מלתעות - Flickerman
New member
הרבה בילויים = (לפעמים) מחלה.
כן, כן תתפלאו לשמוע את זה!!! נתחיל מהתחלה כדי שתבינו. ביום רביעי, הייתי בצבא כרגיל בבוקר, אבל בערב החלה מסכת הבילויים המהנה שגרמה למחלה. היה בערב בר מצווה לאחד מהרחוב שלי. אז המשפחה שלו הזמינה את המשפחה שלי. ניסיתי לרקוד בערב, אבל הרגשתי עייפות גדולה. אני מניח שזה היה רמז למה שיתרחש בעתיד... בגלל שהיתי עייף מאוד חזרנו כבר ב 23:00 אחרי שחזרנו נרדמתי מיד. יום למחרת, היינו במסגרת הצבא בבאולינג ברמת גן. היה מהנה, הרבה צחוקים. אבל עדיין כל ההתרוצצויות היו מעייפות... כשחזרתי, היה לי קצת זמן לכתוב פה, ראיתם בוודאי את ההודעות שלי... בערב, עוד מסיבה. נהנתי מאוד, ראיתי אנשים שלא ראיתי כבר שנים. רקדנו המון, "הרגתי" את עצמי, ונהנתי מאוד. חזרתי ב 2 בלילה... למחרת, יום שישי, לאחר שבקושי היה לי זמן לישון בלילה, אני מוער במהירות, בבוקר, ומרגיש את הראש קצת כואב. הלכתי לפגוש כמה חברים שהכרתי במהלך הקורס הצבאי שעשיתי. חזרתי רק ב 15:00 (מ-9 וחצי בבוקר או משהו כזה...) הסתובבנו בת"א... קיצר, חזרתי, והייתי אמור ללכת עם חבר לחדר כושר. הייתי עייף, אבל הייתי חייב ללכת כי נתתי לו מילה שלי, ואני לא מפר את מה שאני אומר. למזלי, הוא אמר, שאין לו כוח. אז הלכתי רק לג´קוזי, להתקלח, וחזרתי הביתה. הייתי כל כך העייף, שישנתי 3 שעות!! הוערתי מהר ב 20:15 כי היה לי טלפון. צריך לזוז למסיבה. טוב, לקחתי את האוטו, נהגתי, אספתי את החברים שאמרתי להם שאקח אותם. ואני מרגיש את הראש כואב, וגם התחלתי להיות מצונן. הגענו לשם, נשארנו עד 2 וחצי בלילה, כי הרגשתי שאני כבר ממש עומד להיות חולה. האף דלף כמו ברז, ולמרות העייפות, רקדתי, וצחקתי ונהנתי. אבל בדיעבד מסתבר, שזה עזר רק להחליש אותי... 2 וחצי אמרתי, זהו אני לא יכול יותר. אני חייב לישון!!!! לקחתי כמה חברים שלא היה להם אוטו, חזרתי לבית ב 3, ומיד הלכתי לישון. אבל לא הצלחתי לישון. הרגשתי את הראש שלי כואב, האף דולף, והצטרף עוד משהו. הגרון יבש רצח למרות ששתיתי ה-מ-ו-ן. בקושי הצלחתי להרדם. אבל מה? הצבא הרגיל אותי לקום מוקדם. לכן כבר ב 6 וחצי התעוררתי. וניסיתי לישון שוב. ככה זיג זג של כל חצי שעה ישנתי והתעוררתי. עד שנשבר לי, וקמתי סופית. לא זוכר איזה שעה. משהו כמו 8:00... ואני מרגיש את הראש כבר פחות כואב. האף טיפה פחות מנוזל. אבל הגרון כואב מאוד!! הלכתי לשתות המון, ובכ"ז זה לא עזר. לקחתי תרופה שתקל על הנזלת, תרופה שתקל על הגרון (קלגרון)... אבל מה? בגלל ההצטננות הזאת, הלך לי התאבון... אתם מבינים??? שאני לא אוכל??? אין דבר כזה!! יש לנו פה בורקס שלא יודע למה, אבל במיוחד היום הא מריח נהדר, ואין לי חשק לאכול אותו! הבטן שלי לא עושה בעיות!! ועכשיו, אני איתכם, מול המסך, עם כאב ראש ששוב מתחיל להתגבר... נראה לי שעוד מעט אלך לישון שוב... אז קיצר, נהנתי מאוד בימים האחרונים, אבל חטפתי מחלה קטנה... אז האם זה היה שווה או לא?... באופן כללי, נראה שלא. בגלל המחלה הזאת אני אסבול בימים הקרובים (אלא אם כן אחלים מהר... דבר שאני מקווה מאוד... אני שונא להיות חולה...). אבל אם נסתכל טוב טוב, נראה שבכל זאת נהנתי מאוד. ואני לא הייתי מוותר על זה גם אם התוצאה היא מחלה. אגב, מצטער שלא עקבתי ממש אחרי מה שקרה פה בימים האחרונים.... ככה זה כשעסוקים מעל הראש. יניב |חייל חולה| מלתעות הפליקרמן. נ.ב ---- לא כדאי שתפוז יוסיפו אפשרות לחתימה? נמאס לי לרשום את זה כל הזמן...
