשו לאורך השנים? יכול להיות שאני מסכים איתך, אבל זה לא לפורום הזה. החתמה בפינת חי לא נובעת ממה שאתה מכנה "דעתנות זואולוגית" לגבי תחושות, חרדות וכו' אצל בעלי חיים, אתה צודק. מה שניסיתי להסביר, ואולי לא הבהרתי את עצמי כראוי, הוא שלבעלי חיים עולם רגשות, תחושות, אינטילגנציה ואינסטינקטים יחודיים לבני מינם. כדי להבין אותם לעומק יש ללמוד זואולוגיה ולא להעריך על פי תחושת ליבנו.
 

miromiro

New member
אילן אני בטוח שאתה נגד אותם

ניסויים אלו ואחרים גרועים אפילו יותר (דוגמת הניסויים בקופי הרזוס של הארלו) אבל מה שקורה בפינות החי בעניין ההחתמות בהחלט נובע מהם , גם אם לא באופן ישיר.
 

Liron Samuels

New member
אכילת גורים

ברוב המקרים שאני נתקלתי בהם שהגורים נאכלו ע"י האמא/אבא הסיבה הייתה שלא סיפקו מספיק מים ומזון לאוגרים, הכלוב היה צפוף מדי, שיחקו יותר מדי עם הגורים או שפשוט הלחיצו את האמא יותר מדי. מצד שני, ראיתי כבר הרבה מקרים בהם אוגרים (צעירים עד בוגרים) אכלו אחד את השני. והנה לכם עוד סיבה למה החינוך כל כך חשוב.
 

מייקלס

New member
כניראה שלא הצלחתי להבהיר

את כוונתי. (צ'טערת...). כוונתי לא הייתה לשנות את מהות הפורום עצמו. נהפוך הוא, לדעתי זהו אחד הפורומים החשובים ביותר אם לא המוביל בחשיבותו. צר לי על כך שאנו דנים אך ורק בילדים בגיל הרך - חגית יכולה להיות מדריכה מופלאה, אך ברגע אחד הורים פחות קשובים ורגישים יכולים למחוק את השעה המופלאה שהעבירה חגית לילדיהם. לא אשכח רגע אחד מזעזע בחיי, כאשר נכנס ילדון חמוד (כיתה א' או ב' להערכתי) בפתח מקום עבודתי (לא ניכנס לכך כרגע) מחזיק אפרוח אשר כניראה נשם את נשימותיו האחרונות. הוא ביקש שנציל אותו. לא מצליחה לשכוח את המבט המתחנן של הילד. לקחתי את האפרוח (המת) מידיו של הילדון, הסברתי לו שאני מכניסה אותו מהר מהר לאישפוז, ונראה מה אפשר לעשות. זה כל מה שהילד צריך היה. מישהו שאכפת לו. האחריות העצומה של הצלת אפרוח אומלל בפירוש הייתה גדולה וכבדה עליו. הצורך לחלוק את העול או להעביר את האחריות לאדם "מבין" היה עצום. דקה לאחר מכן, לזוועתי כי רבה נכנסה אימו של הילדון. היא הייתה ברוטלית, גסת רוח, פשוט איומה. "מה אתה עושה כאן" היא צרחה עליו. "אמרתי לך שאם תהיה ילד טוב אני אקנה לך אפרוח חדש".... היא הוסיפה. "יאללה, זרוק אותו לפח ונלך כבר"... בשנייה ראיתי את העיניים כבות. שביב ההומניות היחידי שהיה לילדון ההוא לדעתי נמוג לנצח באותו הרגע. ולמה אני מספרת את כל זאת? כי אני מחפשת נואשות דרך להעביר איכשהו איזשהו מסר גם להורים. בהחלט מסכימה שיש לשלב כל נושא שילדים עלולים להתקל בו בשלב זה או אחר - גוזלים, לטאות, ציפרים פצועות ועוד. הכוונה היא פשוט לתת הדרכה פשוטה וברורה כיצד יש לנהוג במצב זה או אחר.דף הסבר לכל המשפחה יכול לשנות הכל.
 

Ella Bella

New member
מייקלס ../images/Emo7.gif../images/Emo14.gif

צמררת אותי עם סיפור האפרוח... אני לא בטוחה שהייתי שומרת על קור רוח עם אמא כזאת עומדת מולי. וכמה מפתיע ומעודד שלאמא כזאת יצא ילד שונה ממנה.
 

**לילך**

New member
מסכימה בהחלט שחובה להעביר שעורים

ובהם הסברים כלליים לגבי בע"ח כמו לא לנגוע בגורים וכו... זה מזכיר לי שעמותת "גג לחיות" מפיצה עלונים ומידי פעם מעבירים שעורים בנושא ילדים ובע"ח, בבתי ספר באיזור חולון, אני אנסה למצוא את חברי העמותה ולהזמין אותם לפה לספר על פעילותם. להלן דוגמאות לפעילויות שהם יזמו עם ילדי חולון ומטרתן לתרום לאהבת בע"ח: 1. ילדים מציירים חתולים 2. תולי מחפש את אמא - חלק א 3. תולי מחפש את אמא - חלק ב
 
שיעורי חינוך

הכרות קצרה למי שלא מכיר אותי- שמי עמית, חבר ועד בעמותת גג לחיות, מפעיל את אתר חתולי הרחוב. אנחנו בגג לחיות זיהינו לפני זמן מה את ה'חור' הזה שמייקלס דיברה עליו והיעדר הידע וההסברים בנוגע לבעלי החיים הקרובים ביותר לאדם והנפוצים ביותר ולכן שקדנו והכנו סדרת עלונים המופצים לבתי הספר. את העלון "תולי מחפש את אמא" הפצנו ל-14,000 תלמידי בתי הספר היסודיים בחולון. העלון הועבר כשיעור חינוך (או כשיעור טבע, בחלק מבתי הספר). בסופו הייתה תחרות ציורים (קיבלנו מאות ציורים ועשרות מכתבים) וכמובן חולקו על ידנו פרסים ונערכו טקסים בבתי הספר הגדולים (יש המון הרבה מאוד בתי ספר יסודיים בחולון). את העלון "חיות בחולון - עיקור" אנו נתחיל להפיץ בקרוב לכל חטיבות הביניים והתיכונים בחולון. גם שם יועבר הנושא כשיעור חינוך. לאור הצלחת העלון הקודם (תולי) הפצנו את העלון בשינויים קלים גם למערכת החינוך של ראשון לציון (באדיבותם של אנשי עמותת ראשון אוהבת חיות) ולרחובות (בעזרתם האדיבה של אנשי עמותת צב"ח רחובות). העלונים קיבלו את ברכת מח' החינוך של עיריית חולון ואת ברכת המשרד לאיכות הסביבה. אז יש לי רק המלצה אחת - לעבור לחולון ואז הילדים יחזרו מבית הספר בדיוק עם דפי ההסבר שביקשת
ותודה ללילך שהפנתה את תשומת ליבי!
 
למעלה