מביט לעבר ליבך
New member
הקיצוצים הרעב העוני הורג אותנו...
איך אני אפתח את ליבי? מי אשמע את הצרות שלנו שאיש כמעט ולא יודע... לנו אין חיים יותר
החיים שלנו הפסיקו מזמן להיות חיים טובים חיים של אוכל שתיה ועבודה. הנה שוב קיצוצים בדרך. בקושי יש אוכל במקרר בקושי יש מה לאכול בסעודת שישי בערב החיים אוזלים מיום ליום...אוכלים מבית תמחוי 5 ימים בשבוע. שישי שבת הכל ריק במקרר. קצבה של הבטחת הכנסה נשאר ממנה 500 שקל לסיים את החודש. אוכלים מדי פעם בערב ריבה ומעט לחם שנשאר מבית תמחוי. החייים שלי אוזלים לי מול העינים.. לא רווחה לא אגף בעיריה לאף אחד אין תשובה בשבילנו ולא עזרה. נמאס לי מהחובות נמאס לי מהכל בחיים הללו. אני נולדתי בלי מזל המזל שלי פסק שנולדתי.. כואב כואב לי להביט באישתי שהיא בוכה.. בעיר שלנו יש מיתון מחפיר. אני עני ואני מודה בזה לא בושה אני לא גנב ולא אגנוב. אני רוצה לאכול ולשתות לא רוצה סטייקים. רק רוצה לאכול ארוחה נורמלית כמו כל אדם רעב. החגים בפתח למי בדיוק אני אפנה? לרווחה "אין תקציב" לעיריה אין עמותות. כולם עובדים פרטי. חבר מביא חבר. אם יתחילו הקיצוצים אני יאבד את הטיפה של התקווה שאולי היתה לי בחיים. איך אנו נחייה בצורה כזאת ריבונו של עולם איך? בואו תראו את המקרר שלנו אין לנו כלום הכל ריק... כיכר לחם אין לנו לקנות... יש ירקן בשוק שנותן לנו שאריות ואם יש לוקחים אם אין לא לוקחים.. אולי באנו לעולם לסבול את הכל לראות כמה שהעוני קובר אותך תחת ההריסות הקשות ביותר. פיטרו אותי מהעבודה עבדתי הבאתי בכבוד הביתה שכר מינימום. עד שפיטרו את כולנו עבודה זמנית אמרו.. אני פונה לבורא עולם שיראה את סבלנו שיראה את הקושי שיש לנו בחיים. רק אני שואל למה זה מגיע למה למה? במקום שיקצצו לעשירים באים תמיד למסכנים נוגחים בהם כמו שוורים. במה חטאנו במה? במה פשענו? מה ביקשתי שיעזרו לנו באוכל ומצרכים במעט אוכל שיהיה לנו להשביע את הבטן הרעבה שלנו כל יום ושישי שבת גם. אבל לרווחה אני לא פונה יותר גנזו לנו את התיק כי נמאס להם לשמוע אותנו..ואנו דורשים זכויות בצדק ואת זה גם אין.. משפחה בטח תשאלו? אני מנותק ממנה כבר 5 שנים. אין לי משפחה ולא דודים נורמלים. כל אחד יושב בצד שלנו. לא מביטים על המצב שלי. מליינים בכסף. אפילו 200 שקל לא נותנים לי לקנות לשישי שבת. עוד מעט בקרוב החשמל ינותק. יש לי 2 חשבונות. הישן חודש לפני המלחמה. ועוד חשבון חדש. מה אני יעשה ?למי לא הלכתי ולמי לא פניתי קירות אטומים... הבית בשכירות אני מפגר בתשלומים... מזל שבעל הדירה מוכן לחכות עוד קצת מזל בכלל שיש לנו קורת גג להיות . תודה לאל שזה מה שנשאר לי. מצעים שמיכות אוכל ומוצרים בסיסים אין לנו..כ"כ קשה לי לספר את זה בכאב רב.. היו לנו ימים יפים יותר ראינו הכל וורוד אבל העולם גלגל.. פעם אתה למעלה פעם למטה... שאלוהים ירחם עלינווו אמן שלא יגזור עוד גזרות ועוד קיצוציםםם אני לא רוצה להזרק לרחובות.. גם ככה המצב הכלכלי שלי גרוע מהכל.. לו היתי מבקש מנת אוכל טובה.. היתי מבקש חתיכת עוף עם אורז וסלט ירקות ולשתות משהו קר להרטיב את צמאוני וצמאונה של אישתי... מחר או מחרתים יבואו מהחשמל אני בטח אמות מבכי.. להשאר בלי חשמל זה כמו לא לראות כלום בעינים... אנשים טובים אני מקווה שהבנתם את מצבי הקשה ביותר שמחתי לספר לכם הכל עד כמה כואב הוא העוני והדלות עד כמה החלשים סובלים במדינה... ערב טוב וחד שמח שיהיה לנו אמן. מי שיש לו עצה פתרון או כל עזרה אשמח לקבל מסר אוהב את כולכם באשר אתם תיהיו ברוכים..
