הקטנצ'יק שלי גמל את עצמו
בגיל עשרה חודשים הקטנצ'יק שלי החליט שהוא לא מעוניין לינוק יותר.
למזלי התחלתי להתלבט לאחרונה אם להפסיק, כך שנותר לי רק לשמוח שזה בא ממנו.
הגמילה עברה ב"ה בקלות לו ולי, ואני חזרתי בשמחה לחזיות הישנות והאהובות שלי.
אז מה היה לנו?
חודשיים של מאבקים ו"אני עם ההנקה גמרתי" כל יומיים.
קטנצ'יק יונק לפעמים, קטנטונת לא מצליחה בכלל.
השכרת משאבת לקטינה שהעלתה את כמות החלב באופן משמעותי, ואז - קטנצ'יק עובר להנקה חלקית, קטנטונת מקבלת בקבוק או שניים של חלב שאוב ביום.
אבחון ריפלוקס לשניהם.
קטנצ'יק עובר להנקה מלאה. אוכל כל שעה וחצי - שעתיים. גם בלילה.
קטנטונת לא מוכנה לאכול שום סוג אוכל, משום בקבוק. חודשיים וחצי שאני נמנעת מכל סוגי המזון האהובים עלי ושואבת לה כמעט מלא, במקביל להנקה של קטנצ'יק, כי את החלב שלי הוא מוכנה לאכול (יחסית).
קטנטונת מתחילה לאכול נאוקייט (אם כי עדיין לא אוכלת הרבה) ואני נושמת לרווחה, מפסיקה לשאוב לה וחוזרת לאכול נורמלי.
הולכים עם שניהם לכל מיני טיפולים שיעזרו עם הריפלוקס.
קובעים לקטנטונת תור למרפאת אכילה, יש תור רק לעוד כמה חודשים.
בגיל חמישה חודשים מטפלים באוסטיאופתיה שעוזרת פלאים ויש קצת שיפור מבחינת הריפלוקס. מנסה שוב ללמד את קטנטונת לינוק, נסיון שגורם לי שוב לתסכול ואכזבה.
אני משלימה סופית עם העובדה שאני לא מניקה תאומים.
הקטנטנים מתחילים מוצקים ואוהבים את זה, כשקטנצ'יק אוכל ארוחת מוצקים אני שואבת וכך יוצרת סטוק קטן במקפיא.
מנסים לתת לקטנ'ציק חלב שאוב - והוא מסרב לבקבוק.
מצליחים ללמד אותו לאכול מבקבוק, ואני מתחילה לשלוח אותם למטפלת פעם בשבוע בבוקר כדי לישון קצת.
מתחילים תהליך של ייעוץ שינה, בזכות היועצת המדהימה קטנ'ציק לומד לישון גם בלי הנקה. בהתחלה במקום כל שעה וחצי הוא קם כל שלש שעות, בהמשך הוא קם "רק" פעמיים בלילה ואני מתחילה לישון קצת ולחזור לשפיות.
קטנצ'יק מביע פחות עניין בהנקה, ואני מתחילה לחשוב על גמילה, אבל דוחה את זה מסיבות פרקטיות (כל כך יותר נח לשלוף אותו מהמיטה בלילה כדי לינוק במקום לקום להכין בקבוק).
סוף סוף מגיע התור עם קטנטונת למרפאת אכילה, לשמחתנו אומרים לנו שהיא בסדר גמור, ואפילו כבר לא צריכה נאוקייט. מתחילים לתת לה סימילאק רגיל והיא אוכלת מצוין.
קטנצ'יק מחליט שגמרנו, ואני זורמת איתו. בהתחלה הוא ממשיך לינוק לפני השינה ובבוקר, אבל אחרי יומיים מוותר גם על זה. גם הוא מקבל סימילאק רגיל וזה בסדר. (לפני ההנקה המלאה הוא אכל אנפמיל - אוכל מיוחד לריפלוקס)
במשך שלושה ימים נוספים אני שואבת ממש מעט, וזהו.
לסיכום - אחרי החודשיים הקשים, בסופו של דבר ממש נהניתי להניק ואני שמחה שנלחמתי על זה, חבל לי שקטנטונת לא ינקה, ואני מחכה לילד הבא כדי להתעקש על הנקה בלעדית מהתחלה ולחוות הנקה בלי נקיפות מצפון.
אחרי החצי שנה הראשונה שהיתה נוראית בגלל הריפלוקס - התחיל שיפור לאט לאט, והיום שניהם תינוקות רגועים ושמחים, מתפתחים יפה והגידול שלהם פשוט כייפי.
