הקאפוס במדינת ישראל

[hativa1]

הקאפוס במדינת ישראל

שלום פורום, אני עורך מחקר בנושא משפטי ה"קאפוס"- אותם יהודים שסייעו לנאצים בזמן השואה- לאחר שעלו והתיישבו בארץ ישראל. אם תוכלו להמליץ לי על מקור מידע בנושא, או לתת לי שמות של אנשים שאותם אוכל לראיין... או אם קרוב משפחה שלכם השתתף באחד מעשרות המשפטים ואני יכול לראיין אותו... אנא דברו איתי. החומרים שברשותי עד עכשיו: "אחים זרים" של חנה יבלונקה "המיליון השביעי" מאת תום שגב ובקרוב אצלם את התיק בנושא מיד ושם. אתם יכולים ליצור איתי קשר: [email protected] 0547273719 תודה רבה על העזרה, נאור.

 

[גרשון לב]

שאלה בלבד

אינני יכל לעזור לך, אך אולי תספר לנו באיזו מסגרת הנך עורך את המחקר וכיצד הגעת לנושא זה. תודה.

 

[סבא אריה]

אני מצטרף לשאלה של ידידי גרשון ו......

אינני מבין איך אתה לא יכול לגלוש באינטרנט , אישית תוך כמה דקות מצאתי חומר רב באנגלית וגם בצרפתית . פשוט כתבתי כך "KAPOS 1940-1945" לגבי לראיין מי שהוא שהיה קפו אני מסופק שתמצא מי יגיד אני הייתי קפו ???????? בכול זאת אני מאחל לך הצלחה כי הנושא הוא קשה מאוד הגב בן כמה ידידי קבל הטוב שבעולם אוס סבא אריה

 

[hativa1]

תשובות תשובות

אז ככה- אני לא מחפש חומר על הקאפואים, אלא על מה שהתרחש בישראל בתחילת שנות החמישים, בעקבות חקיקת "חוק עשיית הדין בנאצים ובעוזריהם". מדובר ביותר ממאה משפטים שנערכו לקאפואים שסייעו לנאצים, ולאחר מכן עלו לארץ. על חלקם אף נגזר עונש מוות. אל הנושא הגעתי לראשונה דרך הכתבה הזאת, והוא מאוד מאוד מעניין אותי. מדובר בנושא יחיד במינו ומרתק, שנשכח ברובו מעל דפי ההיסטוריה והיום רוב ככל האנשים שהם לא אנשי מקצוע או מעורים בנושא לא מודעים אליו כלל. כאשר שאלתי לגבי מרואיינים, לא התכוונתי לקאפואים עצמם, אלא על אנשים שאולי העידו במשפטים האלה בשנות החמישים, אנשים שהכירו את הקאפואים שעלו לארץ ואולי אף סבלו תחת ידם בתקופת מחנות ההשמדה. המחקר הוא מחקר אישי ואני מתעניין בו מטעמי סקרנות מרובה. ואני בן 19 עוד מעט, חייל בצבא ההגנה לישראל (=

 

[ישרון]

לחטיבה 1 שלום

אכן סיפור עצוב שקרה במציאות בלתי אפשרית. עובדתית סיפורם של משתפי הפעולה עם הנאצים סיפור עגום ומכל זווית שתבחן אותו כך אכן ישאר. אולם מסתבר שגם ב"פלנטה האחרת"כדברי ק.צטניק הסופר שכה היטיב לתאר את העולם ההוא היו אנשים בשר ודם. אימי שתחייה היגיעה לאושוויץ עם יהודי הונגריה בחודש מאי 44 ,לימים סיפרה כי אפילו ברכבת עוד היה "הרבה אוכל".עד מהרה מצאה עצמה באחד הצריפים הנוראיים של מחנה הנשים שהכיל כאלף נשים,וכפי הניראה ניתקפה דיכאון כבד עד כדי כך שחדלה מלאכול,היא הובאה בפני מי שאתה מכנה "קאפו"ובפי האסירות "זקן הצריף" אישה שהיתה מבוגרת כניראה בשנות ה 20 המאוחרות לחייה ,ושם הוסבר לה כי כאן במקום הזה מי שלא יאכל,ויהי מה ימצא את עצמו ברקיע הנישקף מהצריף דהיינו בעשן הארובות. לימים היגיעה אימי לביקור באחד מישובי חבל לכיש המתפתח(תחילת שנות ה -50)ובעודה צועדת עם קרובי משפחה שלנו ברחוב פוגשת את אותה הגברת ,ושתיהן נופלות אחת בזרועות רעותה ובבכי קורע לב "חוגגות את המיפגש"כאחיות אובדות ,לנוכח פניהם הנידהמות של אנשי הישוב שידעו להצביע על אותה הגברת ולגנותה כ "קאפו",אכן כן זאת הקאפו שהיצילה את חייה של אימי. עצתי לך עזוב את הנושא הכאוב הזה פנים רבות לו ולא סתם למרות החוק שניכתב בכנסת ע"י אנשים שלא היו "שם" לא נעשה בו כמעט שימוש ועד מהרה הבינו המישפטנים כי הוא עושה עוול לניצולים,המאשימים והמואשמים כאחד.

