הקשר שבין ADHD ל-SPD

daniela21

New member
הקשר שבין ADHD ל-SPD

שלום רב, אני רוצה לחקור את הקשר שבין ילדים המאובחנים עם ADHD לבין קשיים בויסות חושי. האם ישנם מחקרים שמתייחסים לוויסות חושי בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז? (הכוונה היא לא לאבחנה מבדלת, אלא להימצאות שינהם אצל הילד). תודה רבה למסייעים!
 
בהצלחה../images/Emo8.gif

אם היית אומרת מי את ובמסגרת מה את רוצה לחקור, אולי הייתי יכולה לסייע טוב יותר. הבעיה העיקרית במחקר כזה, היא שהכלי המחקרי העיקרי בו עושים שימוש, הפרופיל הסנסורי של DUNN , אינו עושה אבחנה מבדלת בין ADHD ל- SPD , מה שלדעתי הופך את המחקר לקצת מאתגר... יש מחקרים מהשנים האחרונות שמדברים על הפרופיל הסנסורי של ילדים עם ADHD אבל בכולם יש את התקלה הנ"ל, שלדעתי הופכת אותם ללא רלוונטיים בעליל. ADHD כתסמונת הוא ליקוי באינהיביציה של גרייה, וככזה, אינו מופיע בהגדרות של הליקויים בעיבוד סנסורי. מה שרואים שפרופיל של ילדים עם ADHD דומה מאוד בעין בלתי מזויינת למה שרואים אצל ילדים עם תגובתיות יתר וגם לעיתים עם חיפוש, אבל לטעמי בהערכה מקצועית ניתן לראות הבדלים משמעותיים וניכרים בין הפרופילים. ממה שאני רואה באופן קליני, השכיחות של SPD אצל ילדים עם ADHD דומה מאוד למה שהיא באוכלוסיה הרגילה, כלומר,לא גדולה יותר. לטעמי המחשבה שיש שכיחות גדולה יותר נובעת מאבחנה מבדלת לא מדוייקת. אך שוב, עם השאלון של DUNN...בוודאי שניכרת שכיחות משמעותית.
 
שרון נראה לי שאת צודקת

הרושם נוצר מכך שאם כבר מאבחנים ילד עם ADHD הרי כחלק מן האבחון אם הוא נעשה כהלכה בודקים גם את נושא התחושה ואז לכאורה השכיחות גבוהה לעומת כלל האוכלוסיה.. מנסיוני ללא מחקר קיימת התפלגות על פני כל הקשת מיתר רגישות ועד לתת רגישות. מה שהבחנתי שוב ללא מחקר שלילדים עם יתר רגישות הריטלין יכול להחריף מצב בעקר בגריה אודיטורית וגריית ריח עד לצורך להפסיק את הטיפול התרופתי אולי בגלל שהריטלין הוא סטימולנט.
 
שכיחות גבוהה של מה?

היי עמי, נדמה לי שאתה עושה שימוש במושגים הקודמים הנוגעים לליקויים בעיבוד תחושה. תגובתיות יתר ותת תגובתיות אינם עוד על אותו רצף, ונוסף חיפוש כהגדרה של ליקוי בפני עצמו, כך שניתן לערוך אבחנה מבדלת טובה יותר להבנתי. אני מסכימה שבמידה ויש ליקוי בעיבוד סנסורי ביחד עם ADHD, יש קשיים גדולים לגבי הטיפול התרופתי, שכן SPD וסטימולנטים אינם גרים בשלווה ביחד. טיפול בSPD של ADHD, במידה וקיים, מאפשר ייצוב של מתן טיפול תרופתי ל- ADHD. אצל אנשי מקצוע מסויימים, לצערי הגדול, האבחנה המבדלת היא הטיפול התרופתי, והילדים ומשפחותיהם סובלים מכך. יש גם בלבול דגול בנושא קשיי קשב וריכוז הנובעים מחרדה ונראים כמו SPD לבין ADHD, וגם כאן מתן סטימולנטים אינו מועיל, ולעומת זאת גם לא גישות סנסומוטוריות. אבחנה מבדלת היא קריטית, ועדיין לא הצלחנו לפתח כלים מספיק זמינים ופשוטים כדי שהיא תהייה נחלת הכלל, אבל אנחנו בדרך וגם זה משהו. טוב שיש עוד למה לשאוף
ולפחות אנחנו מתחילים להבין מה אנחנו לא מבינים
 

daniela21

New member
היי שרון,

אני דוקטורנטית מאוניברסיטת בר אילן, בחוג לפסיכולוגיה. אני מתעניינת בתחום של הפרעות קשב וריכוז ולי אישית יש בעיה בויסות חושי, כך שהנושא מאד קרוב לליבי. מכיוון ש-ADHD ניתן לאבחן החל מגיל 6, עפ"י ה-DSM והפרעות בויסות חושי ניתן לאבחן כבר בגיל כמה חודשים, ומכיוון שמאפיינים רבים של הפרעות קשב ניתן לשייך להפרעה בויסות חושי (למשל גרייה פרופריוצפטיבית), ייתכן שטיפול הולם בבעית הויסות החושי בשלב מוקדם (טרם הכניסה לכיתה א'), תתרום לתפקוד טוב יותר אצל ילדים עם ADHD בילדות המוקדמת ובהמשך חייהם.
 
שרון ודניאלה.

