הקרנות, בית חדש, פסח ../images/Emo162.gif
הקרנות יומיומיות ממשיכות כסדרן, בסה"כ אין תלונות, (יובש בגרון, עייפות ועייפות אבל לא נורא) בין לבין אנו עוברים דירה בהמשכים
נזכר בימים הראשונים כשרק התחיל והכל קרה בקצב מטורף, בדיקות, החלטות לגבי טיפול, סיכונים סיכויים ואין זמן להתמהמה. עברנו בזמנו להורים של תמר והיה צורך למצוא דיירים שיחליפו אותנו, לארוז את הנדרש מתכולת הבית, ולפזר את המקרר, התנור, השולחן והכסאות... לאחסון אצל כל מי שרק היה לו מקום או צורך. עכשיו צריך ללקט את כל מה שנשאר מהבית הקודם. אנחנו עוברים ממש ערב פסח והיתרון שאין צורך להשתגע בנקיונות לפני. תמר החליטה שהחלמה מסרטן, סיום הקרנות ומעבר דירה במקביל - אתגר קטן בשבילה אז בפעם הראשונה נעשה את ליל הסדר אצלנו - בבית החדש עם המשפחה. כולם חושבים שהלחץ והמאמץ שכרוכים בזה מיותר השנה, אבל אף אחד לא יכול להתנגד לה. מההתחלה הגישה שלה היתה לא להבחין בבעיות - אין. לא קימות, "אתם תראו שהכל יסתדר". ובאמת כך קרה. כשהיינו צריכים לחשוב מה עושים עם כל הרהיטים מהדירה הקודמת הרי אין מקום בבית של ההורים שלה לעוד ספה, מקרר, וכו' דווקא אז אח שלה מצא דירה לקראת נישואיו (שהיו בקיץ) והשתמש בינתיים בחלק מהרהיטים. כולם אמרו שזו בעיה למצוא דירה עכשיו בתקופה זו של השנה, שנחכה לקיץ, וכמו ע"פ הזמנה התפנתה דירה ממש קרוב להורים שלה כך שעדיין נהיה קרובים לגן של הילדה והשינויים יבואו בהדרגה. כל התקופה הזאת עם כל הקשיים (והיו) גם התברכה בהרבה מצבים של - תחשוב חיובי וכך יהיה- כל מיני אירועים ומצבים שפשוט הסתדרו מעצמם. (לא תמיד. אני יודע וזוכר אבל על הקשיים כבר דיברנו). בהסתכלות אחורה ממש לא ברור איך עברנו את הימים הראשונים כשהכל היה מפחיד חדש ולא מוכר. המון החלטות ובעיות שדרשו את פתרונן בזמן קצר מאוד. רק רגע פנוי מהבלגן להרהר באותם הימים, הרי פה כולם עברו את זה כבר, ועוברים כל יום בצורה כזו או אחרת.
הקרנות יומיומיות ממשיכות כסדרן, בסה"כ אין תלונות, (יובש בגרון, עייפות ועייפות אבל לא נורא) בין לבין אנו עוברים דירה בהמשכים
