y a p o n c h i k
New member
הראשון בשבת
קראתי על זה לא מזמן. ורציתי מאוד לשתף אתכם
על הראשון בשבת.. המונח "ראשון(האחד) בשבת" מופיעה במעשי השליחים כ' פסוק 7. "ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצוע את הלחם וידבר איתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום, ויארך הדבר עד חצות הלילה" (מהספר שאול השליח. האדם והמורה על פי כתבי חז"ל) מחבר הספר כותב: הביטוי יווני en de te mia ton פירושו "בראשון בשבת". בדרך כלל המפרשים הנוצרים מתייחסים אל "הראשון בשבת" כאל יום ראשון בשבוע, ומבינים שזהו היום שבו נהגה הקהילה להתאסף ולקחת את סעודת האדון בשעת ערב מאוחרת ומשונה זו. אבל ביהדות, היום מתחיל בערבו של היום הקודם. כלומר, יום שני מתחיל בערב של יום ראשון, ומכאן המונח השגור "ערב שבת", שבעצם חל ביום שישי בערב. הקהילות הראשונות שקמו במזרח פעלו על פי התרגום הארמי: "בימא ד'אחד בשבת" כלומר. "ביום הראשון בשבת". אם הכוונה הייתה ליום ראשון, לוקס היה צריך לכתוב "ביום הראשון בשבוע" ולא להזכיר את "שבת". בנוסף לכך, במוצאי שבת, נהוג היה ליהודים לעשות סעודה אחרונה שנקראת גם "מלווה מלכה" או "סעודת דוד", או בשמה הפופולרי- "עודת המשיח".שזהו דבר ניפלא הללויה! לפי המסורת היהודית נמשכה ארוחה זו אל תוך הלילה, וכללה תפילות ושיחות שרובן נסובו על ביאת המשיח. קראתי את הדברים האלה בספרו של ריסטו סנטלה שחקר המון ולמד הרבה מאוד ואסף ידע מורחב מאוד על נושאים רבים חשובים אני רואה במה שהוא הסביר דבר כל כך מחזק, שהסעודה ששאול עשה עם המאמינים בטרואס, הייתה סעודה בצאת שבת, שזהו דבר שהיה קיים הרבה זמן ובסעודה זו דנים על המשיח. ומתפללים ושרים ונותנים לאסיפה לזרום אל תוך הלילה, מה שעוד יותר יפה, שבזמן שיהודים רבים דנו על המשיח בסעודה הזאת, שאול ותלמידיו ומאמינים רבים אחרים, לא רק דנו על המשיח כי אם גם ידעו מיהו והאמינו בו ראיתי לנכון לכתוב על זה, מכיוון שיש הרבה תהיות ובילבוליםלגביי דברים כאלה, אני לא מסוג האנשים שהתווכח ויריב על דברים כאלה אבל יש להוכיח אותם מהכתובים כדי שלא יהיו בילבולים שיגרמו ליצירת כל מני קבוצות שמאמינות בצורה שונה, שזה כבר מה שקרה... אני ממשיך לכתוב את הפסוקים, אני רואה בסצנה היפייפיה הזאת דבר כל כך מלא אור וכל כך מלא בנוכחות האדון, (פס'7-12)"..ויארך הדבר עד חצות הלילה: ונרות רבים דולקים בעליה אשר נאספו שם: ובחור אחד אבטוכוס שמו ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אימרתו(כנראה פולוס הגזים קצת עם ההסברים} ותיגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו והוא מת: וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו: ואחר עלה ויבצע את הלחם ויטעם וירב לשיח איתם עד אור הבוקר ויצא ללכת לדרכו: והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאוד:" סוף טובהכל טוב!
קראתי על זה לא מזמן. ורציתי מאוד לשתף אתכם
על הראשון בשבת.. המונח "ראשון(האחד) בשבת" מופיעה במעשי השליחים כ' פסוק 7. "ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצוע את הלחם וידבר איתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום, ויארך הדבר עד חצות הלילה" (מהספר שאול השליח. האדם והמורה על פי כתבי חז"ל) מחבר הספר כותב: הביטוי יווני en de te mia ton פירושו "בראשון בשבת". בדרך כלל המפרשים הנוצרים מתייחסים אל "הראשון בשבת" כאל יום ראשון בשבוע, ומבינים שזהו היום שבו נהגה הקהילה להתאסף ולקחת את סעודת האדון בשעת ערב מאוחרת ומשונה זו. אבל ביהדות, היום מתחיל בערבו של היום הקודם. כלומר, יום שני מתחיל בערב של יום ראשון, ומכאן המונח השגור "ערב שבת", שבעצם חל ביום שישי בערב. הקהילות הראשונות שקמו במזרח פעלו על פי התרגום הארמי: "בימא ד'אחד בשבת" כלומר. "ביום הראשון בשבת". אם הכוונה הייתה ליום ראשון, לוקס היה צריך לכתוב "ביום הראשון בשבוע" ולא להזכיר את "שבת". בנוסף לכך, במוצאי שבת, נהוג היה ליהודים לעשות סעודה אחרונה שנקראת גם "מלווה מלכה" או "סעודת דוד", או בשמה הפופולרי- "עודת המשיח".שזהו דבר ניפלא הללויה! לפי המסורת היהודית נמשכה ארוחה זו אל תוך הלילה, וכללה תפילות ושיחות שרובן נסובו על ביאת המשיח. קראתי את הדברים האלה בספרו של ריסטו סנטלה שחקר המון ולמד הרבה מאוד ואסף ידע מורחב מאוד על נושאים רבים חשובים אני רואה במה שהוא הסביר דבר כל כך מחזק, שהסעודה ששאול עשה עם המאמינים בטרואס, הייתה סעודה בצאת שבת, שזהו דבר שהיה קיים הרבה זמן ובסעודה זו דנים על המשיח. ומתפללים ושרים ונותנים לאסיפה לזרום אל תוך הלילה, מה שעוד יותר יפה, שבזמן שיהודים רבים דנו על המשיח בסעודה הזאת, שאול ותלמידיו ומאמינים רבים אחרים, לא רק דנו על המשיח כי אם גם ידעו מיהו והאמינו בו ראיתי לנכון לכתוב על זה, מכיוון שיש הרבה תהיות ובילבוליםלגביי דברים כאלה, אני לא מסוג האנשים שהתווכח ויריב על דברים כאלה אבל יש להוכיח אותם מהכתובים כדי שלא יהיו בילבולים שיגרמו ליצירת כל מני קבוצות שמאמינות בצורה שונה, שזה כבר מה שקרה... אני ממשיך לכתוב את הפסוקים, אני רואה בסצנה היפייפיה הזאת דבר כל כך מלא אור וכל כך מלא בנוכחות האדון, (פס'7-12)"..ויארך הדבר עד חצות הלילה: ונרות רבים דולקים בעליה אשר נאספו שם: ובחור אחד אבטוכוס שמו ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אימרתו(כנראה פולוס הגזים קצת עם ההסברים} ותיגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו והוא מת: וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו: ואחר עלה ויבצע את הלחם ויטעם וירב לשיח איתם עד אור הבוקר ויצא ללכת לדרכו: והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאוד:" סוף טובהכל טוב!