הקרע הראשון בין חברי הלהקה שפול לא רצה לקחת LSD
קודם כל ייתכן ורוב התוכן המועתק כאן ב- copy paste פשוט על ידי כבר ידוע מזמן לחברים בפורום
מתוך קבוצת הפייסבוק "קרוב לקצה" של נועם רפופורט
הכל החל ב-28 לאוגוסט 1964 כשבוב דילן פגש את הביטלס. דילן העריץ את הלהקה מהרגע בו שמע אותם לראשונה ברדיו והביע את התלהבותו מהמוסיקה שלהם. זאת למרות שהקהל הביטניקי של דילן בתקופה הזו תפס מהביטלס כלהקת פופ סתמית. דילן חשב אחרת. הוא ראה בלחנים שלהם משהו מדהים.
כשדילן הגיע לסוויטה של הביטלס במלון דלמוניקו שבניו יורק, הלהקה קיבלה אותו בחמימות ביחד עם מנהלה, בריאן אפשטיין.
הם שאלו אותו מה ברצונו לשתות והוא ביקש יין. בזמן שמאל אוונס, העוזר הנאמן של הלהקה, רץ לרחוב לקנות יין - הציעו הביטלס לדילן כדורים מעוררים. דילן השיב שהוא מעדיף שהם יעשנו ביחד מריחואנה. ארבעת הביטלס היו בהלם מההצעה ואפשטיין השיב לדילן שהלהקה לא עישנה מעולם לפני כן את זה.
זה לא היה נכון, כי הלהקה ניסתה את עישון המריחואנה פעם אחת אחרי הופעה ב- SOUTHPORT, כשהם בילו לאחר מכן את הלילה בנסיון להבין מתי בדיוק החומר הזה אמור לפעול. למחרת הם כבר שכחו מזה.
דילן היה מופתע מאד ממה שאפשטיין אמר לו. הוא השיב להם : "אבל מה עם השיר הזה שלכם ?". ואז הסתבר שבשיר I WANT TO HOLD YOUR HAND הוא בילבל את השורה I CAN'T HIDE עם המילים I GET HIGH..
בתקופה ההיא מריחואנה הייתה מחוץ לתחום החוק ומי שנתפס בעישון החומר היה מסתכן בכניסה לבית כלא. ולביטלס היה סיכון רב כי מחוץ לדלת המלון שלהם עמדו תמיד מעריצים ושוטרים.
אך אי אפשר לסרב לדילן. לפיכך הוצבו מתחת לדלתות מגבות רטובות. וכל החבורה עברה לחדר פנימי בתוך הסוויטה.
דילן גילגל את הג'וינט הראשון והעביר אותו ללנון, שהעביר אותו מיד לרינגו שמצץ מהג'וינט הזה בהנאה רבה עד שלא השאיר ממנו כלום לחבריו.
ג'וינטים נוספים גולגלו והסם החל לפעול. כולם החלו לצחוק בחדר ולהרגיש בעננים. המסיבה נמשכה עד שעות הלילה המאוחרות ואז דילן עזב את הסוויטה.
מאותו רגע החלו חברי הביטלס לעשן מריחואנה באופן רציף בכל רגע אפשרי.
אך באפריל של 1965 קרה מקרה שהכניס את הביטלס עוד יותר אל תוך הסמים.
האחראי לכך היה רופא שיניים בשם ג'ון ריילי, שטיפל בהרבה אנשי המעמד העליון במרפאותיו. ריילי היה איש כריזמטי בשנות השלושים לחייו.
בשלב מסויים הוא פיתח קשרי חברות עם ג'ורג' האריסון, שאף הזמין אותו לבהאמאס בזמן צילומי הסרט HELP.
באפריל 1965 נקבעה ארוחת ערב בביתו של ריילי, שאליה הוזמנו האריסון ולנון עם נשותיהם. השיחה באותו ערב הייתה בעיקר על סם חדש שהגיע ללונדון בשם LSD. האריסון שמע את המושג הזה בפעם הראשונה בשיחה הזו.
אך תוך זמן קצר הוא ידע היטב מהו הסם הזה כי ריילי טיפטף לו מהסם הזה לתוך כוס הקפה שלו ושל חבריו.
