יניב ריז
New member
הקשר שבין הרי געש,NAO והחורפים בישראל
הרבה פעמים כולנו מדברים על כמה נפלא היה חורף 92,וכיצד התפרצות הר געש פינטובו בחודש יוני 91 גרמה לזה.
במהלך המחקר שאני עושה כרגע על השפעת התפרצויות שמש על ה-AO/NAO,הייתי צריך לבודד גורמים פנימיים בכדור הארץ,שכן אלו יכולים להסיט את התוצאות,ותוך כדי מצאתי דפוס יפיפה שחוזר על עצמו עם כל התפרצות רצינית,וכיצד זה משפיע על החורפים בישראל,וכן על אינדקס ה-NAO.
ראשית כמה מושגים שבהם נשתמש:
הערכת עוצמת התפרצות געשית-
כשם שלרעידות אדמה משתמשים בסולם ריכטר,שהוא סולם אקספוננציונאלי,משמע כל עליה בדרגה 1 בסולם = פי 10 יותר אנרגיה שהשתחררה ברעידה,לדוגמא רעידה בדרגה 6 בסולם ריכטר,שווה בעוצמתה 10 פעמים רעידה מדרגה 5,או 100 פעמים רעידה מדרגה 4,או 0.1 מרעידה בדרגה 7,וכו'...
סולם הרי הגעש נקרא VEI שפירושו volcanic eruption index,והוא נע מ-1 עד 8.
כל הר געש שמגיע לדרגה 5 ומעלה בסולם-מבטיח פליטה מאסיבית של אירוסלים שמגיעה לסטרטוספירה,וזאת גורמת למיסוך כדור הארץ,והקטנת הטמפ' הממוצעת הגלובלית.
בשל זרימות האוויר בכדור הארץ,אפקט הקירור גדל עבור התפרצות נתונה,ככל שהר הגעש קרוב לקו המשווה,שכן מיסוך של קרינה מהמשווה,שם עוצמת הקרינה היא מקסימלית,מביאה לקירור המשמעותי ביותר של כדור הארץ.
המסקנות עד כאן:
כדי לקבל קירור משמעותי צריך:
1-הר געש מעוצמה 5 ומעלה
2-קרבה מקסימלית למשווה
כעת נעבור לתופעה שפחות מוכרת בהתפרצויות-והיא אפקט החימום.
הקרינה שמגיעה לאטמוספירה של כדור הארץ,יורדת מחלקה העליון ועד להגעתה לקרקע.
ברגע שבסטרטוספירה עומדת שכבה של אפר וולקני/אירוסלים שמונעת מחלק הקרינה להגיע לקרקע,אז קורים 2 דברים:
1-הקרקע מתחת לענן האפר מתקררת.
2-ענן האפר עצמו שסופג את הקרינה-מתחמם.
כלומר נוצר מצב שבו הטרופוספירה מתקררת,והסטרטוספירה מתחממת.
בנוסף,מתרחש תהליך נוסף:חימום יחסי של הקוטב הצפוני.
המנגנון כאן מעט יותר מורכב,והוא נובע מכך שהאוויר הקוטבי מוגן ע"י הוורטקס הפולארי,דבר שמונע חדירה של ענן האבק הגעשי אל מעל הקטבים עצמם,וכך האוויר בקוטב נעשה חם יותר באופן יחסי,לאוויר הסבטרופי שהתקרר כתוצאה ממיסוך הקרינה.
הקטנת הפרש הטמפ' בין הקוטב למשווה,יוצרת הקטנה בפער בטמפ' הנורמלי,ולכן הקטנת "הרצון" של האוויר הפולארי לגלוש דרומה,ולהתערבב עם האוויר הסב-טרופי.
המצב המתואר,אופייני ל-AO חיובי,שבו רוב האוויר הפולארי נשאר במקומו,ואינו משתף פעולה במיוחד עם האיזורים הסב-פולאריים.
מכאן,מסקנה נוספת:
התפרצות שעונה על קריטריונים 1 ו-2 שהוגדרו ממקודם-גוררת אחריה עליה בערכי ה-AO.
וה-NAO בהיותו אחיו התאום של ה-AO,עולה גם הוא מעלה בהתאמה.
בתמונה-
הטמפ' הגלובלית בחורף (נובמבר-אפריל) 92,שהיגע לאחר התפרצות בדרגה 6 של הר פינטובו בפיליפינים הטרופיים ביוני 1991.
ניתן לראות כיצד ישראל נמצאת באיזור השפעה קר,כיצד הקוטב אינו משתנה (חלקו חם וחלקו קר = ממוצע) שכן אינו מושפע מהמיסוך הגעשי,וכיצד קווי הרוחב האירופאים/צפון אמריקאים חמים,בשל העדר ירידת האוויר הקוטבי דרומה אליהם,כפי שבד"כ קורה.
ה-NAO האופייני במפה הזאת הוא בין 2-4 שזה המווווווווווווווון!!!
בגרף למטה,רואים כיצד הטמפ' משתנה מהקוטב הצפוני ועד לקוטב הדרומי,כאשר קווי הרוחב שמתקררים ביותר הם 30+- .
זכרו את התבנית הזאת של ישראל קרה/אירופה חמה/קטבים פרווה עם מינימום ב-30+- מעלות רוחב. היא עוד חזור אלינו הרבה.
