הקפצה

[Emmilou Kant read]

שלום

אז בקיצור - אני קראתי את הספר השני -ולא התלהבתי, לא מאמין בו. אם אלוהים היה דבר שפוי ואינטלגנטי היטלר לא היה נמצא בגן עדן לא שניה אחת. אבל בכל זאת - על מעריצה מפורסמת של הספר היא אלאניס מוריסט. שיש לה אפילו שיר על אלוהים - כמה שהוא אוהב וסולח לנו למרות שאנחנו לוקחים עליו בעלות, משנים לו את ההיסטוריה ויוצאים נגד הערכים והרעיונות שלו. היא שיחקה את אלוהים בסרט דוגמא (1999) -----> תמונה מהסרט. מוריסט ממליצה על הספר הזה כל הזדמנות שיש לה. ונראה לי שהיא אפילו רשמה משהו (לא בתוכן!) באחד הספרים - כמה שהסדרה השפיע עליה וכו'...

 

[גריני]

איזה קטע!!!

רק אחרי שעניתי לך בפורום חלומות, ראיתי את הודעתך כאן...

אז קודם כל ברוך הבא

ודבר שני: לא כולנו מתחברים לכל הספרים שיש, זה נורמאלי לחלוטין. אבל מפריעה לי הקביעה הנחרצת שלך ש: "אם אלוהים היה דבר שפוי ואינטלגנטי היטלר לא היה נמצא בגן עדן".... מניין לך? מניין לך שבכלל יש גן עדן? אולי זה איזשהו "סיפור" שמספרים לנו - מכל מיני סיבות??? ואם יש גן עדן - מניין לך שהיטלר לא שם??? אם אלוהים יוצר הכל - את כולנו - אתה לא חושב שהוא יצר גם את היטלר? ואולי הוא יצר את היטלר מסיבה מסויימת? אולי היטלר העביר לאנושות שיעור מסויים? שיעור קשה, אכזרי... בהחלט נורא (אגב, אני דור שני לשואה...) - אבל בכל זאת אלוהים יצר גם אותו, לא???? אני מציעה לך לקרוא את הספר הראשון בסדרת "שיחות", ואם גם ממנו לא תתלהב - תחזור לכאן - יש לי רשימת ספרים מאוד ארוכה להמליץ לך! (הנה כבר קופץ לי בראש: הנבואה השמיימית/ג'יימס רדפילד).

 

[Emmilou Kant read]

יש משהו במה שאת אומרת...

לא שזה לא מעניין אותי - פשוט לא מאמין בו... למרות שיש בו כמה ציטוטים מצמררים.... אבל דוגמא - בחיים לא הבנתי ת'קטע של "לא להגיד ,לא, כתשובה" אהבתי את הקטע של השכל מגיב Reactive ונפש creative c = see= רואה. רואה בדרך הנכונה יוצר ולא מגיב

 

[avital24]

יש ספר חדש על היטלר../images/Emo41.gif../images/Emo127.gif../images/Emo29.gif../images/Emo23.gif