הם לגמו מכוסות הקפה שלהם כשלפתע החדר התרחב במידותיו באופן ממשי ומבהיל. סינתיה ראתה לפתע את הזוג האריסון מכווצים כנקודות בחלל. היא לקחה נשימה עמוקה וניסתה לחשוב מה לעזאזל קורה כאן.
בינתיים, ג'ון שישב לידה, נראה אבוד לגמרי. חברתו של רופא השיניים החלה לצרוח בהיסטריה.
ארבעת האורחים הרגישו צורך אדיר לברוח מהבית. ריילי ניסה למנוע זאת מהם תוך שהוא הודה בפניהם שטיפטף להם LSD בקפה. מעשהו נתפס בעיני האורחים כניסיון לארגן אורגיה. הפאניקה גאתה וארבעתם ברחו למכוניתו של ג'ורג' ונסעו לכיוון המשך בילוי במועדון לילה.
כל אור אדום שנקרה בדרכם נראה להם כמו להבת אש שהפחידה אותם.
במועדון הלילה החל ג'ורג' להרגיש נהדר. הוא חש שהוא אוהב את כל העולם באותו הרגע.
כשהגיעו באורח נס לביתם צנחה סינתיה לנון על מיטתה בעודה הוזה ופוחדת שלא תחזור למצב נורמלי.
ארבעה חודשים עברו בין התקרית הזו לפעם הבאה שג'ון וג'ורג' יקחו שוב את הסם הזה. זה היה ב-1965 במהלך סיבוב הופעות בארה"ב. בתוך ווילה ענקית שהושכרה להם בהוליווד. הפעם הצטרף אליהם לטריפ גם רינגו. פול לא הסכים להשתתף. הוא פחד מאד מהאפקט ההזייתי ומאיבוד השליטה העצמית. הוא אהב מריחואנה אך LSD היה משהו אחר.
זה למעשה היה הדבר שיצר את הקרע הראשון בין מקרטני ללנון. האחרון הרגיש שמקרטני כבר אינו בליגה שלו מפני שהוא פחדן.
באותו ערב היו בווילה גם חברי להקת הבירדס והשחקן פיטר פונדה, שחווה ילדות בצל מחלה נוראית. הוא עבר דום לב פעמיים בחייו הצעירים וקיבל החייאה. באותו ערב הוא המשיך לומר ללנון, שהיה באותו רגע בהזיות, שהוא יודע מה זה להיות איש מת. לנון ניסה להתרחק ממנו אך פונדה לא הירפה והלך אחריו כשהוא חוזר על המשפט כמו מנטרה.
המשפט הזה של פונדה קיבל חיי נצח בשורה מהשיר SHE SAID SHE SAID מהאלבום ריבולבר.
אך זה לא היה שיר ה- LSD הראשון שלנון כתב. השיר הראשון על כך היה THE WORD מהאלבום RUBBER SOUL. הרבה חשבו כי זה שיר אהבה פשוט אך זה ממש לא היה כך. האהבה שמתוארת בשיר הזה היא כמו הרגשת האהבה שחש האריסון בטריפ הראשון.
לנון לקח LSD בצריכה ממושכת במשך שלוש שנים. הדבר עזר לו מאד בכתיבת שיריו בתקופה ההיא עד כדי שינוי הלהקה מפופ בסגנון ביטלמאניה למשהו אחר לגמרי.
לנון הפסיק לכתוב שירי אהבה רגילים לאחר שהחל להתוודע לאל אס די.
הפחד של מקרטני מהאל אס די יצר קרע בלהקה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הביטלס לא נעו באותו כיוון. האחידות נסדקה.
מקרטני בסוף נכנע ללחץ החברתי ולקח את הסם הזה כארבע פעמים בלבד.
לנון לעומתו הצהיר שלקח את הסם הזה כאלף פעמים בנסיון להרוג את האגו שלו. אך הדבר לא עזר לו מבחינה אישית.
אשתו סינתיה ראתה כיצד הסם הזה הופך את בעלה לסוג של רוח רפאים. במחצית מהזמן הוא היה בטריפים ובחצי השני, כשהיה יוצא מהטריפים האלה, הוא היה רק צורח שיניחו לו לנפשו.
