הנדלניסט מהבקעה
New member
הקבלן איחר במסירה וישלם פיצוי לדיירים - פס"ד בנדון.
רקע :
שני זוגות רכשו בשנת -2011 דירות מחברת בניה בק' שמונה, אך קיבלו את הדירות באיחור של שנה וחודשיים.
בעקבות האיחור הוגשה תביעה למתן פיצוי בבי"מ השלום בצפת.
באחרונה התקבלה תביעתם והחברה תפצה כל אחד מהם בכ-50,000 שקל.
תקציר המקרה :
בשנת 2014 הגישו שני זוגות תביעה נגד חברת הבנייה "דקל אחר". בכתב התביעה טענו הזוגות ששלוש שנים קודם רכשו דירות בפרויקט "בימת תל חי" בקריית שמונה. לטענתם, מועד המסירה בחוזה נקבע לפברואר 2013 אך הם קיבלו את הדירות רק במאי 2014.
התובעים עתרו לפיצוי על האיחור במסירה בהתאם לחוק המכר (דירות) ולהסכם בינם לבין החברה.
הנתבעת טענה שהאיחורים נבעו מסיבות שאינן תלויות בה, קבלן המשנה שעמו התקשרה בהסכם "התנהל בעצלתיים" ואיחר בביצוע העבודות. לדבריה, הוא גם מנע את כניסתו לאתר של קבלן חלופי וגרם לעיכוב של שלושה חודשים בעבודות.
עוד לדבריה, הייתה שביתה בשירותי הכבאות שמנעה קבלת טופס 4 ובנוסף, לאחר חתימת חוזה המכר, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה הציבה בפניה דרישות חדשות מה שהוביל לעיכוב נוסף.
הנתבעת הוסיפה שהתובעים גם ביקשו לבצע שינויים בדירות ובנסיבות אלה היא הייתה רשאית לעכב את המסירה.
בפסה"ד ציינה השופטת רבקה איזנברג מבימ"ש השלום בצפת, כי שלושה חודשים לאחר מועד המסירה המיועד שילמה הנתבעת לתובעים פיצוי של כמה אלפי שקלים על "איחור במסירה" והדבר מעיד שהיא עצמה מכירה בזכאותם לפיצוי.
השופטת ציינה שהאיחור לא נבע מסיבות שאינן תלויות בנתבעת, כמו כוח עליון, שביתות, מחסור בחומרים ועוד.
התקשרות עם קבלן משנה וההתנהלות מולו הן נסיבות שנמצאות בשליטתה.
כולל האפשרות במידת הצורך להחליף קבלן ביצוע.
השופטת קבעה שמחומר הראיות עלה שהנתבעת ידעה על התנהלותו האיטית של קבלן המשנה כבר עם תחילת העבודות ולא ברור באיזה פעולות נקטה אם בכלל...
כמו כן היה על הנתבעת לברר מבעוד מועד מהן דרישות הוועדה המקומית והיא לא הוכיחה שהועמדו בפניה דרישות חדשות שלא היו קיימות במועד החתימה על בקשת היתר הבנייה.
השופטת קיבלה את טענת התובעים שהשינויים בדירותיהם היו מינוריים ולא הצריכו דחייה ואף סוכם עם הנתבעת שלא יהיה כל שינוי במועד המסירה.
באשר לפיצוי, השופטת אימצה את חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם מומחה בית המשפט שלפיה על הנתבעת לפצות כל אחד מהזוגות בכ-3,000 שקל לכל חודש איחור (שווי דמי השכירות לדירה דומה).
בנסיבות אלה חויבה הנתבעת לפצות את הזוג הראשון ב- 49,569 שקל ואת הזוג השני ב-57,360 שקל. בנוסף היא חויבה לשלם לכל אחד מהזוגות הוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
==========================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
רקע :
שני זוגות רכשו בשנת -2011 דירות מחברת בניה בק' שמונה, אך קיבלו את הדירות באיחור של שנה וחודשיים.
בעקבות האיחור הוגשה תביעה למתן פיצוי בבי"מ השלום בצפת.
באחרונה התקבלה תביעתם והחברה תפצה כל אחד מהם בכ-50,000 שקל.
תקציר המקרה :
בשנת 2014 הגישו שני זוגות תביעה נגד חברת הבנייה "דקל אחר". בכתב התביעה טענו הזוגות ששלוש שנים קודם רכשו דירות בפרויקט "בימת תל חי" בקריית שמונה. לטענתם, מועד המסירה בחוזה נקבע לפברואר 2013 אך הם קיבלו את הדירות רק במאי 2014.
התובעים עתרו לפיצוי על האיחור במסירה בהתאם לחוק המכר (דירות) ולהסכם בינם לבין החברה.
הנתבעת טענה שהאיחורים נבעו מסיבות שאינן תלויות בה, קבלן המשנה שעמו התקשרה בהסכם "התנהל בעצלתיים" ואיחר בביצוע העבודות. לדבריה, הוא גם מנע את כניסתו לאתר של קבלן חלופי וגרם לעיכוב של שלושה חודשים בעבודות.
עוד לדבריה, הייתה שביתה בשירותי הכבאות שמנעה קבלת טופס 4 ובנוסף, לאחר חתימת חוזה המכר, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בקריית שמונה הציבה בפניה דרישות חדשות מה שהוביל לעיכוב נוסף.
הנתבעת הוסיפה שהתובעים גם ביקשו לבצע שינויים בדירות ובנסיבות אלה היא הייתה רשאית לעכב את המסירה.
בפסה"ד ציינה השופטת רבקה איזנברג מבימ"ש השלום בצפת, כי שלושה חודשים לאחר מועד המסירה המיועד שילמה הנתבעת לתובעים פיצוי של כמה אלפי שקלים על "איחור במסירה" והדבר מעיד שהיא עצמה מכירה בזכאותם לפיצוי.
השופטת ציינה שהאיחור לא נבע מסיבות שאינן תלויות בנתבעת, כמו כוח עליון, שביתות, מחסור בחומרים ועוד.
התקשרות עם קבלן משנה וההתנהלות מולו הן נסיבות שנמצאות בשליטתה.
כולל האפשרות במידת הצורך להחליף קבלן ביצוע.
השופטת קבעה שמחומר הראיות עלה שהנתבעת ידעה על התנהלותו האיטית של קבלן המשנה כבר עם תחילת העבודות ולא ברור באיזה פעולות נקטה אם בכלל...
כמו כן היה על הנתבעת לברר מבעוד מועד מהן דרישות הוועדה המקומית והיא לא הוכיחה שהועמדו בפניה דרישות חדשות שלא היו קיימות במועד החתימה על בקשת היתר הבנייה.
השופטת קיבלה את טענת התובעים שהשינויים בדירותיהם היו מינוריים ולא הצריכו דחייה ואף סוכם עם הנתבעת שלא יהיה כל שינוי במועד המסירה.
באשר לפיצוי, השופטת אימצה את חוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם מומחה בית המשפט שלפיה על הנתבעת לפצות כל אחד מהזוגות בכ-3,000 שקל לכל חודש איחור (שווי דמי השכירות לדירה דומה).
בנסיבות אלה חויבה הנתבעת לפצות את הזוג הראשון ב- 49,569 שקל ואת הזוג השני ב-57,360 שקל. בנוסף היא חויבה לשלם לכל אחד מהזוגות הוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
==========================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914