Violettecat
New member
הקזת דם ובליצ'
כמו ברוב הסדרות היפניות ,בבליצ' נשפך דם,הרבה דם... אבל משום מה ,זה לא מגעיל ,או מעורר דחייה,תהיתם למה? יש שיטה כזו, שיוצרים של סדרה ,לפעמים משתמשים בה ,שנקראת- הקזת דם אומנותית. במקום להראות ,איך החרב קורעת :את הבשר ,את הגידים והורידים (כמו למשל בGOHST IN THE SHALL) ,היוצר מארגן את הפרספקטיבה וזווית הראייה, ככה ,שאם דמות נפצעת ,"המצלמה" תפנה אל הרצפה ותראה ,שיש עליה טיפות דם. את הפצע עצמו ,כמו כן ,אף פעם לא יראו,תמיד יהיה בד שיכסה אותו ,או לחלופין, הוא יוסתר על ידי הפצוע (הפצוע יכול ,למשל ,להחזיק את היד המדממת ,כך שיראו שהוא מדממם ,אבל לא יראו את הפצע). עוד עניין ,שמונע מאיתנו להגעל מכמות הדם הנשפכת, הוא הצורה והצבע. במקום להראות מזרקות של דם ,שיוצאות מהאיבר הפצוע (כמו ב KILL BILL) היוצר משרטט קווים אדומים עדינים עם מכחול ,שלא מפריעים לנו בעין. אז כן, בבליצ' נשפך הרבה דם, אבל זה אומנותי ורק מוסיף לסדרה.
כמו ברוב הסדרות היפניות ,בבליצ' נשפך דם,הרבה דם... אבל משום מה ,זה לא מגעיל ,או מעורר דחייה,תהיתם למה? יש שיטה כזו, שיוצרים של סדרה ,לפעמים משתמשים בה ,שנקראת- הקזת דם אומנותית. במקום להראות ,איך החרב קורעת :את הבשר ,את הגידים והורידים (כמו למשל בGOHST IN THE SHALL) ,היוצר מארגן את הפרספקטיבה וזווית הראייה, ככה ,שאם דמות נפצעת ,"המצלמה" תפנה אל הרצפה ותראה ,שיש עליה טיפות דם. את הפצע עצמו ,כמו כן ,אף פעם לא יראו,תמיד יהיה בד שיכסה אותו ,או לחלופין, הוא יוסתר על ידי הפצוע (הפצוע יכול ,למשל ,להחזיק את היד המדממת ,כך שיראו שהוא מדממם ,אבל לא יראו את הפצע). עוד עניין ,שמונע מאיתנו להגעל מכמות הדם הנשפכת, הוא הצורה והצבע. במקום להראות מזרקות של דם ,שיוצאות מהאיבר הפצוע (כמו ב KILL BILL) היוצר משרטט קווים אדומים עדינים עם מכחול ,שלא מפריעים לנו בעין. אז כן, בבליצ' נשפך הרבה דם, אבל זה אומנותי ורק מוסיף לסדרה.