הוא מכונה "סליחה" ושיחותיקשור עם אדולף היטלר , קראתי חלק קטן ממנו , עיצבן אותי לקרוא אותו המסר המרכזי הוא שהיטלר מתקשר עם בחור יהודי דתי שמעביר את התיקשור ומשם מהעולם הבא הוא מבקש סליחה על המעשים שלו , כפרה ורצון להתנצל בפני כל אלו שהוא פגע בהם ושזה חיוני מאוד להתפתחות שלו בעולם הבא שהוא היה מעין אמטי משיח ושזו לא בדיוק הייתה אשמתו שהעולם "קרא" לו לבצע את מעשיו שזו היתה דרמה של כל העולם ולא רק שלו , מה שמפחיד שלקחתי את הספר הזה הביתה ובאותו לילה או לילה אחרי חלמתי על השואה ושאני נמצאת בשואה וגם כמה נערות מהתיכון שלי (שמאוד מאוד מאוד שנאתי ועכשיו אני מבינה למה) היו נאציות הנערות היותר מקובלות ואני צעקתי כעל אחת מהן כי די השתגעתי מהאטימות וממה שראיתי שם ואז חבר שלי מהחיים האלה בה והסיט אותי משם למקום אחר וראיתי אנשים שנראו כמו עבמי"ם הראש שלהם היה ללא שיער כלל והעיניים היו גדולות כאילו האכילו אותם במזון מסוכן ונתנו להם רעלים ועשו עליהם ניסויים שהביאו אותם למצב הזה אני יחסית הייתי במצב טוב מבחינה פיזית ולא סבלתי מרעב או מהניתוחי האלו אבל מבחינה ריגשית המראות האלו שיגעו אותי לגמרי ודי יצאתי מדעתי שם ומהטירוף של אותן בנות מהתיכון שהיו נאציות ולא הזיז להם בגרוש מהאנשים שהן מתעללות בהן ואיכשהוא החלום על השואה התקשר לאישפוזים שעברתי בחיים האלו והייתה ביניהן הקבלה די מפחידה בקטע של ניסויים - תרופות חוסר אוכל ואוכל מסוכן - אוכל בבית חולים , אנשים במצב קשה ביותר - החולים בבי"ח וגם בין הנערות מהתיכון הנאציות - הרופאים בבי"ח , המצב הריגשי שלי בשואה - המצב הריגשי שלי כיום בעקבות האישפוזים כאילו הבנתי שעברתי את השואה וןהשתגעתי ושהיום אני במעין שואה קטנה (בעיקר ריגשית) בעקבות האישפוזים , כאילו הקשר לא התנתק והחוויות של האישפוז או אולי הקשר לבי"ח לא נותק ואני תחת השפעתו עד היום . החלום השפיע עליי מאוד קשה ודי התעוררתי בסוף או שהערתי את עצמי והחזרתי את הספר כי חשבתי שאני לא יעמוד בחלומות האלו - לא רציתי להיכנס לכל הטירוף הזה שוב , אולי יום אחד בעתיד אני כן אהיה מוכנה , היום לא ממש ובאמת אחרי שהחזרתי את הספר לא חלמתי עוד על הדברים האלו וזה טוב. אעפ"י שאני ממליצה לקרוא אותו למי שלא עבר התעללות ריגשית או טירוף ריגשי קיצוני או משהו בסיגנון , הוא די שופך אור על התופעה ועל מה שהיה אולי בעתיד גם אני אקרא אותו.

 

[גריני]

חלום על דרמה וסליחה

אביטלוש, איזה חלום מדהים. החלום אומר לך שהאנשים שעשו לך רע (כמו החברות מהתיכון ששנאת) - השתתפו באיזושהי "דרמה" שהיתה נחוצה לך לצורך "ניסוי". כמו שהיטלר אומר בספר שזו לא אשמתו הבלעדית ושהדרמה היתה של כל העולם (ולא חשוב כרגע העניין האמיתי של היטלר האמיתי - אני מתייחסת לחלום שלך ולהקשר שאת עשית עם הספר "סליחה") - כך גם כל האנשים שהיו ב"דרמה" הפרטית שלך: הוריך, חברים/חברות, בית החולים וכל השאר... זה מה שאומר לך החלום - כולם היו שם עבורך - עבור התנסות של הנשמה שלך. מכיוון שחלמת את החלום בהשפעת הספר סליחה, נדמה לי שהחלום מזמין אותך לבחון את הדברים בהקשר הזה, ולנסות להגיע למצב של סליחה (או לפחות חמלה - שנדמה לי שקל יותר להגיע לזה, עם סיפור החיים שלך). כמו שאני מבינה, מסקנת החלום שלך היא: תנסי לעשות איזושהי עבודה פנימית, להגיע לתובנות בקשר לתפקידים העמוקים שמילא כל אחד ואחת בסיפור החיים שלך, להבין שהם מילאו את התפקידים האלה בשבילך ועבורך (עד כמה שזה נשמע אכזרי!) - מכל מיני סיבות שהמכנה המשותף שלהן הוא לחזק חלקים בתוכך. תראי את שמחת החיים שלך אביטל! עם כל מה שעברת בחיים - הרי כל הודעה שלך כאן בפורום היא משב רוח רענן

... את חזקה יותר מכל המשברים שעברת ואת יכולה להשתמש באופטימיות ובחוש ההומור שלך על מנת להגיע לסליחה ולהשאיר את העבר מאחוריך!

