הראיון בבאר שבע 7.6
הראיון בבאר שבע התנהל באוירה מאוד רגועה . תחילה הם העלו את העובדה שבפעם הראשונה מגיע אליהם אחראי תקציב בפרטנר-מה אני עושה מה מהות התפקיד? למה הלכתי לכיוון?איך התקבלתי בלי תואר?(מאוד התפלאו משום מה..) הקשר לכלכלה..איזה דברים בעבודה יעזרו לי ברפואה? אח"כ על התפקיד הצבאי כחובש (שאופין באוירת מרפאה עורפית ללא טיפולי חרום ממשים) ואז הגיע העוקץ: אם היו מראיינים עכשיו באמדוקס היו לוקחים אותך לתפקיד מהנדס תעשיה וניהול -וכאן במלוא נחישות הסברתי שאני נהנה ל"טעום" מכיוונים שונים אך היעד רפואה !!!עקב אהבה מרובה לנושא גוף האדם והחיבור המהותי לטיפול באנשים,התרומה וההשפעה.בנוסף שאלו שאלות על התחביבים שלי תקופת התיכון והעיסוק בהדרכת ילדים .שאלו עם דיברתי עם רופאים -אם אני רוצה להיות רופא ילדים?-(כמובן שאמרתי שכן זה הרצון הגדול ביותר) לאיזה אוניברסיטאות נרשמת?מה תעשה אם לא תתקבל ? במסע . נושא "הכנסת תרופות לחולי סרטן המעי הגס"-דעתי על שביתה ,האם היה ניצול פוליטי,נושא העתקות בבית ספר לרפואה ,בגרויות בתיכון והרעיון הסתיים לאחר ארבעים דקות בלבד. כל הראיון המראיינים היו מאוד נחמדים אבל הם הביעו תנועות גוף של חוסר עיניין(יכול להיות בכוונה כדי להלחיץ ולא רק כי אולי לא עיניינתי)ופילחו את האוירה בסרקזם סמוי.. אני מרגיש שלא הצליחו להכיר אותי לעומק למרות שהייתי מאוד אמיתי וכן זאת מפני שהם כיוונו את נושא השיחה לנושאים שהם לא שייכים לרפואה ולתפיסת עצמי במציאות העתידית (כפי שרשום בדף התכוננות לראיון שזו אחת המטרות).הרגשתי שהם תייגו אותי כ"כלכלן" ..מצד שני אני לא חושב שהייתי צריך ל"התנצל" על כך שלא עסקתי באפיקי טרום רפואה עד כה(מלבד התפקיד הצבאי) ולכן לא כל שאלה על "הסביבה" הסבתי לכיוון רפואה אלא עניתי לעיניין.. אני כל דקה מרגיש יותר ויותר מפוחד לגבי אי מעבר הראיון ואני משתוקק בכל מאודי להתקבל...
הראיון בבאר שבע התנהל באוירה מאוד רגועה . תחילה הם העלו את העובדה שבפעם הראשונה מגיע אליהם אחראי תקציב בפרטנר-מה אני עושה מה מהות התפקיד? למה הלכתי לכיוון?איך התקבלתי בלי תואר?(מאוד התפלאו משום מה..) הקשר לכלכלה..איזה דברים בעבודה יעזרו לי ברפואה? אח"כ על התפקיד הצבאי כחובש (שאופין באוירת מרפאה עורפית ללא טיפולי חרום ממשים) ואז הגיע העוקץ: אם היו מראיינים עכשיו באמדוקס היו לוקחים אותך לתפקיד מהנדס תעשיה וניהול -וכאן במלוא נחישות הסברתי שאני נהנה ל"טעום" מכיוונים שונים אך היעד רפואה !!!עקב אהבה מרובה לנושא גוף האדם והחיבור המהותי לטיפול באנשים,התרומה וההשפעה.בנוסף שאלו שאלות על התחביבים שלי תקופת התיכון והעיסוק בהדרכת ילדים .שאלו עם דיברתי עם רופאים -אם אני רוצה להיות רופא ילדים?-(כמובן שאמרתי שכן זה הרצון הגדול ביותר) לאיזה אוניברסיטאות נרשמת?מה תעשה אם לא תתקבל ? במסע . נושא "הכנסת תרופות לחולי סרטן המעי הגס"-דעתי על שביתה ,האם היה ניצול פוליטי,נושא העתקות בבית ספר לרפואה ,בגרויות בתיכון והרעיון הסתיים לאחר ארבעים דקות בלבד. כל הראיון המראיינים היו מאוד נחמדים אבל הם הביעו תנועות גוף של חוסר עיניין(יכול להיות בכוונה כדי להלחיץ ולא רק כי אולי לא עיניינתי)ופילחו את האוירה בסרקזם סמוי.. אני מרגיש שלא הצליחו להכיר אותי לעומק למרות שהייתי מאוד אמיתי וכן זאת מפני שהם כיוונו את נושא השיחה לנושאים שהם לא שייכים לרפואה ולתפיסת עצמי במציאות העתידית (כפי שרשום בדף התכוננות לראיון שזו אחת המטרות).הרגשתי שהם תייגו אותי כ"כלכלן" ..מצד שני אני לא חושב שהייתי צריך ל"התנצל" על כך שלא עסקתי באפיקי טרום רפואה עד כה(מלבד התפקיד הצבאי) ולכן לא כל שאלה על "הסביבה" הסבתי לכיוון רפואה אלא עניתי לעיניין.. אני כל דקה מרגיש יותר ויותר מפוחד לגבי אי מעבר הראיון ואני משתוקק בכל מאודי להתקבל...