הקרנבל בריו - סקירה (חלק 1)
המאפיין הבולט של הקרנבל בריו הוא תהלוכות בתי הספר לסמבה ב- סמבודרומו, הנערכות מדי שנה ומהוות את האירוע המרכזי של הקרנבל בריו, ואולי בברזיל כולה. יהיו שיאמרו שעבור רבים מתושבי ריו הן האירוע החשוב של השנה כולה. נוהגים לציין את התהלוכה שהתקיימה ב- 1850, כתהלוכת הקרנבל הראשונה שהתקיימה בריו. אם אתם אוהבים וואלס, מארש או פולקה, הייתם נהנים מהקרנבל בריו של אותן שנים. תהלוכות הקרנבל של סוף המאה ה- 19 נשאו אופי אירופי, כללו כללו מצעדי פרשים ותזמורות צבאיות, ונהנו מהם בעיקר אנשי האריסטוקרטיה הלבנה של ריו. לשחורים בריו וסביבותיה עדיין לא הייתה דריסת רגל בקרנבל. כבר בסוף המאה ה- 19 ניתן לתהלוכות הקרנבל צביון תחרותי, אם כי עדיין לא מאורגן וממוסד. במקביל נערכו גם מסיבות ותהלוכות קרנבל אלטרנטיביות. עניי העיר ועבדים שנהנו מחופשה בזמן הקרנבל קיימו תהלוכות מקבילות, מפוארות פחות אך פרועות הרבה יותר. לקראת סוף המאה ה- 19, עם ביטול העבדות וההגירה לריו, הקרבנלים האלטרנטיביים הופכים להיות אטרקטיביים יותר ויותר ותופסים את מקומם של התהלוכות הממוסדות. הקרנבל בריו מקבל צביון ממוסד ומאורגן יותר לקראת סוף המאה, כאשר מתארגנות קבוצות הצועדות יחד ועורכות הכנות מינימאליות לקראת הקרנבל. קבוצות אלו נקראות Cordoes ומאוחר יותר Ranchos. אלו יהוו הבסיס לבתי הספר לסמבה שאנו מכירים היום. ב- 1899 נציגי Cordao בשם “Rosa de Ouro” פונים למלחינה Chiqinha Gonzaga ומבקשים ממנה לכתוב שיר שיתאים לתהלוכה המתוכננת לקרנבל. היה זה השיר הראשון שנכתב במיוחד לתהלוכה של אחת הקבוצות. ההצלחה לה זוכה השיר מביאה לכך שמכאן ואילך מדי שנה, לקראת הקרנבל, יכתבו שירים חדשים המיוחדים לקרנבל ובעלי מאפיינים ברורים: שירים קצביים, קליטים ופשוטים ועם טקסט נוח לזכירה. הסגנון המוסיקלי עדיין איננו סמבה, אלא marcha. מארש בשילוב מקצבים מקומיים, עם השפעות מסוימות של רגטיים ומאוחר יותר גם של סווינג. בשנות העשרים הקבוצות מקבלות ממד מאורגן יותר, לאור ההכנות לקרנבל שהופכות משנה לשנה לפעילות מרכבת יותר, שנקראות כעת Blocos. בעשור זה נוסדים בתי הספר הראשונים לסמבה. מה זה בית ספר לסמבה (Escola de Samba) ? הדרישות הארגוניות וההכנות המורכבות הצמיחו את הקבוצות העממיות לארגונים של ממש. ההקבלה המתאימה ביותר לדעתי היא למועדון ספורט, במיוחד מועדון כדורגל. מדובר בארגונים לכל דבר, המעסיקים עובדים רבים, החל מעובדים זוטרים, אפסנאים, תופרים ומעצבי בגדים, אנשי במה ותפאורה, מאפרים, כוריאוגרפיים, מוסיקאים ומלחינים מוסיקאים וכלה בצוות הנהלה ונשיאות בית הספר. הקבוצה הראשונה (Bloco) המקבלת מאפיינים של מועדון סמבה, למרות שעדין לא נקראת בית ספר לסמבה היא Vai Como Pode, שהוקמה ב- 1923 וב- 1935 היוותה את הבסיס ליסוד בית הספר המפואר של ריו – Portela. לכן לפעמים נוהגים לציין ש- Portela הוא בית הספר הראשון לסמבה. הקבוצה