האל אס די המשיך לככב בחיי הביטלס גם לתוך האלבום סרג'נט פפר, כשבאחד הלילות של ההקלטות חש לנון ברע. ג'ורג' מרטין הציע לו לעלות לגג של האולפן בכדי לנשום אוויר צח. ואכן לנון עשה זאת. בשלב מאוחר יותר נשאל מרטין איפה לנון. כשהוא ענה שהוא על הגג נרשמה פאניקה מטורפת ומיד אחריה זינק מקרטני לגג ומצא את לנון בוהה בכוכבים כשהוא בטריפ.
מרטין לא ידע שלנון הרגיש רע בגלל האל אס די ונשם לרווחה שלנון לא קפץ מהגג למטה.
רמזים על סמים החלו לצוץ פה ושם בשירי הביטלס.. כולל הפתיחה של השיר MAGICAL MYSTERY TOUR שבה נשמע מקרטני מכריז ROLL UP ROLL UP FOR THE MAGICAL MYSTERY TOUR... זוהי בהחלט שורה שנכתבה בכוונה על סמים. ודוגמאות לא חסרות מהתקופה הזו על עוד כאלה...
ב-19 ליוני 1967, יום אחרי יום הולדתו ה-25 של מקרטני, הגיע צוות צילום לביתו לשאול אותו האם לקח אל אס די.
מקרטני הודה למצלמה שלקח את הסם ארבע פעמים. הוא אף הוסיף שהטריפ היה לו כמו חוויה דתית.
שאר הלהקה ראתה את הכתבה הזו עם פול והגיבה בהשתאות. זאת כי שלושת האחרים ניסו כבר הרבה קודם לכן לשכנע את מקרטני לצאת עימם לטריפ הזייתי. ובסוף, כשהוא לקח קצת רק בשביל להיות אחד מהחבר'ה, הוא רץ מיד לספר על כך לתקשורת.
מה גם שחשיפה שכזו לא הייתה בריאה לביטלס, כי בתקופה ההיא המשטרה חיפשה מוסיקאים מסוממים.
והנה יש כאן את מקרטני שרץ לתקשורת מבלי להתייעץ קודם עם חבריו ללהקה בעניין. ג'ון וג'ורג' רתחו מזעם על הצעד הזה של הבסיסט.
בנסיון לעזור למקרטני יצא בריאן אפשטיין בהצהרה לתקשורת שגם הוא נטל מהסם הזה. הצעד הזה בא לבסוף נגדו כשמקרטני יצא בהתקפת זעם נגד המנהל בחשדו שאפשטיין ניסה בצעד הזה לגנוב מהילת הודאתו שלו.
אפשטיין חווה מכה נוספת כשהזמרת סילה בלאק, שאותה הוא ניהל בזמן ההוא, דרשה להבין מה פשר ההודעה הזו. היא הייתה המומה מכך שהמנהל שלה, ששמר לה על תדמית נקיה, יצא בהצהרה כזו. היא לא רצתה שקהל מעריציה יידע שמנהל אותה מישהו מסומם.
אפשטיין התנצל לשניהם ונשאר פגוע על כך שניסה רק לעזור.
בינתיים, האריסון טס לסן פרנסיסקו, העיר בה החלה כל תרבות הסמים הזו. הוא חשב שיראה שם אנשים מגניבים וחנויות מדליקות באיזור הייט אשבורי הטרנדי.
אך כגודל הציפייה כן גודל האכזבה. האריסון נדהם כשבמקום אלה הוא ראה מעגל אדיר של אנשים פגועים נפשית ופיזית מהאל אס די.
במהלך סיורו שם הוצעו לו כמויות סם אדירות אך הוא נמנע מכל אלה. הוא רק חשב כיצד לעוף משם מהר ככל האפשר. מאז הוא נשבע לעצמו לא לקחת יותר אל אס די.
לנון מצידו המשיך לצרוך המון אל אס די. החומר הזה, שהוברח לו באופן קבוע מארה"ב, היה טהור וחזק. הגבהים שהגיע אליהם בטריפים היו לא יאומנים, אך כגובה הטריפ היה אחר כך גם עומק המצולות.
בסוף אוגוסט 1967 התוודעו חברי הביטלס למהארישי. מיד לאחר מכן הם הודיעו לתקשורת שנטילת סמים הינה לא חוקית.
הסם החדש של הלהקה הפך להיות מדיטציה. ועם האנרגיה הזו פסקה תקופת הפסיכדליה של הביטלס והגיעה ההתפכחות שהביאה עימה את השברים הראשונים שהביאו בסוף לפירוק הלהקה.