שרון, עם הכל אני מסכים אבל עדיין לא הצליחו לשכנע אותי שהיפר והיפו סנסטיביות אינם על אותו סרגל בכיוונים שונים. אולי אני מיושן אבל אני חושב שזה עניין של סמנטיקה. הגדרות חדשות אינן מעניינות אותי אלא מהות. באם תשכנעי אותי אשנה את המינוח. אשר לדניאלה זה שהDSM נותן לאבחן ADHD רק מגיל שש כזהירות לא אומר שלא ניתן לקבל מאפיינים כבר לפני זה ולטפל בהם בעיקר בתחום הפרא- רפואי. כדרך אגב מבלי להיכנס לויכוח בנושא ובלי לנקות עמדה קיימת היום תפיסה של שימוש מוקדם הרבה יותר בריטלין ואם אני לא לא טועה הFDA מאשר אותה. אשר לשיוך של הפרעות קשב להפרעה בויסות חושי ולגריה וסטיבולרית . קיימים יותר מדי מקרים שסותרים את ההקשר הזה. הגיוני שילד עם פעלתנות יתר יגרה עצמו הרבה יותר מבחינה וסטיבולרית וחושית מאידך קיימים ילדים רבים עםADHD להם רגישות יתר למגע ו\או לגריה וסטיבולרית. הסתירה המהותית הזו כבר שמה בסימן שאלה את ההקשר. ההקשר יוכח רק כאשר יראו שאותם נוירוטרנסימטורים שפעילותם מופרעת משפיעים על שני התחומים. אפילו בADHD שהוא תחום שנחקר רבות לא ידוע מהו בדיוק מנגנון הפגיעה ב פעולת הניורוטרנסמיטורים יודעים רק שיש הפרעה כלשהי בהליך הפעולה של נוירוטרנסמיטורים מסויימים ואומרים שכנראה יש פגם בהליך ההפרשה\העברה ו\או הספיגה..
 
עמי, אתה מוזמן../images/Emo140.gif

אני לא משכנעת אף אחד, אלה הן ההגדרות שהוגשו לDSM וככאלה, לדעתי מחייבות את המקצוע. אין מדובר בסמנטיקה, את זה אפשר להגיד אם לא מבינים את המהות... בכל אופן, אתה מוזמן להתארח אצלנו בכל עת שתבחר ולראות אולי המהות החדשה דווקא מוצאת חן בעיניך
ולדניאלה - נדמה לי שאת מתבלבלת בין שימוש רב במערכות הסנסומוטוריות, לבין ליקוי בעיבוד סנסורי. זה בדיוק הבלבול שממשיך ומטשטש את ההאבחנה המבדלת, ולטעמי מעכב את הטיפול בילדים הסובלים מ- ADHD , שכן ממשיכים לעבוד איתם באמצעים סנסומוטוריים, כאשר אמצעים אלה לא מביאים מספיק שיפור הנוגע לקשיים שלהם. בהצלחה
 
שרון

אשמח אם תסבירי לי את המהות (ולא בציניות). אשר לDSM אני חושב שבתחום העיבוד הסנסומוטוריות הידע שלך ושל רבים מאיתנו (כנראה לא שלי) עולה על אלה של מחברי המגדיר ושוב לא בציניות. אני לא יודע מי קבע שהוא מחייב את המקצוע שלנו. לדעתי ספרי נוירולוגיה ורפואה יותר מחייבים אותנו מספר התנ"ך של הפסיכולוגיה אבל שוב זה עניין של גישה.
 
עמי, SPD עדיין

לא מופיע ב-DSM כאבחנה עם קוד. זה אמור לקרות במהדורה הבאה (שרון, תקני אותי אם אני טועה). ה-DSM בכלל הוא מאוד בעייתי, ראה הגדרת האוטיזם למשל... ענת.
 
היי דניאלה

אני חושבת שנושא הויסות החושי מה טוב שיחקר על אוכלוסיות שונות ומגוונות כדי לצבור בו ידע רב יותר. נכון שהפרופיל של DUNN אינו נותן אבחנה מבדלת אבל אכן ניתן מחקרית לאבחן ADHD על פי ה DSM ולהשתמש בפרופיל על אוכלוסיה שאובחנה ועל כזו שלא. כך תוכלי לנסות לראות אם יש פרופיל מסויים שעולה מחקרית ולא רק בתחושה הקלינית. זה נושא חשוב לבדיקה כי אכן יש לו השלכות טיפוליות. ואני מסכימה כאן עם כל מי שהעלה ביקורת על צורת האבחנה וכו אבל זו בעיה שקיימת בעוד ליקויים מסוגים שונים וכרגע זו הדרך המקובלת לאבחן.
 

נאוה ר

New member
באוניברסיטה העברית יש

מספר מחקרים בנושא. והם משתמשים בעוד כלים לקביעת קושי בוויסות חושי ולקביעת קשיי קשב וריכוז כדי להתגבר על הבעיות ששרון הזכירה. כרגע אני חושבת שלא ניתן לדבר עליהם כי הם עדיין לא גמורים.
 
יוווו - הנה נאווה!

שלום שלום! ומעבר לכך אם הבנתי נכון, המחקרים בירושלים כן משתמשים בחלוקה של DUNN עם כל הבעייתיות שיש שם עם אבחנה מבדלת.
 

נאוה ר

New member
ברוכים הנמצאים../images/Emo13.gif

גם בפרופיל המקוצר של דאן אבל גם בעוד כלים.
 

שריד

New member
הנושא נחקר באוניברסיטת ירושלים בימים אלו

דר' יוכמן והסטודנטיות למאסטר שלה הין הכתובת .ויא בעיצומו של מחקר (לאחר איסוף נתונים) בנושא האבחנה המבדלת. שריד
 
למעלה