עוד יוסף פנדריך
Member
הצעת חוק הפייסבוק
מערכת המשפט דורשת שחוק הפייסבוק יחול גם עליה. במלים אחרות פרסומים עברייניים נגד שופטים צריכים להיות מוסרים מהרשת.
ברור שאין מקום להסתה לאלימות, אבל כדאי לבחון תחילה מהם פרסומים עבריניים לפני שבאים לקבוע שמותר להסירם.
בחוק העונשין קיימות שתי עבירות שהן לחלוטין לא חוקתיות ולא היו מקבלות תוקף בשום מדינה דמוקרטית. האחת היא העלבת עובד ציבור והשניה זילות בית משפט.
העלבת עובד ציבור קיימת בכל מקרה בו אדם משמיע בקורת "מעליבה" כנגד עובד ציבור לרבות שופט. אין חשיבות שהעובדות נכונות. מספיק שיש בכוחן להעליב את המבוקר. לא מדובר בגידופים גרידא, אלא בטענות עובדתיות שמטילות דופי בטוהר המידות של השופט. כך נקבע בפרשת אונגרפלד. ברור שעבירה זאת פוגעת בצורה אנושה בחופש הביטוי, והיא גם לא מוסרית. היא מגנה על המושחתים. נכון אמנם שקיים פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון שמצמצם מאוד את השימוש בסעיף אבל עדיין יש בכוחה של העבירה ליצור אפקט מצנן ולגרום לאזרח לחשוש מפרסום בקורת. יתר על כן, מדובר בפסק דין ולא חוק ויתכן מאוד שיום יבוא והרכב אחר יחליט לחדש את הפירוש המסורתי של העבירה, שבא לביטוי בפרשת אונגרפלד.
זילות בית משפט היא עבירה דומה שעדיין לא זכתה לפרשנות מקלה. גם כאן כל מי שמשמיע בקורת אישית על שופט צפוי לעמוד לדין. טענה ששופט מסויים נעדר חוש צדק, איננו ישר וכד' מהווה עבירה פלילית.
לכן לפני שנותנים סמכות להסיר פרסומים עברייניים מהרשת, מן הראוי לעשות רפורמה בהגדרת העבירות ולדאוג לכך שאלה יהיו עברות אמיתיות ולא בקורת לגיטימית במדינה דמוקרטית.
מערכת המשפט דורשת שחוק הפייסבוק יחול גם עליה. במלים אחרות פרסומים עברייניים נגד שופטים צריכים להיות מוסרים מהרשת.
ברור שאין מקום להסתה לאלימות, אבל כדאי לבחון תחילה מהם פרסומים עבריניים לפני שבאים לקבוע שמותר להסירם.
בחוק העונשין קיימות שתי עבירות שהן לחלוטין לא חוקתיות ולא היו מקבלות תוקף בשום מדינה דמוקרטית. האחת היא העלבת עובד ציבור והשניה זילות בית משפט.
העלבת עובד ציבור קיימת בכל מקרה בו אדם משמיע בקורת "מעליבה" כנגד עובד ציבור לרבות שופט. אין חשיבות שהעובדות נכונות. מספיק שיש בכוחן להעליב את המבוקר. לא מדובר בגידופים גרידא, אלא בטענות עובדתיות שמטילות דופי בטוהר המידות של השופט. כך נקבע בפרשת אונגרפלד. ברור שעבירה זאת פוגעת בצורה אנושה בחופש הביטוי, והיא גם לא מוסרית. היא מגנה על המושחתים. נכון אמנם שקיים פסק דין חדש של ביהמ"ש העליון שמצמצם מאוד את השימוש בסעיף אבל עדיין יש בכוחה של העבירה ליצור אפקט מצנן ולגרום לאזרח לחשוש מפרסום בקורת. יתר על כן, מדובר בפסק דין ולא חוק ויתכן מאוד שיום יבוא והרכב אחר יחליט לחדש את הפירוש המסורתי של העבירה, שבא לביטוי בפרשת אונגרפלד.
זילות בית משפט היא עבירה דומה שעדיין לא זכתה לפרשנות מקלה. גם כאן כל מי שמשמיע בקורת אישית על שופט צפוי לעמוד לדין. טענה ששופט מסויים נעדר חוש צדק, איננו ישר וכד' מהווה עבירה פלילית.
לכן לפני שנותנים סמכות להסיר פרסומים עברייניים מהרשת, מן הראוי לעשות רפורמה בהגדרת העבירות ולדאוג לכך שאלה יהיו עברות אמיתיות ולא בקורת לגיטימית במדינה דמוקרטית.
