הקשר האחרון - ההורים
לקח קצת זמן להבין את עוצמת העלילה, מסתבר שלהורים היה יד בטומאה, אומנם לא מרצון שתתרחש אפילה וגם ללא הבנה, אך איני יכול לקחת אחריות על רמת המודעות לגבי העלילה, אפילו לא בשביל הורי. אחרי שיחה לא ארוכה אני מבין שהורי מאמינים שהייתי צריך לקחת את התרופות שנתנו לי שדפקו את חיי, את המוח שלי ואת הבריאות. כנראה שאם הורי היו מבינים שאת אשר סיפרתי להם על אחי, ומה שעולל לי במשך שנים ארוכות, הנזק שלקח הוא חלק בו זה הכל היה אמת, לא שקר, לא ניפחתי פרטים, אחי פשוט אדם רע, לא אומר חסר מודעות, אלא פשוט בן אדם רע, רע מטבעו, שקרן יומרני, ואדם מגעיל בנפשו. אם לא היו מתעלמים כל חיי מהדמעות אשר זלגו על פני, ומהמילים אשר יצאו מפי, כנראה שרמת הכעס שבמילותיי וצעקותי לא היתה מגיעה עד לאן שהגיעה (כאשר אלימות לא היתה, פגיעה לא היתה) מילים בכי וצעקות זה מה שנתתי וזאת רק לאחר שהבנתי שהם מתעלמים, מדחיקים רואים את אשר אני נותן כשקרים. יש הרבה דברים שהם לא יודעים, ובעודי בחיים, הם פשוט לא מבינים, אוכל רק לקוות שאחרי מותי, יעמיקו ואולי בבוא מן הימים יבינו, כמה לגבי הם טעו, עיוורים הם היו. ולא מרצון במותי הם תרמו. הם רוצים שאקח עכשיו עוד כדורים, מבלי להתחשב בבעיות בריאתיות שאת קיומם החלו לאחר הכדורים הראשונים שלי בכח פסיכיאטרים דחפו, עקב שקרים שסופרו מצד אחד, ודברים לא נכונים שנבעו מעיוורון מאסיבי מצד שני. צר לי שהסוף הולך וקרב, חיי כבר לא יהיו, אבל הורים שאוהבים ואותם אני אוהב, חבל שאולי לעולם הם לא יבינו, גם לא במותי. אך מה שחייב להיות יהיה. אין לי את האפשרות לשנות את הנעשה, ובפני עולם זה, לעולם לא אחסוף את מה שלא ידע. יום ההולדת שלי קרב בחודש הבא. זה יהיה יום מצוין לקחת אחריות בפעם האחרונה. ולעשות מעשה טוב, מעשה שלמרות שכולם לא יסכימו, מעשה של חכמה
לקח קצת זמן להבין את עוצמת העלילה, מסתבר שלהורים היה יד בטומאה, אומנם לא מרצון שתתרחש אפילה וגם ללא הבנה, אך איני יכול לקחת אחריות על רמת המודעות לגבי העלילה, אפילו לא בשביל הורי. אחרי שיחה לא ארוכה אני מבין שהורי מאמינים שהייתי צריך לקחת את התרופות שנתנו לי שדפקו את חיי, את המוח שלי ואת הבריאות. כנראה שאם הורי היו מבינים שאת אשר סיפרתי להם על אחי, ומה שעולל לי במשך שנים ארוכות, הנזק שלקח הוא חלק בו זה הכל היה אמת, לא שקר, לא ניפחתי פרטים, אחי פשוט אדם רע, לא אומר חסר מודעות, אלא פשוט בן אדם רע, רע מטבעו, שקרן יומרני, ואדם מגעיל בנפשו. אם לא היו מתעלמים כל חיי מהדמעות אשר זלגו על פני, ומהמילים אשר יצאו מפי, כנראה שרמת הכעס שבמילותיי וצעקותי לא היתה מגיעה עד לאן שהגיעה (כאשר אלימות לא היתה, פגיעה לא היתה) מילים בכי וצעקות זה מה שנתתי וזאת רק לאחר שהבנתי שהם מתעלמים, מדחיקים רואים את אשר אני נותן כשקרים. יש הרבה דברים שהם לא יודעים, ובעודי בחיים, הם פשוט לא מבינים, אוכל רק לקוות שאחרי מותי, יעמיקו ואולי בבוא מן הימים יבינו, כמה לגבי הם טעו, עיוורים הם היו. ולא מרצון במותי הם תרמו. הם רוצים שאקח עכשיו עוד כדורים, מבלי להתחשב בבעיות בריאתיות שאת קיומם החלו לאחר הכדורים הראשונים שלי בכח פסיכיאטרים דחפו, עקב שקרים שסופרו מצד אחד, ודברים לא נכונים שנבעו מעיוורון מאסיבי מצד שני. צר לי שהסוף הולך וקרב, חיי כבר לא יהיו, אבל הורים שאוהבים ואותם אני אוהב, חבל שאולי לעולם הם לא יבינו, גם לא במותי. אך מה שחייב להיות יהיה. אין לי את האפשרות לשנות את הנעשה, ובפני עולם זה, לעולם לא אחסוף את מה שלא ידע. יום ההולדת שלי קרב בחודש הבא. זה יהיה יום מצוין לקחת אחריות בפעם האחרונה. ולעשות מעשה טוב, מעשה שלמרות שכולם לא יסכימו, מעשה של חכמה