הצצתי ונפגעתי כרגיל....
ט"ו בשבט שמח
היה לי נופש באילת חמישה ימים במסגרת קהילה תומכת. מראשש דאגו לי למימון כמעט מלא יפה מאוד מצידם. היה לי גם כסף בצד לבזבז ..עד כה הכל אחלה.
הגענו למלון, יש סידור של שני גברים בחדר אחד. לא היה לי מישהו ידוע מראש קויתי שיהיה מזל להכיר מישהו נחמד , מקהילה אחרת או לחזק קשר קיים עם חבר קהילה שלי.
לצערי וזה די הרס את הנופש קיבלתי נכה קשה שבקושי הולך ואלכוהוליסט מר נפש עם רגשי נחיתות להפליא ונכות נפשית גם..
ובחדר יש לנו אמבטיה שהוא כלל לא יכול להכנס אליה, מחדל חמור מאוד של אב הקהילה שלו.
לעבור חדר לא היה עם מי. לשלם עוד 800 ש"ח על חדר לבד לא יכולתי. הבחור סרב להצעות להתקלח בחדר אחר במקלחת רגילה, אני בטח שלא ארים אותו לאמבטיה חלילה יפול האשמה עליי..
התחושה שלי הייתה שבכוונת מכוון עשו את זה , נפגע נפש עם נפגע נפש ויצא ששנינו בודדים..והם הודו בזה! למרות שהם יודעים שאני פדנט והוא מוזנח שעשה בלאגן בחדר נשפך לו אלהוכול עישן בחדר ואיפר על הרצפה עשה חור בספת בד בחדר...וחנק כללי מכל הריחות כולל שלו. יתר על כן לא יכולתי לנוח אפילו, רוב היום היה בחדר עם מוזיקה גם...נמנעתי להגיע פשוט. בלילה אונן פעמיים מתוך שינה כנראה..וגם עשה קולות ורעשים..ישנתי בספה לא הכי נוחה שלידי יש מיטת קינג סייז עם אחלה מזרון...וגם לא ישנתי טוב ..כל הימים הייתי די עייף..
זה גרם לי ליתר בלבול ..לא זכרתי מספר חדר..הלכתי לאיבוד במלון...כמה וכמה פעמים. לפחות הזכירו לנו את הפעילויות..אז ידעתי מתי..ולעיר יצאתי תמיד עם עוד חבר'ה ..אז זה היה עוד טוב.
בהחלט נפגעתי, יכלו לו רצו למצוא פיתרון אחר..יכלו לאמר מראש אז לא הייתי יוצא לנופש ממילא לא רציתי כל כך..נסעתי בכוונה קצת לנוח מעבודות בית וקצת לראות מקום אחר ועם החבר'ה שלי מהעיר..אילת ידעתי שקר שם ואין בריכה ולא ים להכנס..ואובך ..לא תקופה לטייל שם..
עצוב ששוב כך מתחייסים אליי..מילא נפגע נפש מסודר אחלה! אבל כל המצב שלו ירחם השם ויעזור לו אמן..אבל למה להפיל עליי את זה?
בכל אופן היה נחמד המצפה התת ימי. קצת טיילנו ראיתי אילת והופעה במלון...
על הכל ברקע העיב המתח התוצאת ביופסיה שלא התקבלה תשובה עדיין גם היום...חשש שיש סרטן..ומראה השיניים שלי ששאלו עליו גם עיניין תקוע ולא הכי נעים להסתובב עם שיניים הרוסות..
בנסיעה חזרה כולנו אכלנו אותה, 12 שעות מאילת לקרית שמונה! בגלל תאונות בדרך ופקקי ענק..והמושבים באוטובוס צפופים כי יש מאחור סידור לעגלות נכים..ישבנו מאובנים רוב הזמן כל אחד עם הכאבים הפיזיים שלו. סיוט מתשע וחצי בבוקר עד תשע וחצי בערב!
חזרנו בחמישי בלילה שישי שבת לא תפקדתי כמעט, איכשהו קניתי לשבת הכנתי לאכול כביסות וזהו הייתי זומבי..
