הצצתי אתמול באטלס השואה של מרטין גי

davidncsy

New member
הצצתי אתמול באטלס השואה של מרטין גי

גיברלט מסתבר שהשבוע החולף הוא השבוע הקטלני ביותר בימי השואה. היה זה השבוע שחל בין 1-7 בנובמבר 1942 בשבוע זה החל הבצירק על גטאות מחוז ביאליסטוק והחל שילוחם של רבבות יהודים ממחוז זה למחנות מוות. בנוסף אליהם רבבות מיהודי קהילות וגטאות אחרים בפולין שולחו אל מותם. 180,000 קורבנות בשבוע אחד. 3 אחוזים מקורבנות השואה ואז חשבתי על הספר. איך אפשר בכלל להוציא ספר כזה? מי הם היו? מה עבר עליהם בימים הארורים האלו? אילו אנשים היו על הטרנספורט הזה שיצא מטומשוב, קונסקי, או חלם אל עבר הלא נודע..? אי אפשר לדעת כלום. מכל סיפור מותם נשאר רק תאריך ומספר משוער של קורבנות מספר קר, גדול, בלתי ניתן להבנה. סגרתי את הספר בהרגשת עצב. מכל אותם אחים אומללים נותרו רק עפר ואפר..ומספרים בלתי ניתנים להבנה..
 

deebeebee

New member
גם הקריסטלנאכט (ליל הבדולח)

בתחילת נובמבר. אצלנו מציין השבוע אבי את ה"יארצייט" להוריו שנספו בטרבלינקה.
 

הענאלע

New member
ב-כ"ב חשוון תש"ג 2.11.42 יום שני

זה קרה בטרנוגרוד ( ליד בילגוריי ) שבאזור לובלין. הגרמנים הקיפו את העיירה וערכו את האקציה האחרונה. את החולים הרגו על המקום. את האחרים ריכזו באזור השוק כשהקולות והבכי של הילדים הקטנים הגיעו עד לב השמיים. המקום היה מלא בהרוגים. על עגלות איכרים העמיסו את הילדים הקטנים שנקרעו מהוריהם. חלק נחנקו על העגלות והגדולים הובלו לביגוריי כמו בהמות לשחיטה. אלה שלא יכלו ללכת נורו בדרך. בבילגוריי העמיסו אותם על רכבת לבלז'ץ. ואת הסוף אנחנו כבר יודעים. ( תרגום חופשי מיידיש מ"ספר טרנוגרוד" שהיה שייך לאבי ז"ל ) תאריך זה הוא ע"כ היארצייט של אשתו הראשונה של אבי ושני אחי למחצה, בני 7 ו-9.
 

deebeebee

New member
סבתי נולדה בבילגוראי

היא עברה עם סבי לוורשה (ונספתה בטרבלינקה) אבל בני משפחה רבים נשארו באזור וגם הם היו באותו משלוח לבלזץ.
 

הענאלע

New member
כתבתי את הנ"ל לחזק את דברי קודמי

שציין את השבוע הראשון של נובמבר כקטלני ביותר בתקופת השואה. גם סבתי, דודי ודודתי מצד אמי נשלחו לבלז'ץ מטומשוב לובלסקי בשנת 42, אך לא ידוע לי תאריך מדויק. בתגובה הקודמת שלי שכחתי לציין שה"יארצייט" הוא גם לזכר סבתי, אם אבי, שעל שמה אני קרויה, ושל דודתי, אחות אבי שנספו יחד אתם.
 
../images/Emo16.gifלזכרם

לזכרם של אלו שאנו יודעים את זהותם, שנותרו להם קרובים המנציחים את שמם וזכרם.
ולזכרם של כל אותם גברים, נשים, קשישים וילדים שלא נותרו להם קרובים, וזהותם נותרה עלומה.
 
למעלה