 

[avital24]

למה את מתכוונת ניסוי?

אני הבנתי שהבנות מהתיכון בחיים האלו היו דמויות שמילאו חלק בשואה בתור נאציות וקשה לי מאוד לחשוב שאפשר לסלוח להן כי גם בתיכון הן היו מניאקיות וחסרות איכפתיות כלפי אנשים חלשים יותר ותאמת לפני האישפוז הראשון הייתי כ"כ חזקה , מאוד חזקה ולא חשבתי לרגע שהנשמה שלי הייתה מעורבת בשואה או שהיא סבלה מהשואה הייתי בטוחה שאם הייתי חיה באותה תקופה הייתי עוזבת מהר או מנסה לעצור אותה איכשהוא , חשבתי אפילו שהייתי מסוגלת להיוולד הבת של היטלר בשביל לעצור אותו אם הייתי חיה בתקופה שלו בשואה והאישפוז והחלום על השואה נתן לי טפיחה בפנים כאילו הדברים שהאמנתי בהן שיכולתי להיות יותר חזקה מכולם ולשנות את השואה לא תפסו ושההייתי "כמו כולם" סובלת למרות שאעפ"י שלפי החלום הייתי בשואה לא סבלתי מבחינה פיסית הטירוף היה בפנים ברגשות וקשה לי מאוד לסלוח לבי"ח שהביא אותי למי שאני היום , את יודעת נסעתי לחדרה לפני כמה שבועות וראיתי פירסום של תיכון חדרה (התיכון שלמדתי בו) ואמרתי לעצמי שאם היו לוקחים את זה ממני בגיל יותר מוקדם (את הלימודים וההצלחה הגבוהה שטיפסתי אליה עם תחושת האושר והסיפוק המלאים שהיו לי מעצמי) הייתי משתגעת פי אלף ממה שחוויתי ועברו בי מחשבות שאני אומרת לעצמי שטוב לי ככה לא לעשות כלום ואז באה מחשבה שמה פתאום טוב שהיה לי טוב ללמוד ולהצליח ואז חשבתי ואולי כבר מאוחר מדי להכול ועבר בי ייאוש קטן כי החוסר הצלחה הזה נמשך כבר 4 שנים ואני לא מצליחה לצאת ממנו אין לי תחושה של שליחות , של דבקות במטרה , של תחושה שהלימודים שלי ומה שאני אעשה ישנו משהו בעולם ופעם זה היה קיים וזה לא יבוא מהאוויר ולא נראה לי שזה יבוא אם מישהו יגיד לי אל תחשבי ככה את כן חשובה זה פשוט לא זה אז די קשה לי לסלוח מי אמר שרציתי לגלות את החלקים האלו בעצמי ולמה בכוח , למה להכריח אותי "לגלות אותם" ? האמת שהחלום היה קשה ולכן החזרתי את הספר אולי אני אנסה לקרוא אותו שוב פעם..... למרות שתחושת המסכנות וחוסר האונים כ"כ גבוהים שאני לא כ"כ מסוגלת לעמוד בהן.... לפעמים כשאני שולחת קו"ח לעבודות ואני מציינת שאני בוגרת ממר"מ ושיש לי בגרות מלאה אני קצת צוחקת על עצמי כאילו אני עובדת עליהם כאילו משהו ממה שאני כותבת לא נכון וזה משגע אותי ויש לי נתק כזה ענק בהישגיות של מי שהייתי פעם להיום כאילו אני אומרת לעצמי איזה מזל שעשיתי בגרות ושירתי בצבא ביחידת מחשב כאילו זה לא אמור להיות ברור מאליו (ופעם זה היה ברור מאליו) היה ברור מאליו שאני אסיים תיכון בהצלחה גבוהה במגמה הכי טובה ושאני אשרת בצבא במחשבים אחרת חבל על הזמן והיום אני חושבת איזה מזל.... תאמת אני חושבת שהאנשים בחלום אכן לקחו חלק בשואה ויכולתי לראות אותם ברמת הנשמה מעין חזרה לגילגולים הקודמים שלנו והקטע של הבי"ח היה הקבלה לחיים בשואה , אבל חסרים עוד חלומות בשביל להבין את ההקשר הכולל.