קודם כל ייתכן ורוב התוכן המועתק כאן ב- copy paste פשוט על ידי כבר ידוע מזמן לחברים בפורום
מתוך קבוצת הפייסבוק "קרוב לקצה" של נועם רפופורט
הכל החל ב-28 לאוגוסט 1964 כשבוב דילן פגש את הביטלס. דילן העריץ את הלהקה מהרגע בו שמע אותם לראשונה ברדיו והביע את התלהבותו מהמוסיקה שלהם. זאת למרות שהקהל הביטניקי של דילן בתקופה הזו תפס מהביטלס כלהקת פופ סתמית. דילן חשב אחרת. הוא ראה בלחנים שלהם משהו מדהים.
כשדילן הגיע לסוויטה של הביטלס במלון דלמוניקו שבניו יורק, הלהקה קיבלה אותו בחמימות ביחד עם מנהלה, בריאן אפשטיין.
הם שאלו אותו מה ברצונו לשתות והוא ביקש יין. בזמן שמאל אוונס, העוזר הנאמן של הלהקה, רץ לרחוב לקנות יין - הציעו הביטלס לדילן כדורים מעוררים. דילן השיב שהוא מעדיף שהם יעשנו ביחד מריחואנה. ארבעת הביטלס היו בהלם מההצעה ואפשטיין השיב לדילן שהלהקה לא עישנה מעולם לפני כן את זה.
זה לא היה נכון, כי הלהקה ניסתה את עישון המריחואנה פעם אחת אחרי הופעה ב- SOUTHPORT, כשהם בילו לאחר מכן את הלילה בנסיון להבין מתי בדיוק החומר הזה אמור לפעול. למחרת הם כבר שכחו מזה.
דילן היה מופתע מאד ממה שאפשטיין אמר לו. הוא השיב להם : "אבל מה עם השיר הזה שלכם ?". ואז הסתבר שבשיר I WANT TO HOLD YOUR HAND הוא בילבל את השורה I CAN'T HIDE עם המילים I GET HIGH..
בתקופה ההיא מריחואנה הייתה מחוץ לתחום החוק ומי שנתפס בעישון החומר היה מסתכן בכניסה לבית כלא. ולביטלס היה סיכון רב כי מחוץ לדלת המלון שלהם עמדו תמיד מעריצים ושוטרים.
אך אי אפשר לסרב לדילן. לפיכך הוצבו מתחת לדלתות מגבות רטובות. וכל החבורה עברה לחדר פנימי בתוך הסוויטה.
דילן גילגל את הג'וינט הראשון והעביר אותו ללנון, שהעביר אותו מיד לרינגו שמצץ מהג'וינט הזה בהנאה רבה עד שלא השאיר ממנו כלום לחבריו.
ג'וינטים נוספים גולגלו והסם החל לפעול. כולם החלו לצחוק בחדר ולהרגיש בעננים. המסיבה נמשכה עד שעות הלילה המאוחרות ואז דילן עזב את הסוויטה.
מאותו רגע החלו חברי הביטלס לעשן מריחואנה באופן רציף בכל רגע אפשרי.
אך באפריל של 1965 קרה מקרה שהכניס את הביטלס עוד יותר אל תוך הסמים.
האחראי לכך היה רופא שיניים בשם ג'ון ריילי, שטיפל בהרבה אנשי המעמד העליון במרפאותיו. ריילי היה איש כריזמטי בשנות השלושים לחייו.
בשלב מסויים הוא פיתח קשרי חברות עם ג'ורג' האריסון, שאף הזמין אותו לבהאמאס בזמן צילומי הסרט HELP.
באפריל 1965 נקבעה ארוחת ערב בביתו של ריילי, שאליה הוזמנו האריסון ולנון עם נשותיהם. השיחה באותו ערב הייתה בעיקר על סם חדש שהגיע ללונדון בשם LSD. האריסון שמע את המושג הזה בפעם הראשונה בשיחה הזו.
אך תוך זמן קצר הוא ידע היטב מהו הסם הזה כי ריילי טיפטף לו מהסם הזה לתוך כוס הקפה שלו ושל חבריו.
הם לגמו מכוסות הקפה שלהם כשלפתע החדר התרחב במידותיו באופן ממשי ומבהיל. סינתיה ראתה לפתע את הזוג האריסון מכווצים כנקודות בחלל. היא לקחה נשימה עמוקה וניסתה לחשוב מה לעזאזל קורה כאן.
