הקפצה

No name for now

New member
מה הכי חסר?

אני לא מדברת על צרכים חומריים כמו זכויות או מענקים. כמנהלת פורום וחברת ועד אני מנסה לחשוב במה אנחנו יכולים לעזור מהפורום נראה לי שהבעיה העיקרית היא אי ידיעת החוק. מה עוד חסר? מודעות למצבם של יתומי צה"ל? רגישות לקשיים? אני אשמח אם תוכלו לומר את דעתכם ולפתח את הנושא, גם אם אתם חוזרים על מה שכבר כתבתי
 

lyor5

New member
נקודה למחשבה........

לפני כמה חודשים פתחתי את העיתון המקומי בחלק של חיפוש מודעות "דרושים",באחד המודעות הופיע דרישה לחונכים ל"יתומי צה"ל",הופיע שם מס' טלפון של חברת כח אדם,התקשרתי ואז ענתה מזכירה טלפונית שאמרה להשאיר פרטים ויחזרו בהתאם,השארתי פרטים-ולא חזרו. לעניות דעתי,חונכות ל"יתומי צה"ל" בידי יתומים אחרים הוא אחד הדברים שהכי נכון לעשות משום שמקירים את הנושא,במיוחד שזה יכול לעזור למס' סטודנטים כעזרה כספית והחונכות היא בערך כ-4 ש"ש,שמכאן יוצא שסטודנט יכול להיות אחראי אפילו עד שלושה ילדים. הנקודה שרציתי לעלות שאולי שבמקום שחברות כח אדם יהיו אחראים על הנושא,יהיה גוף שיפקח על הנושא ויטווח בין היתומים .
 

soso_sami

New member
החלטתי להרים את הכפפה... להנחתה...

אני לא יודע מה הכי חסר. אני יכול לנסות ולחשוב מה חסר או מה כדאי שיהיה או מה רצוי שיהיה או מה נחמד שיהיה. בהגדרה כפי שכבר כתבתי פה פעם או פעמיים לי באופן אישי לא חסר דבר. יחד עם זאת כל מה שיתווסף אומר עליו... תודה! 1. פירסום חוק משפחות שכולות והפצתו. 2. פרשנות לחוק, הסברים והבהרות. 3. המלצות ודרכיםלמימוש ההטבות והמענקים. 4. קבוצות תמיכה לסיוע בהתמודדות במצבים שאחרים כבר עברו כמו למשל: התמודדות בבית הספר, התמודדות עם עזיבת הבית בצבא, התמודדות עם החיים בכלל, עם האחים והאחיות, עם נישואים חוזרים של ההורים, עם ההירואיות, עם התסכול וההחמצה ועוד ועוד ועוד. כל פעם מחדש אני מופתע כמה משותף יש ביננו היתומים וכמה עוד משותף יש ביננו יתומי צה"ל וזר לא יבין זאת. אני זוכר כמה מופתע הייתי לגלות יום אחד שהתעוררתי ואני בן 38! והרי החיים היו אמורים להסתיים בגיל 37 הלא כן?! 5. אפשר להשתמש בפורום כפלטפורמה לתקשורת והתדיינות בנושאים שונים והתחבטויות שונות ולהעלות נושאים שונים לדיון ביננו לביננו. לדוגמא אני בכל פעם מחדש שואל את עצמי במה אני שונה באמת מאותו יתום אומלל שאיבד את אביו בתאונת דרכים איומה וטפשית או בתאונת עבודה כמו שקרה לשכן חביב שלי. למה באמת לי מגיע יותר והרבה יותר? האם דין צבא קבע כדין חייל סדיר? וחייל מילואים? והאם דין מי שנפטר ממחלה בעת שירותו הצבאי כדין חלל מלחמה? ואלה שנהרגו בתאונות? ולמשל משהו שאני ממש מתקשה בו זה חלל צה"ל שנהרג בתאונת דרכים בעת נסיעתו לבסיס ובאותה התאונה ממש נהרג גם אזרח תמים ושניהם השאירו יתומים. מה השוני האמיתי בינהם? התדיינות עם יתומים אחרים נשמע לי מעניין. 6. דבר נוסף שלדעתי הפורום יכול לסייע זה הכוונה וסיוע. ו.... זהו אני חושב אם אני לא מתבלבל
 

No name for now

New member
הרעיון נכון וראוי

בזמנו פניתי לארגון האלמנות בהצעה להיות חונכת, בתגובה התבקשתי לכתוב מכתב לבטאון שמודה לפנינה על המלגות ואז ישקלו את הצעתי. אין לי בעיה לכתוב מכתב תודה על מלגות אבל לא כתנאי להתנדבות שלי בארגון. אני מקווה שכשיהיו בידי עמותת יתומי צה"ל המשאבים המתאימים אפשר יהיה להרים פרויקט כזה.
 
למעלה