הראשונה שקראה לעצמה Escola de Samba היא Deixa Falar, שמאוחר יותר שינתה את שמה ל- Estacio de Sa. דרך אגב, מקור השם "בית ספר לסמבה" נעוץ בעובדה שהקבוצה Deixa Falar, התאמה בתחילה בבניין נטוש מול בית ספר תיכון, וכהנגדה למתרחש מעבר לכביש קראה לעצמה בית ספר לסמבה. במהלך השנים גדלו והתעצמו בתי הספר לסמבה. מרביתם פעילים במהלך כל השנה ומתפקדים גם כמוסדות תרבות ובידור. בתי הספר לסמבה מהווים לפעמים נציגות מקומית וקהילתית. הצלחת בית הספר הוא כבוד גדול לשכונה, לפאבלה או לקהילה אותה היא מייצגת. ניתן לאפיין אוהדי בתי ספר שונים גם על פי מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים. בית הספר לסמבה הוא גם עסק כלכלי. הרווחים מגיעים מהופעות שמקיימת להקות הרקדנים והבטוקדות של בתי הספר בברזיל ובעולם, מהקלטות ומכירות תקליטים, ממכירת כרטיסים להכנות לקראת הקרנבל. במקרים רבים נמצאים גם תורמים עשירים המשקיעים מכספם בבית הספר. ישנם גם בתי ספר הקשורים גם לעסקים מפוקפקים יותר כמו הימורים וסמים. כמובן צריך לזכור שבית הספר מקבל נתח מרווחי הקרנבל, החל מ- 1930 מצעדי הקרנבל מאורגנים על פי דירוגים, זוכות וליגות. יש ליגה בכירה וישנן ליגות נמוכות. יש בית ספר הנבחר במקום הראשון, כאלוף בתי הספר לסמבה, ישנם בתי ספר היורדים לליגה הנמוכות וישנם בתי ספר העולים לליגות הבכירות יותר. כלומר, ספורט לכל דבר. ובספורט כמו בספורט, יש גם הרבה סטטיסטיקה, טבלאות, הימורים, כוכבים, פרשנים וקלישאות.
המאפיין הבולט של הקרנבל בריו הוא תהלוכות בתי הספר לסמבה ב- סמבודרומו, הנערכות מדי שנה ומהוות את האירוע המרכזי של הקרנבל בריו, ואולי בברזיל כולה. יהיו שיאמרו שעבור רבים מתושבי ריו הן האירוע החשוב של השנה כולה. נוהגים לציין את התהלוכה שהתקיימה ב- 1850, כתהלוכת הקרנבל הראשונה שהתקיימה בריו. אם אתם אוהבים וואלס, מארש או פולקה, הייתם נהנים מהקרנבל בריו של אותן שנים. תהלוכות הקרנבל של סוף המאה ה- 19 נשאו אופי אירופי, כללו כללו מצעדי פרשים ותזמורות צבאיות, ונהנו מהם בעיקר אנשי האריסטוקרטיה הלבנה של ריו. לשחורים בריו וסביבותיה עדיין לא הייתה דריסת רגל בקרנבל. כבר בסוף המאה ה- 19 ניתן לתהלוכות הקרנבל צביון תחרותי, אם כי עדיין לא מאורגן וממוסד. במקביל נערכו גם מסיבות ותהלוכות קרנבל אלטרנטיביות. עניי העיר ועבדים שנהנו מחופשה בזמן הקרנבל קיימו תהלוכות מקבילות, מפוארות פחות אך פרועות הרבה יותר. לקראת סוף המאה ה- 19, עם ביטול העבדות וההגירה לריו, הקרבנלים האלטרנטיביים הופכים להיות אטרקטיביים יותר ויותר ותופסים את מקומם של התהלוכות הממוסדות. הקרנבל בריו מקבל צביון ממוסד ומאורגן יותר לקראת סוף המאה, כאשר מתארגנות קבוצות הצועדות יחד ועורכות הכנות מינימאליות לקראת הקרנבל. קבוצות אלו נקראות Cordoes ומאוחר יותר Ranchos. אלו יהוו הבסיס לבתי הספר לסמבה שאנו מכירים היום. ב- 1899 נציגי Cordao בשם “Rosa de Ouro” פונים