בגיל עשרה חודשים הקטנצ'יק שלי החליט שהוא לא מעוניין לינוק יותר.
למזלי התחלתי להתלבט לאחרונה אם להפסיק, כך שנותר לי רק לשמוח שזה בא ממנו.
הגמילה עברה ב"ה בקלות לו ולי, ואני חזרתי בשמחה לחזיות הישנות והאהובות שלי.
אז מה היה לנו?
חודשיים של מאבקים ו"אני עם ההנקה גמרתי" כל יומיים.
קטנצ'יק יונק לפעמים, קטנטונת לא מצליחה בכלל.
השכרת משאבת לקטינה שהעלתה את כמות החלב באופן משמעותי, ואז - קטנצ'יק עובר להנקה חלקית, קטנטונת מקבלת בקבוק או שניים של חלב שאוב ביום.
אבחון ריפלוקס לשניהם.
קטנצ'יק עובר להנקה מלאה. אוכל כל שעה וחצי - שעתיים. גם בלילה.
קטנטונת לא מוכנה לאכול שום סוג אוכל, משום בקבוק. חודשיים וחצי שאני נמנעת מכל סוגי המזון האהובים עלי ושואבת לה כמעט מלא, במקביל להנקה של קטנצ'יק, כי את החלב שלי הוא מוכנה לאכול (יחסית).
קטנטונת מתחילה לאכול נאוקייט (אם כי עדיין לא אוכלת הרבה) ואני נושמת לרווחה, מפסיקה לשאוב לה וחוזרת לאכול נורמלי.
הולכים עם שניהם לכל מיני טיפולים שיעזרו עם הריפלוקס.
קובעים לקטנטונת תור למרפאת אכילה, יש תור רק לעוד כמה חודשים.
בגיל חמישה חודשים מטפלים באוסטיאופתיה שעוזרת פלאים ויש קצת שיפור מבחינת הריפלוקס. מנסה שוב ללמד את קטנטונת לינוק, נסיון שגורם לי שוב לתסכול ואכזבה.
אני משלימה סופית עם העובדה שאני לא מניקה תאומים.
הקטנטנים מתחילים מוצקים ואוהבים את זה, כשקטנצ'יק אוכל ארוחת מוצקים אני שואבת וכך יוצרת סטוק קטן במקפיא.
מנסים לתת לקטנ'ציק חלב שאוב - והוא מסרב לבקבוק.
מצליחים ללמד אותו לאכול מבקבוק, ואני מתחילה לשלוח אותם למטפלת פעם בשבוע בבוקר כדי לישון קצת.
מתחילים תהליך של ייעוץ שינה, בזכות היועצת המדהימה קטנ'ציק לומד לישון גם בלי הנקה. בהתחלה במקום כל שעה וחצי הוא קם כל שלש שעות, בהמשך הוא קם "רק" פעמיים בלילה ואני מתחילה לישון קצת ולחזור לשפיות.
קטנצ'יק מביע פחות עניין בהנקה, ואני מתחילה לחשוב על גמילה, אבל דוחה את זה מסיבות פרקטיות (כל כך יותר נח לשלוף אותו מהמיטה בלילה כדי לינוק במקום לקום להכין בקבוק).
סוף סוף מגיע התור עם קטנטונת למרפאת אכילה, לשמחתנו אומרים לנו שהיא בסדר גמור, ואפילו כבר לא צריכה נאוקייט. מתחילים לתת לה סימילאק רגיל והיא אוכלת מצוין.
קטנצ'יק מחליט שגמרנו, ואני זורמת איתו. בהתחלה הוא ממשיך לינוק לפני השינה ובבוקר, אבל אחרי יומיים מוותר גם על זה. גם הוא מקבל סימילאק רגיל וזה בסדר. (לפני ההנקה המלאה הוא אכל אנפמיל - אוכל מיוחד לריפלוקס)
במשך שלושה ימים נוספים אני שואבת ממש מעט, וזהו.
לסיכום - אחרי החודשיים הקשים, בסופו של דבר ממש נהניתי להניק ואני שמחה שנלחמתי על זה, חבל לי שקטנטונת לא ינקה, ואני מחכה לילד הבא כדי להתעקש על הנקה בלעדית מהתחלה ולחוות הנקה בלי נקיפות מצפון.
אחרי החצי שנה הראשונה שהיתה נוראית בגלל הריפלוקס - התחיל שיפור לאט לאט, והיום שניהם תינוקות רגועים ושמחים, מתפתחים יפה והגידול שלהם פשוט כייפי.
