ווטרס בהחלט מופיע במופעי צדקה
וגם תורם כסף רב למטרות צדקה ומטרות חברתיות אחרות. לא ברור לי למה אנשים חושבים שלא. הוא בהחלט מאמין בזה. הוא גם בהחלט אוהב-אדם, לפחות תאורטית. נכון שקשה לו - אולי בגלל ילדותו העשוקה - לבטא את זה, אבל בסופו של דבר תפישתו היא מאוד הומנית. שטן הוא לא, חד משמעית. אבל אנשים תורמים לצדקה מסיבות שונות. שרי אריסון, למשל, תורמת משום שהיא חושבת שזה יתרום לתדמיתה כאשה טובה, כך נראה לי, בכל אופן. אולי היא באמת מאמינה באמירות הניו-אייג'יות, שצדקה תשפר את הקארמה שלה, או משהו כזה. אבל בסופו של דבר, תפישתה החברתית-פוליטית קרובה יותר לקפיטליזם השמרני. אני לא יודעת עד כמה היא מחזיקה ממדינת הרווחה - שהיא האידאל של ווטרס. ובאשר לבארט: ווטרס מעולם לא הודה שהוא סילק את בארט. נהפוך הוא: הוא האשים את כולם חוץ מעצמו - את הגורל, את המנהלים של הלהקה, את שנות השישים, את המחלה של בארט. אישית, אני לא מאמינה שווטרס באמת סילק אותו. יכול להיות שהוא היה חסר סבלנות - מאוד חסר סבלנות - אבל לא היתה לו את החוצפה לעשות את זה. כשהגיעו לרייט, בסוף שנות השבעים, כבר היתה לו התעוזה. ללא קשר לנסיבות עזיבתו של בארט את הלהקה, אם ווטרס באמת היה חושב שמדובר רק ב"עשיית סדר", מדוע הוא המשיך וכתב שירים רבים - אלבומים שלמים - על סיד, תוך הזדהות הולכת וגוברת עמו?
