הקושי

mrona

New member
הקושי

הי לכולם, אני לא מובטלת. לשעבר מנהלת שיווק בינ"ל בחברת ענק, מתכנת היום למחייתי, ומחפשת נימרצות לחזור ל.. שם. למקום ההוא שעשיתי מה שהכי אהבתי לעשות, ואת אותו הדבר שאני עושה הכי טוב. הדבר שבמשך כל כך הרבה זמן הגדיר אותי כאדם, ופתאום אני לא בטוחה יותר מי אני. אני לא רוצה להשמע יותר מדי מתפלספת, אבל למרות שאני מתקיימת (לא ש"קיום" זה מה ששאפתי אליו), והיציאה מה"אין חיים" הזה שעובדי הייטק מכירים כל כך טוב - הביא איתו המון תיקונים אמיתיים לחיים שלי, בין היתר בדוגמת זוגיות מדהימה, לראות את הקרירה שלי מתפוגגת לי מול העינים הורג אותי כל יום קצת. יותר מחצי מהחיים שלי הקדשתי לדבר, ואני פוחדת שאני לא אוכל יותר לחזור. אני מבואסת מהצורך להתחיל את הדרך למעלה חזרה מתחתית ההר, אני כועסת שכל זה קורה לי בלי שיש לי שליטה בדבר, בלי שיש לי אפילו אחריות על הדבר. אם הייתי גרועה במה שעשיתי, לפחות יכולתי לעבוד על לשנות את הטעון תיקון, אבל כל הפידבקים שקבלתי, והתוצאות הכספיות שהיו העידו שזה לא אני. אתם מרגישים כמוני?
 

pixiER

New member
ומכיוון קצת שונה...

אני היום מובטלת (די טריה), אני יודעת שהייתי ועדיין טובה במה שעשיתי, אבל לא היה לי טוב בכל זאת. ועכשיו אני מתמודדת עם השאלה הזו, האם זה היה המקום? המקצוע? משהו היה מאד מאד חסר... אבל דוקא עכשיו, כשאני מובטלת, יש לי את כל הזמן בעולם לחשוב עם עצמי איפה הנקודה החלשה הזו. והנה משהו אחד שכבר אספתי איתי לדרך החדשה (מה שלא תהיה) וזה שהבטחתי לעצמי, שלא משנה איפה אני אהיה בחיים, ומה יהיה מצבי, אם אני לא אקום עם חיוך בבוקר לעבודה, כל זה לא שווה כלום. שום כסף בעולם לא יקנה את האושר שלי... וזו השליטה הכי גדולה שאני יכולה לתת לעצמי
 
השקפה מצוינת אבל- כמו כל דבר בחיים

הכל יחסי. לפעמים אילוצים כלכליים ואישיים מכתיבים פשרות כואבות- החיים זה תהליך פשרה ארוך , את עוד לא הגעת לנקודה הזאת אבל תגיעי
 
למעלה