 

[גריני]

התכוונתי לניסוי שהיה בחלום

ושלדעתי את צריכה להחליף אותו במילה התנסות - בחיים שלך. ייתכן שאומנם היה לך גלגול בשואה, וייתכן שלא... אני חושבת שזה לא כ"כ משנה כרגע. העובדה היא שהיתה בחלום הקבלה בין המצב שלך "בשואה" לבין המצב שלך היום. אני רוצה לספר לך משהו, אביטל: אמי, שהיא ניצולת שואה, עדיין זוכרת - אחרי 60 שנה את כל המאורעות, את כל התאריכים - כאילו זה קרה לפני שנה... ובכל שנה - היא שוב ושוב חוזרת ומציינת: היום לפני X שנים אספו אותנו... היום לפני X שנים הסיעו אותנו למחנה... בתאריך X קרה כך ובתאריך Y קרה ההוא... אז אני לא אומרת שאפשר לשכוח, היא בוודאי עברה חוויות נוראיות - אבל לשבת כך שנה אחרי שנה ולחזור על זה שוב ושוב ושוב... זה פשוט נורא!!! באיזשהו מקום צריך לפחות לנסות ולהפסיק את זה, צריך להפסיק לחיות בשואה! עברו 60 שנה מאז, היא הקימה משפחה וחיה חיים שלמים אחר-כך, ולפעמים נדמה לי שלכל מה שקרה אח"כ אין משמעות בעיניה....האם אין זה ניצחון של הנאצים??? למה אני מספרת את זה לך? משום שאת, יקירתי, לכודה באותה המלכודת! קרה לך דבר נוראי, עברת חוויות קשות מאוד, ומה שהכי כואב זה שאת ממשיכה את הסבל ההוא גם היום! את לא מצליחה להביא את עצמך להתנתק ממה שהיה ולהמשיך הלאה. להמשיך ולגלות מחדש את אותה אביטל מוצלחת שסיימה בגרות, ששירתה בממר"מ! איפה האביטל הזאת? לאן היא נעלמה? קראי לה בחזרה! תאהבי אותה! גם היא - את, לא רק האביטל שאושפזה! אני שואלת אותך במלוא החמלה, מכל הלב, אביטל - למה אביטל של אחרי האשפוז "חשובה יותר" או אולי "חזקה יותר" מאביטל שלפני האשפוז? לכולנו יש קשיים, יקירתי... לאחד יותר, לשני פחות... ואם את כותבת בפורום "שיחות עם אלוהים" הרי שאת מחפשת את הדרך הרוחנית, ועפ"י הדרך הרוחנית אנחנו מזַמנים לעצמנו התנסויות שנועדו לחזק אותנו (קראי את משל הפרפר ששוני היקרה הביאה לכאן, זה בדיוק זה! ע"י מאמץ לפרוץ את הקליפה -הפרפר מחזק את הכנפיים שלו...). ומה שעוד מלמדים אותנו במסע הרוחני, זה שהנשמה שלנו איננה מעמידה בפנינו מכשולים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם. עכשיו בואי ונחבר את שתי הגישות האלה ונאמר כך: הנשמה שלך, אביטל, בחרה את ההתנסות הקשה - כדי שיהיה לך אתגר להתגבר עליו. הנשמה שלך יודעת שאת יכולה לעמוד באתגר הזה. התחילי לחשוב בכיוון הזה, אביטלוש! זהו מסע קשה ומפרך, לא משהו שתוכלי לעשות ב"זבנג וגמרנו". אבל - בקשי עזרה! בקשי מההדרכה שלך שתראה לך את הדרך, שיראו לך איך את יכולה להשאיר את העבר הכאוב מאחוריך ולהתחבר מחדש למי שהיית לפני.... ואנחנו כאן איתך

 

[avital24]

לדעתי../images/Emo36.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo26.gif