בכל אופן החלטתי לא לצאת איתם יותר לבית מלון אלא אם כן יש לי בת זוג להיות איתה.
תחושה לא נעימה שבקהילת נכים אחת כל שנה אני נלחם להכנס כנפגע נפש...ושם לא מבינים שיש לי גם נכות נפשית ומבטלים לי הסעה שבגינה יצאתי מחוג שהוציא אותי מהבית ועזר לבעיות קוגנטיביות..
בקהילה השניה דפקו אותי עם המצב שתארתי...
מהבית חולים לא הגיעה תשובה של הביופסיה שכנראה תקינה אבל עד שלא אראה בעין לא אהיה שקט מזה...
טיפול שיניים מתעכב ולא ממש עוזרים וגם יש פער גדול בין התשלום בסל שיקום למה שצריך במציאות לעשות..
בית הדין לא נתן תשובה לגבי פשיטת רגל - קיצור תהליכים
אני במצב נפשי מוזר קשה לתאר ..אפטיה עם אכזבה ופגיעה מכמה כיוונים..ייאוש שאני לא מוצא בת זוג...עצבות שכזו וחוסר עיניין ..כל מה שקויתי שיהיה יוצא לא כמו שציפיתי..יחד עם כאב פיזי כבר משהו זועק בי די שאלוקים יקח אותי רוצה שקט מהעולם הזה ..וגם את זה אסור לבקש , צריך לבקש חיים. אבל מתי יהיו לי חיים קצת יותר נורמליים? איני יודע..יש שיקום . נוטל תרופות. בית מסודר מטפל בחובות, רשום לאתרי היכרויות. יוצא לפעילויות..מטפל בבריאות..
אוכל לפי הדיאטה רוב הזמן לפחות משתדל לעשות פעילות גופנית
ובכל זאת הכל בקושי זז כמו שעון שנגמרת לו סוללה מתחיל לפגר ..
נו לפחות קניתי נעליים היום להתחדש קצת
אמשוך עוד יום ועוד יום ועוד יום...אולי המזל ישתנה סוף סוף.
המשך יום טוב לכם
ט"ו בשבט שמח
היה לי נופש באילת חמישה ימים במסגרת קהילה תומכת. מראשש דאגו לי למימון כמעט מלא יפה מאוד מצידם. היה לי גם כסף בצד לבזבז ..עד כה הכל אחלה.
הגענו למלון, יש סידור של שני גברים בחדר אחד. לא היה לי מישהו ידוע מראש קויתי שיהיה מזל להכיר מישהו נחמד , מקהילה אחרת או לחזק קשר קיים עם חבר קהילה שלי.
לצערי וזה די הרס את הנופש קיבלתי נכה קשה שבקושי הולך ואלכוהוליסט מר נפש עם רגשי נחיתות להפליא ונכות נפשית גם..
ובחדר יש לנו אמבטיה שהוא כלל לא יכול להכנס אליה, מחדל חמור מאוד של אב הקהילה שלו.
לעבור חדר לא היה עם מי. לשלם עוד 800 ש"ח על חדר לבד לא יכולתי. הבחור סרב להצעות להתקלח בחדר אחר במקלחת רגילה, אני בטח שלא ארים אותו לאמבטיה חלילה יפול האשמה עליי..
התחושה שלי הייתה שבכוונת מכוון עשו את זה , נפגע נפש עם נפגע נפש ויצא ששנינו בודדים..והם הודו בזה! למרות שהם יודעים שאני פדנט והוא מוזנח שעשה בלאגן בחדר נשפך לו אלהוכול עישן בחדר ואיפר על הרצפה עשה חור בספת בד בחדר...וחנק כללי מכל הריחות כולל שלו. יתר על כן לא יכולתי לנוח אפילו, רוב היום היה בחדר עם מוזיקה גם...נמנעתי להגיע פשוט. בלילה אונן פעמיים מתוך שינה כנראה..וגם עשה קולות ורעשים..ישנתי בספה לא הכי נוחה שלידי יש מיטת קינג סייז עם אחלה מזרון...וגם לא ישנתי טוב ..כל הימים הייתי די עייף..
