בואם של הטואטה דה-דנאן.
בזמן שלפני כל הזמנים, באו הטוטאה דה-דנאן לכדור הארץ, עולם צעיר המרחף לו ביראת הוד בים-כוכבים. העולם היה חינני ונעים בעיניהם, ולכן החליטו שמעתה ואילך יחיו בו, אך מכיוון ולא יכלו לבוא לאדמה בצורתם האלוהית, באו כבני-תמותה. בהיותם ברוכים בסוגי אומנות רבים, יצרו לעצמם גוף גשמי בעל צורה נאה למראה , אשר היה הדומה לגופם של בני-האדם של ימינו. הם באו במספרים גדולים לאדמה, והתיישבו באי היפה ביותר בכל ימות-העולם. במבט ציפור נראה האי כאבן איזמרגד ענקית, וכך נבחר האי להיות מקום מגוריהם. אלים אחרים בחרו לעצמם ארצות אחרות, והדבר לא הטריד את הטואטה דה-דנאן היות ובעיניהם היה האי שלהם מושלם. הם התיישבו על אדמת האי ונהנו מכל טובו ויופיו למשך זמן מה. במהלך זמן זה המין האנושי בא מן החיות והחל לצמוח. האלים חיבבו עד מאוד את האדם, ואת אלו אשר התגוררו על האי שלהם הם לימדו את סודות הארץ, את המלאכות השונות ואומנויות רבות, ואת מסתורין השפה. בני-אדם ראשוניים אלו כינו עצמם פיר-בולג. אך אבוי, במקומות אחרים בעולם היו בריות של רוע, שנאה וקנאה אשר שרדו מהשעות אשר לפני לידת הכוכבים ובואם של האלים. הם נקראו פומורי, והיו הן ישויות של יכולות נוראיות. היו אף מעטים מהם שהיו נאים כטואטה דה-דנאן עצמם, אך רובם היו לרוב מעוותים. הפומורי הונהגו ברשותו של מנהיג נורא בשם "ביילור בעל עין השטנה". עינו הייתה כה גדולה בממדיה שנדרשו ארבעה גברים חסונים להרים עפעף בודד, וכל מי שהביט על עינו נפל למשכבו ולבטח מת. הפומורי זרעו חורבן והרס בכל אשר באו בעולם החדש, ואף שיעבדו ורצחו את בני הגזע החדש – בני האדם. במסעם הגיעו לאי האיזמרגד, שם פגשו לראשונה את אלי הטוטאה דה-דנאן, ואלו הזדעזעו - מי היו תושבי האי החדשים? היה הדבר בלתי נמנע והפומורי והטוטאה דה-דנאן נלחמו בקרבות נוראים. לפומורי היה כוח קסם מרושע מהזמן לפני התהוות העולם, אך הטוטאה דה-דנאן גם היו מזוינים בכוחו של קסם אלוהי מלפני התקררות שמיים וארץ. העמים נלחמו בקסמיהם, והגיעו לקפאון במלחמה. עם חלוף הזמן הגיעו שני הגזעים לשביתת נשק מכורח הנסיבות. בכדי לאשרר את השלום הארעי הזה, נתן ביילור את בתו אִתְיין לסיאן, בנו של דינכאט. נאמר שסיאן היה חצי פיר-בולג וחצי טוטאה דה-דנאן. אִתְיין לא הייתה מרושעת ואכזרית כרבים מעמה, אלא הייתה עדינה ונאה. למרות היותה פומור, התאהבה במהרה בסיאן והזוג בנה את ביתו באדמה בין שני העמים. אך הכל לא היה שליו, היות ולביילור ניתנה נבואה שיכול הוא לההרג רק בידי נכדו. לכן כאשר בתו אִתְיין ילדה בן זכר, ביילור ציווה שיטביעו את העולל. אִתְיין ברחמיה לא יכלה לראות את בנה מת, והמרתה את פי אביה בכך שנתנה את הילד לאימוץ לחצי אלה חצי פיר-בולג טיילטו אשר הייתה מלכת הפיר-בולג. מאות רבות חלפו כהינף יד והפומורי, אשר לא יכלו להתנגד לטבעם