את שופטת את אימא שלך לא נכון אם היא לא מסוגלת לשכוח , אם החוויות שהיא עברה צרובות בה כ"כ חזק "בבשר" שאין לה דרך אחרת להתמודד ולא מדובר כאן בכלל בניצחון של הנאצים או לא שילכו לעזאזל מבחינתי אבל מדובר כאן באדם שעבר כאב רב , בלתי נסבל שהאישיות שלו הודחקה לפינה כ"כ חזק שייתכן שעד היום היא מפחדת לצאת , חוששת להביע את עצמה בפומבי את צריכה להבין אותה לא לשפוט אותה 60 שנה יכולים להיראות לך הרבה זמן אבל זמן זה עניין יחסי ולגבי אני לא חושבת שאני או יותר נכון האני שלי היום הוא יותר חזק מפעם היום אני פשוט מנסה להתמודד עם החיים איך שאני יכולה , אני כן חושבת שהאני הפנימי שלי שגם הודחק לפינה בצורה אכזרית לא רוצה לצאת יותר לא רוצה שיישברו אותו יותר (ומשברים זה משהו שעברתי כל החיים) אז זהו נגמר הסיפור החלטתי לא להיות מוצלחת אם כל החיים שוברים אותי אז למצה לי לבטא את עצמי את החלקים היפים להגיש אותם על מגש של כסף בשביל שמישהו אחר ישתמש בהם לרעה אעפ"י שלחלק מהמצב היום יש לי השפעה ובחירה אבל יש גם את החלק שנלחץ ונדחק ומפחד להתמודד או להצליח חוץ מזה שלא אמרתי הכול אני מתכננת ללמוד שנה הבאה משהו בתחום האומנות ולעבוד בתחום.... וגם לא ברור לי ממי אני יכולה לבקש עזרה בכלל אני מקבלת סימנים והרבה אבל בינתיים הם רק בגדר סימנים ולא דרך כלומר מישהו מעודד אותי שם למעלה לעשות משהו עם האומנות שלי ואולי אני באמת יעשה.... אבל לא מתאים לי לבטא את החלקים היפים שבי כשמישהו אחר עלול לפגוע ולשבור אותי מחדש.

 

[גריני]

האם את שואפת להיות "צודקת", או

אולי לשפר את איכות החיים שלך? נדמה לי שזוהי השאלה המרכזית. האם אני "צודקת" בכך שאני "שופטת" את אימי או לא - זה עניין חסר משמעות עבור מי שמעוניין בשיפור החיים שלו. אמא שלי יכולה להיות "צודקת" עד 120 - בחזרה שוב ושוב על התאריכים שמזכירים לה כאב.... השאלה היא האם התנהגות כזו משפרת את איכות החיים שלה? האם זה עושה לה טוב???? לא אמרתי שעליה לשכוח הכל... אני בהחלט מבינה שזה בלתי אפשרי. אני כן מאמינה שאפשר וכדאי להתאמץ ולחיות יותר בכאן ועכשיו מאשר שם... ואם יש לה היום ילדים בוגרים ומוצלחים, נכדים נפלאים ואפילו נינים - הרי שיש לה מספיק סיבות שמחות וטובות להתחבר לכאן ולהשאיר חלק מהעבר מאחור. כמובן שהנושא המרכזי הוא איננו אמי - שכן בגילה לאמץ את פילוסופיית החיים שלי זה מאוד מאוד קשה - דבר שהוא לא נכון לגביך, אביטל. את צעירה ופתוחה לעולם, פתוחה ומוכנה לעצב את חייך במו ידיך. אני מאחלת לך שלא ירחק היום שבו תהיי מסוגלת "להכניס לראש קלטת שונה" ושתצליחי לראות דרך חיים שונה ממה שמוביל אותך כיום. אמרת: "לא ברור לי ממי אני יכולה לבקש עזרה בכלל" - מהיקום, יקירתי. מאלוהים, מהמלאך השומר שלך, מההדרכה הפנימית שלך, מקרובי משפחה שנפטרו ועברו לממד האחר (סבים/סבתות/דוד אהוב?) - כל אלה זמינים לך. "דברי" עם מי שמתאים לך לפנות אליו/אליה - במחשבות אישיות שלך, בשפה הנפלאה שלך, בקשי עזרה. יום אהבה נפלא לך .

