על תמימות והצטדקות
באופן פורמלי, חוקי, רק הדתיים כופים דברים במדינת ישראל. אבל בוא נסתכל על דברים ממקום אחר: אתה חי איתי באותה מדינה? אתה רוצה לחיות ביחסי נורמליות? אם כן, אז תתחשב בי. תן לי להשתתף בפעילויות התרבות שלך. לא רוצה? אין בעיה. תהיינה פעילויות תרבות לדתיים ולחילוניים בנפרד. זה מה שאתה רוצה? נו פרובלם. אחרי זה אל תתפלאו אם יש קרע חברתי. זה מתחיל בדיוק כאן- כשאתה, ופינוקיו, וכל ה"נאורים" רוצים להכניס "אותנו" (הדתיים והמסורתיים) לגטו. בתור אידיוודואליסט, אתה יכול להגיד- "זין עליהם, אני רוצה מדינה חופשית". זה מה שאתה? אגואיסט? אין לך אחריות חברתית? אתה "נאור", לא? בניגוד לדוסים עובדי האלילים, לך יש ערכים מוסריים וסציאליים, לא? ואולי אתה עושה מה שנוח לך? וחי בקוביה שלך ולא מוכן לשים על אף אחד? אם אתה מקבל את כל הדברים האלה עלייך, אין לי בעיה איתך. אך אל תגיד אחרי זה משפטים כמו "הדתיים- רק אלוהים חשוב להם, אבל לנו חשובים בני האדם". הוכחת שלא. כפייה חילונית היא דבר מורכב יותר מכפייה דתית. כפייה חילונית היא נוראה בידיוק כמו כפייה דתית.