המאוס, החלו לפשוט על הפיר-בולג אשר היו תחת הגנתם של הטוטאה דה-דנאן. הילד היה הוא לודג' וכבר בא בשנים, והוא הגיע למצודה המלכותית בטארה אשר בה התכוננו בחשאי הטוטאה דה-דנאן בהנהגתו של ניוהא למלחמה עם הפומורים הנוראיים. השומר אשר היה בשער לא הכיר את שמו של לודג' ודרש שהגיבור יזדהה ויציג את יכולתיו. לודג' הציג מגוון יכולות: לוחם, נגן נבל, משורר, היסטוריון, גיבור ומכשף, אך השומר אשר בשער אמר שכבר היה רב-אמן מנוסה במצודה בכישורים אלו. לבסוף שאל לודג' אם יש במצודה מישהו שהוא כל הדברים האלו גם יחד, והשומר אשר לא ידע תשובה לכך והלך לניוהא. ניוהא השיב: "הרשה לו כניסה וברוך יהיה בקרבנו, היות ולעולם לא דרך איש כמוהו במצודה". השומר חזר לשער ושאל את לודג' מהי האומנות אותו הוא מחשיב לרמה מכולן. ולודג' השיב: "לשחות ללא הגבלת זמן ולא להתעייף, לסחוב קדרה עמוסה בכל-טוב עם מרפקים בלבד, לרוץ מהר יותר מכל סוס אשר באחו ולקפוץ על בועה בלי לפוצצה." שומר השער אשר כה התפעל החל לפתוח את שערי-המצודה, אך אויה! החמה כבר שקעה! לודג' עצר את שומר השער ואמר "אל תפתח את השערים, היות והדבר מביא מזל רע אם נעשה לאחר צאת החמה". לאחר מכן לודג' לקח שלוש צעדים לאחור וקפץ קפיצה אדירה מעל חומות המצודה ונחת ישר לימינו של ניוהא בחצר המלכות. בסופו של דבר הטואטה דה-דנאן והפומורים נלחמו בשנית. ניוהא ושאר הטואטה דה-דנאן פחדו שמא לודג' המיומן בהכל ימות והשאירו עליו משמר שימנע ממנו להצטרף לקרב. אך לודג' חמק מהמשמר, והיה בין החלוצים בצבא הטואטה דה-דנאן. הוא דירבן את הלוחמים להילחם בקשיחות יתרה, הוא נע כמשב רוח בין לוחמי הצבא וזימר שירי מלחמה ובכך נתן להם עוד מהכבוד והאומץ שלו. שני חלקיו של לודג', הפומורי והטואטה דה-דנאן, השלימו אחד את השני והיו למקשה אחת. הוא זרע הרס ונלחם באכזריות, ואז שינה את צורתו לפומורי וכך חמק לשורות האויב והרג עוד מאויביו. במהלך הקרב השתמשו הפומורים בעין השטנה של ביילור והרגו את גופו של ניוהא, אשר עבר לארץ הגיבורים. אבל המוט אשר החזיק את עפעפו של ביילור פתוח קרס תחת משקלו, ולודג' אשר עכשיו עמד מול ביילור צעק בקול גדול: "ביילור בעל עין השטנה, באתי להרוגך", ביילור דרש לזהותו של הזר המסתורי והבין שמדובר בבנה של בתו אִתְיין. ביילור פתח לפתע את עיינו והרג רבים מלוחמיי הטוטאה דה-דנאן, אבל לודג' אשר עמד מולו היה מוכן ושילח בו ברק ישר לעינו בת-הבליעל. העין נעקרה ממקומה, נפלה על האדמה והייתה על צבא הפומורים אשר כולו צנח ומת. ביילור נפל לאדמה ויצר מכתש גדול אשר בבואה הימים ימולא במי-השמיים ויקרא "לוך נא שול". הנבואה הוגשה וכך נשברה אחיזתם של הפומורים על כל אנשי אירלנד לנצח.
בכל מקרה, תודה רבה על התרגום. אפשר להשתמש בתירגום שלך למטרה כלשהי ? כמו לשים באתר ולא בפורום שהודעות נוטות להיעלם ממנו ? אלון.