 

[hativa1]

סליחה? איזו מן עצה גרועה היא זו?

אמנם המקרה של אמא שלך הוא מקרה אחד, אך הוא לא רלוונטי למחקרי. אותי מעניינים מחקרים כמו סיפורו של יחיאל אינגסטר, שהיה ידוע כקאפו האכזרי ביותר שידעו מחנות ההשמדה. הוא היכה ללא רחם ולבלי שנדרש לכך על ידי הנאצים. בחוק נעשה שימוש בעשרות מקרים. כולל שני גזרי דין עונש מוות. זה מספיק בשביל לעורר את העניין שלי, ובטח ובטח שאיני מתכוון להרתע ו"לעזוב" את הנושא כי יש לו פנים רבות. ההיפך.

 

[masorti]

המקרה של אמו של ישורון מאוד רלוונטי...

ולו רק משום שגירסא דינקותא שלי (כלומר: מה ששמעתי בילדותי) גם הוא דומה באופיו. לא בפרטים אלא בעקרון ש"קאפו" אינו בהכרח אדם רע. אם שני משתתפים בפורום פצפון כזה באינטרנט שמעו עדויות אישיות על "קאפו" שהן מנוגדות לתדמית המקובלת, כנראה שלא מדובר ב"מקרה אחד" כפי שציינת. בתור חייל, כדאי שתהיה מודע לכך ש"קאפו" הוא למעשה "חניך תורן". הוא פונקציה מקשרת בין המפקדים לבין אלה שנתונים למרותם. כמו שבטירונות חניך תורן מנוול יכול למרר את חיי המחלקה, כך גם במחנה ריכוז קאפו מנוול מרר את חיי האסירים. היות והסיטואציה שם היתה הרבה יותר קיצונית, גם מידת ההתעללות יכלה להיות יותר קיצונית. אבל זה היה תלוי באישיותו של אותו קאפו (ובאכזריות של איש ה.ס.ס. באותו מקום) ולא משהו אוטומטי. הבעיה שלי עם התעלמותך ממקרים כמו זה שתאר לך ישורון הוא שאתה בעצם מנציח סטריאוטיפ שגוי ומסרב לראות את התמונה בשלמותה.

 

[masorti]

נ.ב. ראיתי כעת שגם נגה כוכבית מביאה...

סיפור חיובי על הקאפואית של אמה. אז כבר שלושה משתתפים בפורום סותרים את התדמית של הקאפו המפלצתי.

 

[hativa1]

אתה לא הבנת אותי.

אני לא "מתעלם" מהמקרים האלה, הם פשוט פחות מעניינים אותי. אין בהם את הפרדוקס שאני מנסה לרדת לעומקו במחקר הקטן שלי.

 

[גרשון לב]

הערות ספורות

1 סקרנות היא תכונה מעולה. מכאן ועד לקרוא לזה מחקר, - אולי רחוקה הדרך. 2 מדוע הנך שואל לגבי ישראל ויהודים בלבד? בשעתו קראתי, שמפקד אושוויץ הסביר, שאי אפשר היה להשתלט על מחנה כה גדול בעזרת הכוח הגרמני בלבד. לכן הקימו היררכיה של אסירים, כאשר כל אסיר ממונה מקבל טיפה יותר וגם משלה עצמו שסיכויים להישאר בחיים גדולים יותר. על הקאפו נמנו אסירים גרמנים, אוקראינים, ליטאים ואחרים. והיו גם "מתנדבים". 3 האירגון והיעילות הגרמניים ממש מפתיעים: במספר אנשים מצומצם יחסית, כאשר גרמניה במלחמה קשה, הושמדה ביסודיות כל יהדות אירופה. מעניין אם יש הערכות כמה גרמנים השתתפו בהשמדה. 4 קרא ספרים על השואה: כך תרחיב ידיעותיך בנושא זה. 5 אגב: באחד מערבי יום השואה, הראו ראיון בטלוויזיה עם שתי נשים, שלאחר המלחמה היגרו לאוסטרליה. הן היו קאפו. מצמרר היה לשמוע אחת מספרת, כיצד היה עליה לבחור ולשלח למשרפות נשים מהבלוק "שלה". והיא סיפרה זאת בשלווה ותוך אמירה: לא הייתה לי ברירה אחרת.

