הצפירה הסתיימה אבל לא האבל
הצפירה ההסתיימה. כשהתחילה הצפירה נעמדתי מול המחשב וחשבתי על ניצולי שואה שאיתם אני בקשר. אני לא יכולה לחשוב על המתים באותה צורה שבה אני חושבת על החיים. את המתים אני מכירה מסיפורים מתמונות, אבל עם החיים אני חיה ואני בקשר חברי. אז התרוצצו לי המון מחשבות במשך שתי הדקות של הצפירה. על איזה ניצול/ה לחשוב קודם, מי יותר חשוב שאתייחס אליו בשתי דקות אלו, ואולי לחשוב על המתים, אז על מי? על מתי אושוויץ, או בירקנאו, או ברגן בלזן או מיידנק, או פונאר או אולי על הפרטיזנים היהודים שנרצחו על ידי הפרטיזנים הרוסים, או על הנרצחים בגטו ורשה? על מי בדיוק להתרכז באותן שתי דקות? אולי על כולם ביחד כמכלול? אך האם אפשר להתייחס על מכלול בשתי דקות? התפזרתי במחשבותי עד שאמרתי לעצמי, בסיום הצפירה תתקשרי לאחד/ת הניצולים שאת בקשר איתם ותשאלי אותה/ו מה הי/וא הרגיש/ה באותן שתי דקות של הצפירה, מחשבה זו הרגיעה אותי וכך הצלחתי להתרכז בשניות האחרונות של הצפירה.
הצפירה ההסתיימה. כשהתחילה הצפירה נעמדתי מול המחשב וחשבתי על ניצולי שואה שאיתם אני בקשר. אני לא יכולה לחשוב על המתים באותה צורה שבה אני חושבת על החיים. את המתים אני מכירה מסיפורים מתמונות, אבל עם החיים אני חיה ואני בקשר חברי. אז התרוצצו לי המון מחשבות במשך שתי הדקות של הצפירה. על איזה ניצול/ה לחשוב קודם, מי יותר חשוב שאתייחס אליו בשתי דקות אלו, ואולי לחשוב על המתים, אז על מי? על מתי אושוויץ, או בירקנאו, או ברגן בלזן או מיידנק, או פונאר או אולי על הפרטיזנים היהודים שנרצחו על ידי הפרטיזנים הרוסים, או על הנרצחים בגטו ורשה? על מי בדיוק להתרכז באותן שתי דקות? אולי על כולם ביחד כמכלול? אך האם אפשר להתייחס על מכלול בשתי דקות? התפזרתי במחשבותי עד שאמרתי לעצמי, בסיום הצפירה תתקשרי לאחד/ת הניצולים שאת בקשר איתם ותשאלי אותה/ו מה הי/וא הרגיש/ה באותן שתי דקות של הצפירה, מחשבה זו הרגיעה אותי וכך הצלחתי להתרכז בשניות האחרונות של הצפירה.