למי שלא יכול לפתוח את קובץ הוורד
מצורף בזה פירוט החוקים, בהצלחה לכולנו. ***הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב גמול המילואים), התשס"ג – 2003 (פ/402) (הצעת חוק שמוביל ח"כ איתן כבל (עבודה)) (הממשלה תומכת, עברה קריאה טרומית). בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"א – 1995, בסעיף 273א' אחרי "שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה)" יבוא: "ואולם, אם עבד חודש או שניים בתקופה זו ייווסף לחישוב ההכנסה סכום בשיעור של 45 אחוז השכר הממוצע במשק, בעד כל חודש שבו לא עבד". (הכוונה שחישוב דמי המילואים לאדם שעבד חודש אחד או שניים ברבע השנה שקדמה לשירות המילואים, יהיה לפי 45 אחוז מהשכר הממוצע במשק ולא לפי אפס שקלים כמו היום). ***הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – תחילת העסקה במקום עבודה), התשס"ג – 2003 (פ/803) (הצעת חוק שמוביל ח"כ איתן כבל (עבודה)) (הממשלה מתנגדת, טרם הועלתה בקריאה טרומית). בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב) התשמ"ו – 1986, בסעיף 29ב', אחרי סעיף קטן ב' יבוא: "יוצא צבא לא ייקרא לשירות מילואים בחצי השנה לאחר תחילת העסקתו במקום עבודה , אלא אם נתן הסכמתו לכך או שהוא נמנה עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים או שקיים מחסור בכוח אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת". השר הממונה על ביצוע חוק זה רשאי לקבוע בתקנות את המסמכים אשר נדרש יוצא הצבא להציג ליישום הנ"ל. יוצא צבא הנקרא לשירות מילואים הנמצא עושה שימוש לרעה במסירת מידע פיקטיבי בדבר העסקתו במקום עבודה חדש, לשם מימוש חוק זה, דינו קנס בשיעור פי שלושה מהקנס הקבוע בסעיף 61 א' 3 לחוק העונשין. ***הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול למשרתים במילואים), התשס"ג – 2003 (פ/986) (הצעת חוק שמוביל ח"כ איתן כבל (עבודה)) (הממשלה מתנגדת, טרם הועלתה בקריאה טרומית). בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"א – 1995, בסעיף 273 קטן א' במקום "ב-90" יבוא "ב-65" ובסעיף קטן ב' במקום "ב-90" יבוא "ב-65". (הכוונה לתקן את העיוות בנוסחת חישוב דמי המילואים כיוון שאזרח לא עובד 90 יום בשלושה חודשים אלא 65 יום בלבד, כ-22 יום בחודש). ***הצעת חוק שירות בטחון (הטבות לחיילים בשירות מילואים), התשס"ג-2003 (פ/1035) (הצעת חוק שמוביל ח"כ איתן כבל (עבודה)) (הממשלה מתנגדת, טרם הועלתה בקריאה טרומית). הגדרות 1.בחוק זה – "חייל בשירות מילואים" – חייל המשרת בשירות מילואים לפי סעיף 27 לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו – 1986 . הטבות לחייל בשירות מילואים 2.חייל בשירות מילואים יהיה זכאי להטבות הבאות: (1) פטור מדמי נסיעה בתחבורה ציבורית במהלך כל יום מימי שירות המילואים ולחילופין החזר הוצאות דלק לנסיעה ברכב פרטי בסכום שלא יעלה על סכום הנסיעה בתחבורה ציבורית; (2) מענק כספי מיוחד בגובה של חצי מהשכר הממוצע במשק כל שלוש שנים, בתנאי שמשך שירות המילואים בכל שנה לא יפחת מ-11 ימים; (3) סטודנט שבמהלך שנת לימודים אקדמית שירת במילואים לפחות שבעה ימים רצופים, יהיה: א. זכאי לעזרה בלימודים בהיקף שלא יפחת מארבע שעות, על ידי מורה מקצועי שיעמיד לרשותו המוסד האקדמי ושתפקידו יהיה לסייע לסטודנט בהשלמת החומר שהחסיר; ב. זכאי להבחן במועד מיוחד שייקבע על ידי המוסד האקדמי בהתייחס למועד חזרתו משירות המילואים. ביצוע ותקנות 3.שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. ***הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור ממס על תגמולי מילואים), התשס"ג-2003 (פ/575) (הצעה שמוביל ח"כ איתן כבל (עבודה)) (הממשלה מתנגדת, טרם הועלתה בקריאה טרומית). תיקון סעיף 272 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב), התשנ"ה-1995 , בסעיף 272 בסופו יבוא: "(ד) על אף האמור בכל דין, הכנסה מתגמולי מילואים בסכום שלא יעלה על 120,000 שקלים חדשים לשנת מס לחודש לא תחויב במסים; לעניין זה – מסים – מס הכנסה כהגדרתו בפקודת מס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי כהגדרתם בחוק זה." (הכוונה לפטור מתשלומי מס-הכנסה את תגמולי המילואים של מי שמשכורתו החודשית מגיעה עד לגובה של 10,000 ₪ לחודש) ***הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון הגדרת מינימום התגמול), התשס"ב – 2001) (פ/3199) (הצעת חוק שמוביל ח"כ אבו וילן (מר"צ) (הממשלה מתנגדת, עברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת). בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה – 1995, בסעיף 270, במקום ההגדרה "התגמול המזערי" יבוא": "התגמול המזערי" – השכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר, כהגדרתו בסעיף 1. (הכוונה להעלות את סף מינימום התגמול עבור שירות מילואים משכר מינימום לשכר הממוצע במשק). ***הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת נהלי חשבונות, תשלום חובות מס, העסקת עובדים זרים כדין ושכר מינימום) (תיקון - מניעת פיטורי חיילי מילואים), התשס”ג-2003 (פ/25) (הצעת חוק שמוביל ח"כ אבשלום וילן (מר"צ)) (הממשלה מתנגדת, טרם הועלתה בקריאה טרומית). תיקון שם החוק 1.בחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת נהלי חשבונות, תשלום חובות מס העסקת עובדים זרים כדין ושכר מינימום), התשל"ו-1976 (להלן – החוק העיקרי), בשם החוק אחרי "ושכר מינימום" יבוא "ומניעת פיטורי חיילי מילואים". הוספת סעיף 2ג 2. אחרי סעיף 2ב לחוק העיקרי יבוא: "מניעת פיטורי חייל מילואים - לתנאי העסקה עם גוף ציבורי 2ג. (א) לא יתקשר גוף ציבורי עם תושב ישראל בעסקה למכירת נכס או למתן שירות לגוף הציבורי אלא לאחר שהומצא למי שמיצג את הגוף הציבורי באותה עסקה תצהיר בכתב מאת אותו תושב, בו יצהיר כי התקיימו שני אלה: (1)התושב ובעל זיקה אליו לא הורשעו בפסק דין חלוט בעבירה לפי חוק חיילים משוחררים בשנה שקדמה למועד ההתקשרות; (2)אם הורשעו התושב או בעל הזיקה אליו בפסק דין חלוט בשתי עבירות או יותר לפי חוק חיילים משוחררים – ההרשעה האחרונה, לא היתה בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי גוף ציבורי להתקשר עם תושב ישראל בעסקה כאמור אם העבירה לפי חוק קליטת חיילים משוחררים נעברה לפני יום כ"ה בשבט התש"ס (1 בינואר 2002). (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקה שמחירה אינו עולה על 35,000 שקלים חדשים; הסכום האמור יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה, בהתאם לשינוי העלייה במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; שר האוצר רשאי לשנות בצו את הסכום האמור בסעיף קטן זה. (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, יקבע בתקנות את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (א) ואת אופן המצאתו, ויהיה רשאי לקבוע בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה מסמך אחר בו יתחייב תושב ישראל על התקיים האמור בפסקאות (1) ו-(2) לסעיף קטן (א). (ה) בסעיף זה – "בעל זיקה" – מי שנשלט על ידי תושב ישראל, ואם התושב הוא חבר בני אדם – גם בעל השליטה בו או חבר בני אדם אחר שבשליטת בעל השליטה בו; "גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1; "תצהיר בכתב" – כמשמעו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ; "חוק חיילים משוחררים" - חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 . תיקון סעיף 3 3.בסעיף 3 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "סעיף 2" יבוא "סעיפים 2 או 2ב".תחילה 4.תחילתו של חוק זה בתום 30 יום ממועד פרסומו. (הכוונה כי המדינה השוכרת שירותיהם של קבלנים פרטיים לביצוע עבודות שונות בגופים ציבוריים, תוודא כי קבלנים אלו לא הואשמו בפיטורי חייל מילואים. מוצע לראות כאחראים לביצוע חוק חיילים משוחררים גם מנהלים או פקידים אחראים בגופים מבוקרים, בכל הנוגע לפיטורי עובדיו של קבלן העובד בתחומי מוסדם. על המדינה להימנע מלתת יד לחברה המעדיפה לפגוע בחייל המילואים ולהעסיק תחתיו עובד אחר).