 

[hativa1]

למה רחוקה הדרך?

כשאני אומר מחקר אני מתכוון לכך שאני חוקר את הנושא לעומק כפי שאני יכול. זה הוא אינו מחקר אקדמאי אמנם, אך אני לא רואה שום דבר פסול בלהגדיר אותו כמחקר פרטי שלי. אני שואל על יהודים בלבד מכיוון שזה מה שמעניין אותי. מבין כל המקרים שהזכרת אף אחד לא משתווה ברמת האבסורד של מקרה הקאפוס היהודים. ובנוגע סעיף חמש- יש עוד מידע שאתה יכול לתת לי כדי שאוכל אולי לאתר את הקטע הזה? תודה, נאור.

 

[גרשון לב]

תגובה ל- hativa 1

אל תעלב. במושגים שלי, קריאה או לימוד הם דבר אחד, מחקר הוא דבר אחר. אך העיקר הוא שברצונך ללמוד ועל כך תבורך. אין לי אפשרות לתת לך חומר נוסף. כפי שכתבתי, היה זה ראיון שהוקרן בטלוויזיה שלנו. מסופקני אם המראיין היה שלנו ואם הראיון התקיים בארץ.

 

[נגה כוכבית]

עוד סיפור על מפגש עם קאפו בארץ:

סליחות-קאפו אמא שלי גם סיפרה, שהלכה יום אחד ברחוב בחיפה, וזיהתה מולה אישה, שהיתה "שם" קאפו. האישה, כשחשה בזיהוי, נחרדה והתכווצה כולה. נגשה אליה אמא ואמרה לה בקול שקט: "אני יודעת, שאת לא הוספת לתפקיד שום רוע משלך". ונפרדו לדרכן. מתוך "קולה של אמא" בפורום דור שני-תמיכה. כשאתה שומע את הסיפורים מ"שם", אתה קולט, שאינך מסוגל לקלוט כלום. שזה עולם אחר. שאילו מושגים אחרים שלא ניתן להבינם. תודה על המובאה. לא הכרתי אותה. היא נוראה מכל כיוון. מיכל.

 

[hativa1]

סיפור נהדר,

אבל העניין שלי הוא דווקא במקרים הרבים שבן הקאפוס כן הוסיפו לתפקיד רוע משלהם, ולא חסרו כאלה.

 

[ישרון]

מי שמך???????????.

איש יקר נידמה לי שאתה שופט אותם משולחן האוכל בבית הוריך ממיטתך החמה במקום מגוריך מהבית החם והמוגן שלך. מעולם לא חווית סכנה קיומית מעולם לא חווית רעב וכפן ואני מאחל לך שלא תזכה לחוויות האלה המדירות שינה כבר למעלה מששים שנה מעיני הורינו. ה"מחקר"שאותו שמת לעצמך לעשות נגוע בסממנים הגרועים ביותר והם הביטחון בידיעתך את האמת. דע לך ולמד לכל ימי חייך "הספק הוא אבי אבות המדע ובכל מחקר שתעשה בימי חייך עליך להיות ספקן מוחלט ולא לצפות או לסמן את התוצאה או פסק הדין מראש.

 

[hativa1]

מה פשר העוינות הזו?

אתה תוקף אותי ללא כל סיבה, ובהתנשאות קלה. מדובר כאן בעובדות בשטח. מדובר כאן באנשים שהורשעו על ידי בית משפט ישראלי בכך שפעלו כקאפוס בצורה אלימה. קרא את הכתבה בקישור ששלחתי לך- אנשים שהסתובבו במחנה ההשמדה עם אלת ברזל והיכו את אחיהם היהודים ללא כל סיבה. היו אנשים כאלה. באיזה סממנים נגוע המחקר שלי? הספק היה אבל ככל שאני קורא ולומד יותר על הנושא אני מגבש את הדעה שאכן היו אנשים כאלה. וזו זכותי לסבור ככה בלי שתתנפל עליי סתם כך.