זה גרם לי ליתר בלבול ..לא זכרתי מספר חדר..הלכתי לאיבוד במלון...כמה וכמה פעמים. לפחות הזכירו לנו את הפעילויות..אז ידעתי מתי..ולעיר יצאתי תמיד עם עוד חבר'ה ..אז זה היה עוד טוב.
בהחלט נפגעתי, יכלו לו רצו למצוא פיתרון אחר..יכלו לאמר מראש אז לא הייתי יוצא לנופש ממילא לא רציתי כל כך..נסעתי בכוונה קצת לנוח מעבודות בית וקצת לראות מקום אחר ועם החבר'ה שלי מהעיר..אילת ידעתי שקר שם ואין בריכה ולא ים להכנס..ואובך ..לא תקופה לטייל שם..
עצוב ששוב כך מתחייסים אליי..מילא נפגע נפש מסודר אחלה! אבל כל המצב שלו ירחם השם ויעזור לו אמן..אבל למה להפיל עליי את זה?
בכל אופן היה נחמד המצפה התת ימי. קצת טיילנו ראיתי אילת והופעה במלון...
על הכל ברקע העיב המתח התוצאת ביופסיה שלא התקבלה תשובה עדיין גם היום...חשש שיש סרטן..ומראה השיניים שלי ששאלו עליו גם עיניין תקוע ולא הכי נעים להסתובב עם שיניים הרוסות..
בנסיעה חזרה כולנו אכלנו אותה, 12 שעות מאילת לקרית שמונה! בגלל תאונות בדרך ופקקי ענק..והמושבים באוטובוס צפופים כי יש מאחור סידור לעגלות נכים..ישבנו מאובנים רוב הזמן כל אחד עם הכאבים הפיזיים שלו. סיוט מתשע וחצי בבוקר עד תשע וחצי בערב!
חזרנו בחמישי בלילה שישי שבת לא תפקדתי כמעט, איכשהו קניתי לשבת הכנתי לאכול כביסות וזהו הייתי זומבי..
בכל אופן החלטתי לא לצאת איתם יותר לבית מלון אלא אם כן יש לי בת זוג להיות איתה.
תחושה לא נעימה שבקהילת נכים אחת כל שנה אני נלחם להכנס כנפגע נפש...ושם לא מבינים שיש לי גם נכות נפשית ומבטלים לי הסעה שבגינה יצאתי מחוג שהוציא אותי מהבית ועזר לבעיות קוגנטיביות..
בקהילה השניה דפקו אותי עם המצב שתארתי...
מהבית חולים לא הגיעה תשובה של הביופסיה שכנראה תקינה אבל עד שלא אראה בעין לא אהיה שקט מזה...
טיפול שיניים מתעכב ולא ממש עוזרים וגם יש פער גדול בין התשלום בסל שיקום למה שצריך במציאות לעשות..
בית הדין לא נתן תשובה לגבי פשיטת רגל - קיצור תהליכים
אני במצב נפשי מוזר קשה לתאר ..אפטיה עם אכזבה ופגיעה מכמה כיוונים..ייאוש שאני לא מוצא בת זוג...עצבות שכזו וחוסר עיניין ..כל מה שקויתי שיהיה יוצא לא כמו שציפיתי..יחד עם כאב פיזי כבר משהו זועק בי די שאלוקים יקח אותי רוצה שקט מהעולם הזה ..וגם את זה אסור לבקש , צריך לבקש חיים. אבל מתי יהיו לי חיים קצת יותר נורמליים? איני יודע..יש שיקום . נוטל תרופות. בית מסודר מטפל בחובות, רשום לאתרי היכרויות. יוצא לפעילויות..מטפל בבריאות..
אוכל לפי הדיאטה רוב הזמן לפחות משתדל לעשות פעילות גופנית
ובכל זאת הכל בקושי זז כמו שעון שנגמרת לו סוללה מתחיל לפגר ..
נו לפחות קניתי נעליים היום להתחדש קצת
אמשוך עוד יום ועוד יום ועוד יום...אולי המזל ישתנה סוף סוף.
המשך יום טוב לכם