בינתיים, ג'ון שישב לידה, נראה אבוד לגמרי. חברתו של רופא השיניים החלה לצרוח בהיסטריה.
ארבעת האורחים הרגישו צורך אדיר לברוח מהבית. ריילי ניסה למנוע זאת מהם תוך שהוא הודה בפניהם שטיפטף להם LSD בקפה. מעשהו נתפס בעיני האורחים כניסיון לארגן אורגיה. הפאניקה גאתה וארבעתם ברחו למכוניתו של ג'ורג' ונסעו לכיוון המשך בילוי במועדון לילה.
כל אור אדום שנקרה בדרכם נראה להם כמו להבת אש שהפחידה אותם.
במועדון הלילה החל ג'ורג' להרגיש נהדר. הוא חש שהוא אוהב את כל העולם באותו הרגע.
כשהגיעו באורח נס לביתם צנחה סינתיה לנון על מיטתה בעודה הוזה ופוחדת שלא תחזור למצב נורמלי.
ארבעה חודשים עברו בין התקרית הזו לפעם הבאה שג'ון וג'ורג' יקחו שוב את הסם הזה. זה היה ב-1965 במהלך סיבוב הופעות בארה"ב. בתוך ווילה ענקית שהושכרה להם בהוליווד. הפעם הצטרף אליהם לטריפ גם רינגו. פול לא הסכים להשתתף. הוא פחד מאד מהאפקט ההזייתי ומאיבוד השליטה העצמית. הוא אהב מריחואנה אך LSD היה משהו אחר.
זה למעשה היה הדבר שיצר את הקרע הראשון בין מקרטני ללנון. האחרון הרגיש שמקרטני כבר אינו בליגה שלו מפני שהוא פחדן.
באותו ערב היו בווילה גם חברי להקת הבירדס והשחקן פיטר פונדה, שחווה ילדות בצל מחלה נוראית. הוא עבר דום לב פעמיים בחייו הצעירים וקיבל החייאה. באותו ערב הוא המשיך לומר ללנון, שהיה באותו רגע בהזיות, שהוא יודע מה זה להיות איש מת. לנון ניסה להתרחק ממנו אך פונדה לא הירפה והלך אחריו כשהוא חוזר על המשפט כמו מנטרה.
המשפט הזה של פונדה קיבל חיי נצח בשורה מהשיר SHE SAID SHE SAID מהאלבום ריבולבר.
אך זה לא היה שיר ה- LSD הראשון שלנון כתב. השיר הראשון על כך היה THE WORD מהאלבום RUBBER SOUL. הרבה חשבו כי זה שיר אהבה פשוט אך זה ממש לא היה כך. האהבה שמתוארת בשיר הזה היא כמו הרגשת האהבה שחש האריסון בטריפ הראשון.
לנון לקח LSD בצריכה ממושכת במשך שלוש שנים. הדבר עזר לו מאד בכתיבת שיריו בתקופה ההיא עד כדי שינוי הלהקה מפופ בסגנון ביטלמאניה למשהו אחר לגמרי.
לנון הפסיק לכתוב שירי אהבה רגילים לאחר שהחל להתוודע לאל אס די.
הפחד של מקרטני מהאל אס די יצר קרע בלהקה. זו הייתה הפעם הראשונה בה הביטלס לא נעו באותו כיוון. האחידות נסדקה.
מקרטני בסוף נכנע ללחץ החברתי ולקח את הסם הזה כארבע פעמים בלבד.
לנון לעומתו הצהיר שלקח את הסם הזה כאלף פעמים בנסיון להרוג את האגו שלו. אך הדבר לא עזר לו מבחינה אישית.
אשתו סינתיה ראתה כיצד הסם הזה הופך את בעלה לסוג של רוח רפאים. במחצית מהזמן הוא היה בטריפים ובחצי השני, כשהיה יוצא מהטריפים האלה, הוא היה רק צורח שיניחו לו לנפשו.
