אני צופה בפיגור של שבועיים ובגלל שאני צופה בשבועיים איחור
בשידורים החוזרים של שלישי ורביעי יוצא שרוב הזמן אני בפיגור של שש פרקים.
לא פלא שהתרגלת כי הסדרה הקוריאנית הארוכה ביותר בויוה פלוס הייתה 30 פרקים, הסדרות הארוכות שודרו אחת של 54 פרקים בויוה הרגיל ושידור חוזר בויוה פלטינה היהלום שבכתר ואחת בויוה פלטינה ובאתר של 77 פרקים המלך סאן. כך שלמעשה מאז סיום השידור החוזר של היהלום שבכתר בויוה פלטינה לא הייתה קוריאנית ארוכה והארוכות ביותר היו המורד של 30 פרקים ויופי של ירושה של 28 פרקים. וגם לאחרונה גם נדיר להיתקל בקוריאנית של 20 פרקים שפעם היו הרוב וכמעט כל קוריאנית שמביאים היא 16 פרקים.
וזה נחמד להיחשף להיסטוריה של עשייה של מלכות יואן המונגולית שהפכה את גוריו לממלכת חסות שלה שנראה שגורלה של גוריו כממלכה וואסלית גרוע יותר מגורלן של הממלכות שנכבשו לגמרי על ידי ג'ינגס ח'אן כמו סין ורוסיה שהם צריכים לשלוח נשים להיות שפחות מין בממלכה זרה.
ומצד שני גם ביואן אל טמור שלא יודע מה בדיוק המעמד שלו רוצח קיסרים חופשי ויורש העצר צריך לרדת על הברכיים בפני מי שניסה לרצוח אותו כדי להישאר בחיים ולרשת את המלוכה. אמנם טוגון פחדן לא קטן, אבל גם החיילים שלו אומרים שלספר את האמת ולהסגיר את אויביו האמיתיים זאת התאבדות. לפחות מפרק 6 שהגעתי אליו אני רואה שבתו של אל טמור היא לא המכשפה שתיארו החיילים וגם היא קורבן של אביה המפלצתי.
אה ועוד בניגוד לסדרות של ג'וסון שבה המלכה האם היא סמכות העל, ביואן המונגולית דווקא כשהקיסר החוקי שבינתיים נפטר הוא ילד אימו חסרת מעמד ופוחדת מהצל של אותו אל טמור שכמעט רצח את בנה מתחת לאף שלה.
לא מצליח לעקל את זה שהיורש החוקי צריך להתחנן לברכתו של זה שניסה לרצוח אותו והוא בטוח שגם רצח את אביו. אם אל טמור סמכות דתית, אז אפילו באיסבל הספרדית המלכים לא היו עד כדאי כך חלשים מול הוותיקן.