 

[avital24]

אני מחכה זמן רב../images/Emo36.gif../images/Emo26.gif

לקבל סיוע שמיימי משהו ברובד הפיסי כאן אבל שום דבר לא קורה , פעם הייתי שומעת שירים ברדיו שכוונו אליי היום הכול ריק - יש נתק , אני די תקועה .. וזו תקיעות לא פשוטה שאהבה פשוטה בקושי יכולה לחדור אליה...כאילו אני חייבת להיות רצינית לשמור שהכול ישאר במקום גם אם זה בכלל לא מתאים.

 

[avital24]

ואל תגידי לי

שאני פשוט יחליף את זה כי זה לא הולך אם הייתי יכולה לשנות את זה בעצמי הייתי משנה אבל אני לא יכולה , לא מצליחה....

 

[אור הדרך]

../images/Emo24.gifתקיעות

כמו שאת קוראת לזה.... כאשר את יוצרת בחיי היום יום שלך הרגשה של "תקיעות" אינך עושה ו/או מאפשרת לדברים לקרות, כמו למשל לרעיונות של עשייה כזו או אחרת להיכנס אלייך. מתוך ניסיון - מכירה את ההרגשה להיות במקום הזה - נסי לשנות את המילה למשהו אחר משהו כמו "כרגע זה כך..." ובכך לאפשר לדברים לקרות, לאנרגיות חדשות להיכנס. לכל אחד יש תקופות טובות ופחות טובות ולעיתים קרובות דווקא ממצבים קשים ונפילות יש צמיחה גדולה אבל הדברים לא קורים מהיום למחר ולפעמים זה לוקח קצת יותר "ממחר..", אז אזרי כוח והמון סבלנות, נסי לעבור את התקופה הזו בידיעה שיבואו ימים טובים יותר והכי חשוב.......אל תנסי לחזור להיות מה שהיית אהבי את עצמך כמו שאת היום!!!

 

[גריני]

../images/Emo45.gif

 

[אור הדרך]

../images/Emo52.gifסליחה

אינני מכירה את סיפורך אבל מקריאת הדברים שכתבת נראה שעברת מסלול חיים לא קל - ברובד הפיזי. אני רוצה להתייחס לחלק בחלומך האומר שביחס לאחרים, מצבך הפיזי היה טוב לעומת המצב הריגשי האיןזה מה שקרה לך גם בחייך אלו? (בהנחה שהבנתי נכון)נראה לי שאת מזמנת לעצמך את ההתנסויות המביאות אותך לקשיים רגשיים עד שתפתחי את "החוסן" או משהו אחר שאת רוצה ללמוד. כולנו מזמנים לעצמנו מכשולים "וצרות" אחרות מהן אנו למדים - וכל אותם אירועים בחיינו הנראים קשים, מתישים ומייאשים ולעיתים בלתי נסבלים (גם מניסיוני האישי) למעשה נועדו לעזור לנו להתפתח. הספר - אותו לא קראתי אך אני מניחה/מבינה שעוסק ב"סליחה" - מזמין אותך לסלוח.לאחרים אך בראש ובראשונה לעצמך, נראה כאילו עלייך לנסות ולראות את הדברים מזווית כזו. כולנו נמצאים כאן להתנסויות השונות שבאנו להתנסות והן כמובן שונות אך לרובנו יש התנסויות בחלקים של אהבת העצמי, כל אחד בענייניו. הסליחה היא חלק חשוב ואיכותי של אהבת העצמי, והעצמי הגבוה שלנו יודע לסלוח. מציעה אם כן לנסות "ולקבל" את המתנה שנתן לך אותו ספר ולנסות להגיע לסליחה........ אם עזרתי במשהו אני שמחה ואם לא קלעתי ו/או לא הבנתי נכון את הדברים - איתך הסליחה..............

 

[גריני]

הקפצה ../images/Emo105.gif

כדי שלא יברח שוב לדף השני