למלחינה Chiqinha Gonzaga ומבקשים ממנה לכתוב שיר שיתאים לתהלוכה המתוכננת לקרנבל. היה זה השיר הראשון שנכתב במיוחד לתהלוכה של אחת הקבוצות. ההצלחה לה זוכה השיר מביאה לכך שמכאן ואילך מדי שנה, לקראת הקרנבל, יכתבו שירים חדשים המיוחדים לקרנבל ובעלי מאפיינים ברורים: שירים קצביים, קליטים ופשוטים ועם טקסט נוח לזכירה. הסגנון המוסיקלי עדיין איננו סמבה, אלא marcha. מארש בשילוב מקצבים מקומיים, עם השפעות מסוימות של רגטיים ומאוחר יותר גם של סווינג. בשנות העשרים הקבוצות מקבלות ממד מאורגן יותר, לאור ההכנות לקרנבל שהופכות משנה לשנה לפעילות מרכבת יותר, שנקראות כעת Blocos. בעשור זה נוסדים בתי הספר הראשונים לסמבה. מה זה בית ספר לסמבה (Escola de Samba) ? הדרישות הארגוניות וההכנות המורכבות הצמיחו את הקבוצות העממיות לארגונים של ממש. ההקבלה המתאימה ביותר לדעתי היא למועדון ספורט, במיוחד מועדון כדורגל. מדובר בארגונים לכל דבר, המעסיקים עובדים רבים, החל מעובדים זוטרים, אפסנאים, תופרים ומעצבי בגדים, אנשי במה ותפאורה, מאפרים, כוריאוגרפיים, מוסיקאים ומלחינים מוסיקאים וכלה בצוות הנהלה ונשיאות בית הספר. הקבוצה הראשונה (Bloco) המקבלת מאפיינים של מועדון סמבה, למרות שעדין לא נקראת בית ספר לסמבה היא Vai Como Pode, שהוקמה ב- 1923 וב- 1935 היוותה את הבסיס ליסוד בית הספר המפואר של ריו – Portela. לכן לפעמים נוהגים לציין ש- Portela הוא בית הספר הראשון לסמבה. הקבוצה הראשונה שקראה לעצמה Escola de Samba היא Deixa Falar, שמאוחר יותר שינתה את שמה ל- Estacio de Sa. דרך אגב, מקור השם "בית ספר לסמבה" נעוץ בעובדה שהקבוצה Deixa Falar, התאמה בתחילה בבניין נטוש מול בית ספר תיכון, וכהנגדה למתרחש מעבר לכביש קראה לעצמה בית ספר לסמבה. במהלך השנים גדלו והתעצמו בתי הספר לסמבה. מרביתם פעילים במהלך כל השנה ומתפקדים גם כמוסדות תרבות ובידור. בתי הספר לסמבה מהווים לפעמים נציגות מקומית וקהילתית. הצלחת בית הספר הוא כבוד גדול לשכונה, לפאבלה או לקהילה אותה היא מייצגת. ניתן לאפיין אוהדי בתי ספר שונים גם על פי מאפיינים סוציו-אקונומיים שונים. בית הספר לסמבה הוא גם עסק כלכלי. הרווחים מגיעים מהופעות שמקיימת להקות הרקדנים והבטוקדות של בתי הספר בברזיל ובעולם, מהקלטות ומכירות תקליטים, ממכירת כרטיסים להכנות לקראת הקרנבל. במקרים רבים נמצאים גם תורמים עשירים המשקיעים מכספם בבית הספר. ישנם גם בתי ספר הקשורים גם לעסקים מפוקפקים יותר כמו הימורים וסמים. כמובן צריך לזכור שבית הספר מקבל נתח מרווחי הקרנבל, החל מ- 1930 מצעדי הקרנבל מאורגנים על פי דירוגים, זוכות וליגות. יש ליגה בכירה וישנן ליגות נמוכות. יש בית ספר הנבחר במקום הראשון, כאלוף בתי הספר לסמבה, ישנם בתי ספר היורדים לליגה הנמוכות וישנם בתי ספר העולים לליגות הבכירות יותר. כלומר, ספורט לכל דבר. ובספורט כמו בספורט, יש גם הרבה סטטיסטיקה, טבלאות, הימורים, כוכבים, פרשנים וקלישאות.