הרבה פעמים כולנו מדברים על כמה נפלא היה חורף 92,וכיצד התפרצות הר געש פינטובו בחודש יוני 91 גרמה לזה.
במהלך המחקר שאני עושה כרגע על השפעת התפרצויות שמש על ה-AO/NAO,הייתי צריך לבודד גורמים פנימיים בכדור הארץ,שכן אלו יכולים להסיט את התוצאות,ותוך כדי מצאתי דפוס יפיפה שחוזר על עצמו עם כל התפרצות רצינית,וכיצד זה משפיע על החורפים בישראל,וכן על אינדקס ה-NAO.
ראשית כמה מושגים שבהם נשתמש:
הערכת עוצמת התפרצות געשית-
כשם שלרעידות אדמה משתמשים בסולם ריכטר,שהוא סולם אקספוננציונאלי,משמע כל עליה בדרגה 1 בסולם = פי 10 יותר אנרגיה שהשתחררה ברעידה,לדוגמא רעידה בדרגה 6 בסולם ריכטר,שווה בעוצמתה 10 פעמים רעידה מדרגה 5,או 100 פעמים רעידה מדרגה 4,או 0.1 מרעידה בדרגה 7,וכו'...
סולם הרי הגעש נקרא VEI שפירושו volcanic eruption index,והוא נע מ-1 עד 8.
כל הר געש שמגיע לדרגה 5 ומעלה בסולם-מבטיח פליטה מאסיבית של אירוסלים שמגיעה לסטרטוספירה,וזאת גורמת למיסוך כדור הארץ,והקטנת הטמפ' הממוצעת הגלובלית.
בשל זרימות האוויר בכדור הארץ,אפקט הקירור גדל עבור התפרצות נתונה,ככל שהר הגעש קרוב לקו המשווה,שכן מיסוך של קרינה מהמשווה,שם עוצמת הקרינה היא מקסימלית,מביאה לקירור המשמעותי ביותר של כדור הארץ.
המסקנות עד כאן:
כדי לקבל קירור משמעותי צריך:
1-הר געש מעוצמה 5 ומעלה
2-קרבה מקסימלית למשווה
כעת נעבור לתופעה שפחות מוכרת בהתפרצויות-והיא אפקט החימום.
הקרינה שמגיעה לאטמוספירה של כדור הארץ,יורדת מחלקה העליון ועד להגעתה לקרקע.
ברגע שבסטרטוספירה עומדת שכבה של אפר וולקני/אירוסלים שמונעת מחלק הקרינה להגיע לקרקע,אז קורים 2 דברים:
1-הקרקע מתחת לענן האפר מתקררת.
2-ענן האפר עצמו שסופג את הקרינה-מתחמם.
כלומר נוצר מצב שבו הטרופוספירה מתקררת,והסטרטוספירה מתחממת.
בנוסף,מתרחש תהליך נוסף:חימום יחסי של הקוטב הצפוני.
המנגנון כאן מעט יותר מורכב,והוא נובע מכך שהאוויר הקוטבי מוגן ע"י הוורטקס הפולארי,דבר שמונע חדירה של ענן האבק הגעשי אל מעל הקטבים עצמם,וכך האוויר בקוטב נעשה חם יותר באופן יחסי,לאוויר הסבטרופי שהתקרר כתוצאה ממיסוך הקרינה.
הקטנת הפרש הטמפ' בין הקוטב למשווה,יוצרת הקטנה בפער בטמפ' הנורמלי,ולכן הקטנת "הרצון" של האוויר הפולארי לגלוש דרומה,ולהתערבב עם האוויר הסב-טרופי.
המצב המתואר,אופייני ל-AO חיובי,שבו רוב האוויר הפולארי נשאר במקומו,ואינו משתף פעולה במיוחד עם האיזורים הסב-פולאריים.
מכאן,מסקנה נוספת:
התפרצות שעונה על קריטריונים 1 ו-2 שהוגדרו ממקודם-גוררת אחריה עליה בערכי ה-AO.
וה-NAO בהיותו אחיו התאום של ה-AO,עולה גם הוא מעלה בהתאמה.
בתמונה-
הטמפ' הגלובלית בחורף (נובמבר-אפריל) 92,שהיגע לאחר התפרצות בדרגה 6 של הר פינטובו בפיליפינים הטרופיים ביוני 1991.
ניתן לראות כיצד ישראל נמצאת באיזור השפעה קר,כיצד הקוטב אינו משתנה (חלקו חם וחלקו קר = ממוצע) שכן אינו מושפע מהמיסוך הגעשי,וכיצד קווי הרוחב האירופאים/צפון אמריקאים חמים,בשל העדר ירידת האוויר הקוטבי דרומה אליהם,כפי שבד"כ קורה.
ה-NAO האופייני במפה הזאת הוא בין 2-4 שזה המווווווווווווווון!!!
בגרף למטה,רואים כיצד הטמפ' משתנה מהקוטב הצפוני ועד לקוטב הדרומי,כאשר קווי הרוחב שמתקררים ביותר הם 30+- .
זכרו את התבנית הזאת של ישראל קרה/אירופה חמה/קטבים פרווה עם מינימום ב-30+- מעלות רוחב. היא עוד חזור אלינו הרבה.