איך אני אפתח את ליבי? מי אשמע את הצרות שלנו שאיש כמעט ולא יודע... לנו אין חיים יותר
החיים שלנו הפסיקו מזמן להיות חיים טובים חיים של אוכל שתיה ועבודה. הנה שוב קיצוצים בדרך. בקושי יש אוכל במקרר בקושי יש מה לאכול בסעודת שישי בערב החיים אוזלים מיום ליום...אוכלים מבית תמחוי 5 ימים בשבוע. שישי שבת הכל ריק במקרר. קצבה של הבטחת הכנסה נשאר ממנה 500 שקל לסיים את החודש. אוכלים מדי פעם בערב ריבה ומעט לחם שנשאר מבית תמחוי. החייים שלי אוזלים לי מול העינים.. לא רווחה לא אגף בעיריה לאף אחד אין תשובה בשבילנו ולא עזרה. נמאס לי מהחובות נמאס לי מהכל בחיים הללו. אני נולדתי בלי מזל המזל שלי פסק שנולדתי.. כואב כואב לי להביט באישתי שהיא בוכה.. בעיר שלנו יש מיתון מחפיר. אני עני ואני מודה בזה לא בושה אני לא גנב ולא אגנוב. אני רוצה לאכול ולשתות לא רוצה סטייקים. רק רוצה לאכול ארוחה נורמלית כמו כל אדם רעב. החגים בפתח למי בדיוק אני אפנה? לרווחה "אין תקציב" לעיריה אין עמותות. כולם עובדים פרטי. חבר מביא חבר. אם יתחילו הקיצוצים אני יאבד את הטיפה של התקווה שאולי היתה לי בחיים. איך אנו נחייה בצורה כזאת ריבונו של עולם איך? בואו תראו את המקרר שלנו אין לנו כלום הכל ריק... כיכר לחם אין לנו לקנות... יש ירקן בשוק שנותן לנו שאריות ואם יש לוקחים אם אין לא לוקחים.. אולי באנו לעולם לסבול את הכל לראות כמה שהעוני קובר אותך תחת ההריסות הקשות ביותר. פיטרו אותי מהעבודה עבדתי הבאתי בכבוד הביתה שכר מינימום. עד שפיטרו את כולנו עבודה זמנית אמרו.. אני פונה לבורא עולם שיראה את סבלנו שיראה את הקושי שיש לנו בחיים. רק אני שואל למה זה מגיע למה למה? במקום שיקצצו לעשירים באים תמיד למסכנים נוגחים בהם כמו שוורים. במה חטאנו במה? במה פשענו? מה ביקשתי שיעזרו לנו באוכל ומצרכים במעט אוכל שיהיה לנו להשביע את הבטן הרעבה שלנו כל יום ושישי שבת גם. אבל לרווחה אני לא פונה יותר גנזו לנו את התיק כי נמאס להם לשמוע אותנו..ואנו דורשים זכויות בצדק ואת זה גם אין.. משפחה בטח תשאלו? אני מנותק ממנה כבר 5 שנים. אין לי משפחה ולא דודים נורמלים. כל אחד יושב בצד שלנו. לא מביטים על המצב שלי. מליינים בכסף. אפילו 200 שקל לא נותנים לי לקנות לשישי שבת. עוד מעט בקרוב החשמל ינותק. יש לי 2 חשבונות. הישן חודש לפני המלחמה. ועוד חשבון חדש. מה אני יעשה ?למי לא הלכתי ולמי לא פניתי קירות אטומים... הבית בשכירות אני מפגר בתשלומים... מזל שבעל הדירה מוכן לחכות עוד קצת מזל בכלל שיש לנו קורת גג להיות . תודה לאל שזה מה שנשאר לי. מצעים שמיכות אוכל ומוצרים בסיסים אין לנו..כ"כ קשה לי לספר את זה בכאב רב.. היו לנו ימים יפים יותר ראינו הכל וורוד אבל העולם גלגל.. פעם אתה למעלה פעם למטה... שאלוהים ירחם עלינווו אמן שלא יגזור עוד גזרות ועוד קיצוציםםם אני לא רוצה להזרק לרחובות.. גם ככה המצב הכלכלי שלי גרוע מהכל.. לו היתי מבקש מנת אוכל טובה.. היתי מבקש חתיכת עוף עם אורז וסלט ירקות ולשתות משהו קר להרטיב את צמאוני וצמאונה של אישתי... מחר או מחרתים יבואו מהחשמל אני בטח אמות מבכי.. להשאר בלי חשמל זה כמו לא לראות כלום בעינים... אנשים טובים אני מקווה שהבנתם את מצבי הקשה ביותר שמחתי לספר לכם הכל עד כמה כואב הוא העוני והדלות עד כמה החלשים סובלים במדינה... ערב טוב וחד שמח שיהיה לנו אמן. מי שיש לו עצה פתרון או כל עזרה אשמח לקבל מסר אוהב את כולכם באשר אתם תיהיו ברוכים..