הקרנה של תפוז- הסרט הדילרים- ביקורת
הי,
אני בדרך כלל לא כותב פה. פשוט תפוז ביקשו שנכתוב ביקורת על הסרט הדילרים, שלהקרנה שלו הוזמנו גולשי האתר,
אז חשבתי לכתוב אותה פה
אז...אני אישית מת על סרטים ישראלים. עם כל הכבוד להוליווד עם כל הפירוטכניקה, השחקנים המפוצצים, ותקציבי הענק, אין מבחינתי הנאה
גדולה יותר מלשמוע את השפה שלי, לראות את הנופים המוכרים של ארצנו, וליהנות מעלילות מפותלות ותמוהות שרק הקולנוע הישראלי יכול לייצר
בהמשך לזה, גם הסרט הדילרים לא אכזב.. סרט קורע ברמות! את תורג'י קצת ראיתי יותר מדי לאחרונה בהישרדות בעיקר, אבל שאר השחקנים, בעיקר אבוטבול ודוידוף, נתנו תפקיד מעולה. הדמויות מאוד קיצוניות ומצחיקות ואף עגולות ברמה כזו או אחרת.
דוידוף מגלם את דמות הסטלן האולטימטיבי בשכונת מצוקה שכל רגע מדרדר לפשע, אבל תמיד חוזר למקום הטוב שבו (והוא גם **** שם את יובל שרף השווה, כך שאיך אפשר לא לאהוב אותו?
).
אלון אבוטבול בדמות ברון הסמים השכונתי, אבל חי אלוהים, הוא מפחיד לא פחות מקייזר סוזה. אין מה לעשות, השחקן הזה הוא פשוט ענק, וכל מקום שהרגל שלו דורכת הופך למכרה זהב וכך גם במקרה הזה.
מאוד אהבתי גם את צחי גראד, שמגלם את מאמן הכדורגל של השכונה, משעשע איך שהוא לוקח ברצינות את קבוצת הכדורגל הכי לוזרית ומגוחכת שהיה אפשר להעמיד.
הקיצר, מאוד נהניתי ורוב הזמן מצאתי את עצמי משתין מצחוק. הסרט הזה בקלות יכול להפוך לסרט קאלט עם כל המשפטים ואמרות השפר האדירות שנאמרות שם..
ומי שקצת מכיר את עולם הסמים הקלים (והיידרומן מכיר
) יודע עד כמה ההתעסקות עם הסמים בסרט (שזו רוב ההתעסקות האמת), היא כ"כ מציאותית ואפילו הסאונד של הבאנג מדוייק להפליא
שורה תחתונה- מומלץ לכל חובבי הז'אנר
הי,
אני בדרך כלל לא כותב פה. פשוט תפוז ביקשו שנכתוב ביקורת על הסרט הדילרים, שלהקרנה שלו הוזמנו גולשי האתר,
אז חשבתי לכתוב אותה פה
אז...אני אישית מת על סרטים ישראלים. עם כל הכבוד להוליווד עם כל הפירוטכניקה, השחקנים המפוצצים, ותקציבי הענק, אין מבחינתי הנאה
גדולה יותר מלשמוע את השפה שלי, לראות את הנופים המוכרים של ארצנו, וליהנות מעלילות מפותלות ותמוהות שרק הקולנוע הישראלי יכול לייצר
בהמשך לזה, גם הסרט הדילרים לא אכזב.. סרט קורע ברמות! את תורג'י קצת ראיתי יותר מדי לאחרונה בהישרדות בעיקר, אבל שאר השחקנים, בעיקר אבוטבול ודוידוף, נתנו תפקיד מעולה. הדמויות מאוד קיצוניות ומצחיקות ואף עגולות ברמה כזו או אחרת.
דוידוף מגלם את דמות הסטלן האולטימטיבי בשכונת מצוקה שכל רגע מדרדר לפשע, אבל תמיד חוזר למקום הטוב שבו (והוא גם **** שם את יובל שרף השווה, כך שאיך אפשר לא לאהוב אותו?
אלון אבוטבול בדמות ברון הסמים השכונתי, אבל חי אלוהים, הוא מפחיד לא פחות מקייזר סוזה. אין מה לעשות, השחקן הזה הוא פשוט ענק, וכל מקום שהרגל שלו דורכת הופך למכרה זהב וכך גם במקרה הזה.
מאוד אהבתי גם את צחי גראד, שמגלם את מאמן הכדורגל של השכונה, משעשע איך שהוא לוקח ברצינות את קבוצת הכדורגל הכי לוזרית ומגוחכת שהיה אפשר להעמיד.
הקיצר, מאוד נהניתי ורוב הזמן מצאתי את עצמי משתין מצחוק. הסרט הזה בקלות יכול להפוך לסרט קאלט עם כל המשפטים ואמרות השפר האדירות שנאמרות שם..
ומי שקצת מכיר את עולם הסמים הקלים (והיידרומן מכיר
שורה תחתונה- מומלץ לכל חובבי הז'אנר