 

[נגה כוכבית]

היו כאילו והיו כאילו והמצב היה נורא בכל מקרה

קראתי עדות על האסירים היוגוסלבים/הונגרים, שרצחו מיד לאחר השחרור איזה קאפו אכזר. אינני זוכרת אם הוא היה יהודי או סתם אסיר אחר. והיו אחרים. הנה כאן סיפרנו על אחדות. אני חושבת שהיום אף אחד לא היה מעמיד קאפואים לדין במדינת ישראל. כי אי אפשר. כי הנוראיות והבלתי נסבלות של המצב ההוא שם, לא מאפשרים לנו להבין ולקלוט את עומק המצוקה שגרמה לאנשים להתנהג כפי שהתנהגו. כי בימינו קלטו האנשים את המשמעות של "סתם" להישרד שם, או במחירים כאילו או אחרים. כי התבגרנו. כי יש לנו ילדים והורים זקנים, ואנחנו אחראים עליהם וזה קשה. כי הם התחילו להעיז לספר. וגם השופטים שבחרו להרשיע את הקאפואים על מעשי זוועה לכאורה, הרשיעום רק ב"חבלה חמורה" במקרה הגרוע ביותר. וכן, הם היו אלימים. זה היה התפקיד. בכך החיים שלהם היו תלויים. ולו זו היתה הסיבה. רחמנות. פשוט רחמנות על כולם שנקלעו לשם. קרא, חקור, חפש, בדוק. אבל אני מציעה לך אף פעם לא לשפוט אותם, אדם צעיר. אני משתתפת בברכתו של ישרון, שהלואי ואף פעם בחייך לא תדע מצבים כאילו ודילמות מוסריות כגון דא. כל טוב מיכל.

 

[hativa1]

ובכן, אלו הן בדיוק השאלות המוסריות

שעולות מכל הסיפור הזה, והן בעיניי מרתקות מכל.

 

[ישרון]

שישה מליון יהודים נירצחו

סביר להניח סטאטיסטית שהיו מאות אלפי משתפי פעולה , או מי שאתה מכנה "קאפו" מתוך מאות אלפי העולים ארצה מבין ניצולי המחנות סביר להניח שהיו יותר מכמה עשרות ועובדתית בתי המישפט בישראל לא הירשיעו אלא בודדים. מבחינת היוצאים מהכלל,שכניראה העידו על הכלל. מי שלא עמד במקום הנורא ההוא עדיף שיזהר בנקיטת עמדה ובשפיטה מוסרית של אותם אומללים. אכן שאלה מוסרית כבדה שטובי הרבנים כבר דנו בה ,"שניים הולכין במדבר" ומסורתי מיודענו שבודאי בקי ממני יטיב לפרש. אני משוכנע שלו היו מנסים היום להעמיד למשפט את אותם נאשמים עם אותן העדויות היה בית המישפט מגיע לתוצאה שיפוטית שונה לחלוטין.

 

[masorti]

טכנית אתה לא מדייק...

לא יכלו להיות מאות אלפי קאפואים. קאפו היה בעקרון "ראש צריף" במחנה ריכוז. אפילו אם נניח שכל ששת המליונים עברו דרך מחנות ההשמדה ועשירית מהם שרדו את הסלקציה, הרי שרק כחצי מיליון הגיעו למחנות הריכוז/עבודה. על כל צריף שהכיל נניח בין 50 ל-100 איש הופקד קאפו. יוצא מכאן שהיו רק כמה אלפי קאפואים בכל הרייך השלישי. (אתה יכול להוסיף את השוטרים בגטאות מסוימים או סתם משתפי פעולה, אבל זה לא ישנה מהותית את התמונה) אני מכיר את העקרון של "שניים הולכים במדבר" מבחינת חלוקת המים. אבל אני לא מומחה בדינים אלה. אגב, אני במקומך לא הייתי בטוח שבית המשפט היום היה שופט קאפואים בצורה אחרת. תראה את הנחיות הפרקליטות ופסיקות בג"ץ בקשר לפעילות בשטחים. המשפטנים שיושבים במשרדיהם הממוזגים דורשים ממסתערב המצוי בפעילות מבצעית להתנהג כאילו היה מצוי בטיול צהריים על שפת הים של תל אביב.