האל אס די המשיך לככב בחיי הביטלס גם לתוך האלבום סרג'נט פפר, כשבאחד הלילות של ההקלטות חש לנון ברע. ג'ורג' מרטין הציע לו לעלות לגג של האולפן בכדי לנשום אוויר צח. ואכן לנון עשה זאת. בשלב מאוחר יותר נשאל מרטין איפה לנון. כשהוא ענה שהוא על הגג נרשמה פאניקה מטורפת ומיד אחריה זינק מקרטני לגג ומצא את לנון בוהה בכוכבים כשהוא בטריפ.
מרטין לא ידע שלנון הרגיש רע בגלל האל אס די ונשם לרווחה שלנון לא קפץ מהגג למטה.
רמזים על סמים החלו לצוץ פה ושם בשירי הביטלס.. כולל הפתיחה של השיר MAGICAL MYSTERY TOUR שבה נשמע מקרטני מכריז ROLL UP ROLL UP FOR THE MAGICAL MYSTERY TOUR... זוהי בהחלט שורה שנכתבה בכוונה על סמים. ודוגמאות לא חסרות מהתקופה הזו על עוד כאלה...
ב-19 ליוני 1967, יום אחרי יום הולדתו ה-25 של מקרטני, הגיע צוות צילום לביתו לשאול אותו האם לקח אל אס די.
מקרטני הודה למצלמה שלקח את הסם ארבע פעמים. הוא אף הוסיף שהטריפ היה לו כמו חוויה דתית.
שאר הלהקה ראתה את הכתבה הזו עם פול והגיבה בהשתאות. זאת כי שלושת האחרים ניסו כבר הרבה קודם לכן לשכנע את מקרטני לצאת עימם לטריפ הזייתי. ובסוף, כשהוא לקח קצת רק בשביל להיות אחד מהחבר'ה, הוא רץ מיד לספר על כך לתקשורת.
מה גם שחשיפה שכזו לא הייתה בריאה לביטלס, כי בתקופה ההיא המשטרה חיפשה מוסיקאים מסוממים.
והנה יש כאן את מקרטני שרץ לתקשורת מבלי להתייעץ קודם עם חבריו ללהקה בעניין. ג'ון וג'ורג' רתחו מזעם על הצעד הזה של הבסיסט.
בנסיון לעזור למקרטני יצא בריאן אפשטיין בהצהרה לתקשורת שגם הוא נטל מהסם הזה. הצעד הזה בא לבסוף נגדו כשמקרטני יצא בהתקפת זעם נגד המנהל בחשדו שאפשטיין ניסה בצעד הזה לגנוב מהילת הודאתו שלו.
אפשטיין חווה מכה נוספת כשהזמרת סילה בלאק, שאותה הוא ניהל בזמן ההוא, דרשה להבין מה פשר ההודעה הזו. היא הייתה המומה מכך שהמנהל שלה, ששמר לה על תדמית נקיה, יצא בהצהרה כזו. היא לא רצתה שקהל מעריציה יידע שמנהל אותה מישהו מסומם.
אפשטיין התנצל לשניהם ונשאר פגוע על כך שניסה רק לעזור.
בינתיים, האריסון טס לסן פרנסיסקו, העיר בה החלה כל תרבות הסמים הזו. הוא חשב שיראה שם אנשים מגניבים וחנויות מדליקות באיזור הייט אשבורי הטרנדי.
אך כגודל הציפייה כן גודל האכזבה. האריסון נדהם כשבמקום אלה הוא ראה מעגל אדיר של אנשים פגועים נפשית ופיזית מהאל אס די.
במהלך סיורו שם הוצעו לו כמויות סם אדירות אך הוא נמנע מכל אלה. הוא רק חשב כיצד לעוף משם מהר ככל האפשר. מאז הוא נשבע לעצמו לא לקחת יותר אל אס די.
לנון מצידו המשיך לצרוך המון אל אס די. החומר הזה, שהוברח לו באופן קבוע מארה"ב, היה טהור וחזק. הגבהים שהגיע אליהם בטריפים היו לא יאומנים, אך כגובה הטריפ היה אחר כך גם עומק המצולות.
בסוף אוגוסט 1967 התוודעו חברי הביטלס למהארישי. מיד לאחר מכן הם הודיעו לתקשורת שנטילת סמים הינה לא חוקית.
הסם החדש של הלהקה הפך להיות מדיטציה. ועם האנרגיה הזו פסקה תקופת הפסיכדליה של הביטלס והגיעה ההתפכחות שהביאה עימה את השברים הראשונים שהביאו בסוף לפירוק הלהקה.