כמו שרשמתי בתגובתי האחרונה
אני לא מאמינה שההופעה של פרטים אסקסואליים "משרתת מטרה". לפי איך שאני מבינה ומפרשת על פי תורת האבולוציה, הופעה של אסקסואליים היא מקרית- כמוטציה של תכונה נפוצה. מוטציות מתרחשות בתדירות מסוימת, וזה די מתאים לתיאור (פרטים בודדים, תכונה מולדת). מה שקורה, מבחינת התהליך, הוא שאם תכונה מתאימה לזמן ולמקום, משרתת צורך הישרדותי, היא תורש ליותר ויותר צאצאים בדורות הבאים עד שתהיה, לאחר דורות רבים, התכונה השלטת באוכלוסיה. במקרה הזה, אכן מדובר בתאוריה מעניינת- אסקסואליות כפתרון לפיצוץ האוכלוסין, אבל זה לא ריאלי. כי: א. פיצוץ אוכלוסין משמעו ש"נגמר המקום". בד"כ, כשנגמר המקום, מתחילים לחפש מקום אחר. במקרה הזה, זה קצת לא ריאלי, אז צפוי שהפרטים המאכלסים את אותו מקום (כדור הארץ) יילחמו יותר על כל פיסת חלקה. קצת פחות צפוי, לדעתי, שפרטים שלא מולידים צאצאים (אם נסתכל על אסקסואליות לפי הפירוש הטבעי שלה, לא בחברה אנושית נניח אלא סתם, לדוגמא, בחברת כלבים) יקבלו במצב כזה יתרון. אולי להפך... שבטים מרובי צאצאים הם בעלי יותר כוח (עוצמה מספרית). ב. לא רואה בשום מצב את היתרון של אסקסואליות בשימור של מין, בכל תנאי ותנאי. דרך אחרת להסתכל על זה- כדי שתכונה מסוימת תהיה שלטת היא צריכה לעבור מדור לדור. מעצם ההגדרה, אסקסואליות לא נוטה לעבור מדור לדור (לפחות לא בעוצמה שפרטים סקסואליים מעבירים את הסקסואליות מדור לדור, למספר גדול יותר של צאצאים). עד כאן לגבי המצב הטבעי. כידוע, חברת בני אדם היא כרגע לא בדיוק חיקוי מוצלח של מצב טבעי. אולי כחלק מההבנה שעלינו להביא פחות צאצאים כדי לתכנן את עתידנו (לתכנן את העתיד של הגזע והמקום זה כמובן לא משהו שתמצאי בטבע בשום צורה אחרת) אולי אסקסואליות תזכה לפריחה חברתית. בינתיים, קשה להאמין. הרי רובנו כן סקסואליים ויש בנמצא אמצעי מניעה, כך שכבר אין בעיה בתחום הזה.