"הקומה השנייה" של הזיכרון

[magy]

"הקומה השנייה" של הזיכרון

כך כתוב בכתבה המציעה טקס יום השואה אלטרנטיבי בסימן הדור השלישי . מה זה אלטרנטיבי? בכתבה יש פרוט. אני זקוקה לטקס הרגיל, הסטנדרטי, הישן...... שלא בונה קומה שניה, אלא נמצא בכניסה הקדמית. בשער הראשי. לא לשנות כלום במתכונת. להנציח את זכרון השואה כאילו לא עברו.............. עשרות שנים... לדוש בנושא ללא הרף, לא להניח לו. לא להמתיק אותו. כי עוד מעט.................. לא יהיה מי שיאזכר או יזכור........ ומה נעשה עם כל הסיפורים האבודים? שלא סופרו ולא תועדו ונקברו ביחד עם מתיהם? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3235472,00.html

 

[ענבר.]

צמד המילים

טקס ושואה לא מתחברים אצלי. אבל, אם לאנשים יש צורך בטקסים בנאליים או אלטרנטיביים על מנת להתמודד, קטונתי.

 

[softy]

אם לא הטקסים האלו

שמעבירים ומחדירים בך את תחושת היום הנורא הרי שהיום הזה יעבור כמו עוד סתם יום של חול. אני חושב שיש חשיבות גדולה לימים שבאים לפני יום השואה שמכינים ומכניסים אותך אל האוירה לקראת יום השואה. אולי אלו שחוו את השואה על בשרם [תרתי] לא צריכים טקסים מיוחדים על מנת לזכור, לכן אני מניח שהטקסים האלו נועדו בעיקרם לאלו שלא היו שם וגם לא מכירים מקרוב מישהו שכן היה שם.

 

[ענבר.]

הזיכרון,

אם אתה לא סובל מסקלרוזה, לא צריך תזכורות בצורת טקסים. בשנים האחרונות, כל טקסי הזכרון קיבלו מימד של פסטיבלים.