עמדת וועדת הכספים
לנוכח הערתי למעלה והערתה של שווערצה, אפרט מעט בענין עמדת חברי הכנסת. ראשית, שווערצה - את טועה בהבנת הדברים שנכתבו על ידי למעלה. תקראי אותם שוב, ותמצאי את מסירת התודה לחברי הליכוד בוועדת הכספים וכן לכל הח"כים האחרים שנרתמו. אכן, כולם פה אחד נרתמו לעניין, ואמנם כל חברי הכנסת, ללא יוצא מהכלל נתנו את תמיכתם בביטול הגזירות. לכך כמובן תודתנו. יחד עם זאת, אני סבור באופן אישי, שהיו פוליטיקאים שהתעלו אף יותר מאחרים, ותרומתם הסגולית הייתה הקריטית, המשמעותית והחשובה ביותר. למה הדבר דומה? ליצור פלטפורמה מורכבת, נניח מטוס. ברור כי כשיש עבודה על המרכב של מאות אנשים, הרי ההצלחה תלויה בכולם. יחד עם זאת, אני טוען, שהתרומה הקריטית,זו שהביאה לתפנית ולהכרעה היא תרומתם של מתי מעט, כאלה שעושים את ההבדל בין חזון/אידאולוגיה/שאיפה/הצהרת כוונות למציאות של ממש. אבהיר: במהלך המשא ומתן, המתנהל כמו בזאר תורכי, בשיטת "שמור לי ואשמור לך", קח פה ותן לי שם וכו', כל אחת מהסיעות הגדירה סדרי עדיפויות משל עצמה (אג'נדה) - על דבר אחד התעקשה, על אחר ביקשה,על דבר נוסף העלימה עין ועל דבר אחר ויתרה. המפד"ל התעקשה בתחום שירותי הדת, לימודי תלמידי הישיבות וכו', שינוי קיבלה בתחום שכר הלימוד לסטודנטים, האיחוד הלאומי קיבל בתחום תקציבים להתנחלויות ולעולים חדשים וכו'. בשיטת המשא ומתן הקיימת, מחליטה כל סיעה מהן סדרי העדיפויות, על מה מוותרים ועל מה מתעקשים. גם כשיש אחידות דעים בעניין מסוים, כמו בעניין שלנו, מישהו היה צריך לוותר על סעיף תקציבי כלשהו, על מנת שיימצא התקציב לטיפולי ההפרייה. ואני טוען, שלמיטב ידיעתי, ממידע פנימי, הנושאים שירדו מסל התקציב בתמורה להקצבת הכספים לטיפולי הפרייה היו נושאים שחברי הליכוד ויתרו כנגדם. אם זה בתחום הקצבת ביטוח לאומי לעקרות בית ואם זה בתחומים נוספים. לעתים, גם הסכמה מקיר לקיר ואחידות דעים בהתנגדות לנושא מסוים איננה מספקת. במידה ואין מקור תקציבי, ובמידה והעדפות של כל סיעה הן כאלה, שאנחנו חשובים אבל יש דברים שהם חשובים יותר - לעתים החשוב מאוד יגבר והחשוב פחות יידחק לקרן זוית. עם כל הכבוד, לא שמעתי שסיעות המפד"ל, שינוי והאיחוד הלאומי איימו במשבר קואליציוני נגד התקציב אם לא היו מאשרים את טיפולי ההפרייה. דרישות המפלגות הללו הושמעו היטב בתקשורת, וכולם ידעו בדיוק מי נלחם על מה. הצהרת תמיכה היא דבר אחד, וסדרי עדיפויות ותשלום מחיר ישיר זה דבר אחר. חברי הליכוד בוועדת הכספים הם שהעמידו את טיפולי ההפרייה בראש סדר העדיפות שלהם, שכנגדו היו מוכנים לוותר על משאבים אחרים. ובתוך כך, ברור, כי ללא תמיכה מקיר לקיר של כל הח"כים האחרים, מצבנו היה קשה מאוד ומסוכן. השילוב הזה בין כל הח"כים בתמיכה בנו היה בודאי שילוב מנצח. אני מניח שמיצינו את הנקודה הזו די והותר. שוב - לכולם מגיעה תודה, והערכתנו ללא יוצא מהכלל לכל מי שנתן קולו עבורנו. נקודה. אני מאחל לעצמנו, שזו תהיה הבעיה העיקרית שלנו תמיד- שלעולם לא נידרש לשאלה מי האשם, ותמיד נתווכח למי מגיע יותר מחמאות. נ.ב סליחה על ההסבר המייגע, הייתי חייב אותו לעצמי... משה היועץ המשפטי