הקשבה

רותי 11

New member
הקשבה


לכולנו יש יכולת הקשבה עד לגבול מסויים
כולנו נתקלנו בזה שחברים משפחה שכנים וכל מיני אנשים
מחפשים אצלנו אוזן קשבת לבעיות, צרות, קשיים שלהם.
עד כמה אנחנו קשובים באמת לצרות של אחרים
עד כמה יש לנו סבלנות לשמוע צרות של אחרים
והאם זה נכון להיות קשוב כל הזמן לצרות של אחרים ?
האם אנחנו מזדהים עם אותם חברים ? האם זה נכון לנו להזדהות איתם?
מה דעתכם, עד כמה אתם קשובים לסביבה?
אבל הכי חשוב כמה אתם קשובים לעצמכם ?
 
סף ההקשבה שלי נמוך מאודדדד


לפני כמה זמן היתה לי שיחה ארוכה עם מישהי והכרחתי את עצמי בכוח
הזרוע להקשיב. זה לא היה קל והיו לי רגעים שנכנסתי לאיזור הדמדומים וכמעט
איבדתי את הקשר לשיחה.
זה לא בא לי טבעי אבל זה אפשרי.
לגבי ההכלה אני מפרידה הכלה מהקשבה כי הקשבה זו אומנם פעולה שדורשת אנרגיה
אבל הכלה זה כבר עניין הקבלה של מה ששומעים.
מניסיון אצלי אין לי יכולת הכלה לכולם יש אנשים שאני תופסת מרחק כי לא יכולה להכיל
אותם באותו הרגע. אז מחכה שהם יחזרו לגודל שאני יכולה לקבל בלי שזה ילחץ עלי
 
ובכל זאת השיחה זרמה והייתה מעניינת ,שאלת שאלות לעניין וגם הע

וגם העלת נקודות מעניינות
תודה לך
כי אני נהנתי מהשיחה
 
לדעתי זה נכון

להיות קשוב לאנשים ולדעת להזדהות איתם. כמו, שברגעים קשים שלי הייתי רוצה שיקשיבו לי ויזדהו איתי.
אבל עם זאת כשמקשיבים לא ליפול למצב של מי שמקשיבים לו אלא פשוט להיות אוזן קשבת או להרים אותו, כמו שהייתי רוצה שירימו אותי או שיקשיבו לי.
 

elar84

New member
אצלי זה כך

אני מאוד קשובה לאחרים ולעצמי, העניין שלפעמים נוצר מצב שאני כל כך מתעסקת בעצמי שבא לי לקחת יום חופש :)
אבל אני שמחה על שאני כזאת

בעבר לא ידעתי גבולות בההכלה והקשבה את האחר, היום למדתי שזו תכונה מאוד יפה שהתברכתי בה, אבל זה לא צריך לבוא בכל מחיר על חשבוני.
רק אם אני מסוגלת וזה לא מגיע למימדים של נזק לעצמי.
 
למעלה