כן, כן תתפלאו לשמוע את זה!!! נתחיל מהתחלה כדי שתבינו. ביום רביעי, הייתי בצבא כרגיל בבוקר, אבל בערב החלה מסכת הבילויים המהנה שגרמה למחלה. היה בערב בר מצווה לאחד מהרחוב שלי. אז המשפחה שלו הזמינה את המשפחה שלי. ניסיתי לרקוד בערב, אבל הרגשתי עייפות גדולה. אני מניח שזה היה רמז למה שיתרחש בעתיד... בגלל שהיתי עייף מאוד חזרנו כבר ב 23:00 אחרי שחזרנו נרדמתי מיד. יום למחרת, היינו במסגרת הצבא בבאולינג ברמת גן. היה מהנה, הרבה צחוקים. אבל עדיין כל ההתרוצצויות היו מעייפות... כשחזרתי, היה לי קצת זמן לכתוב פה, ראיתם בוודאי את ההודעות שלי... בערב, עוד מסיבה. נהנתי מאוד, ראיתי אנשים שלא ראיתי כבר שנים. רקדנו המון, "הרגתי" את עצמי, ונהנתי מאוד. חזרתי ב 2 בלילה... למחרת, יום שישי, לאחר שבקושי היה לי זמן לישון בלילה, אני מוער במהירות, בבוקר, ומרגיש את הראש קצת כואב. הלכתי לפגוש כמה חברים שהכרתי במהלך הקורס הצבאי שעשיתי. חזרתי רק ב 15:00 (מ-9 וחצי בבוקר או משהו כזה...) הסתובבנו בת"א... קיצר, חזרתי, והייתי אמור ללכת עם חבר לחדר כושר. הייתי עייף, אבל הייתי חייב ללכת כי נתתי לו מילה שלי, ואני לא מפר את מה שאני אומר. למזלי, הוא אמר, שאין לו כוח. אז הלכתי רק לג´קוזי, להתקלח, וחזרתי הביתה. הייתי כל כך העייף, שישנתי 3 שעות!! הוערתי מהר ב 20:15 כי היה לי טלפון. צריך לזוז למסיבה. טוב, לקחתי את האוטו, נהגתי, אספתי את החברים שאמרתי להם שאקח אותם. ואני מרגיש את הראש כואב, וגם התחלתי להיות מצונן. הגענו לשם, נשארנו עד 2 וחצי בלילה, כי הרגשתי שאני כבר ממש עומד להיות חולה. האף דלף כמו ברז, ולמרות העייפות, רקדתי, וצחקתי ונהנתי. אבל בדיעבד מסתבר, שזה עזר רק להחליש אותי... 2 וחצי אמרתי, זהו אני לא יכול יותר. אני חייב לישון!!!! לקחתי כמה חברים שלא היה להם אוטו, חזרתי לבית ב 3, ומיד הלכתי לישון. אבל לא הצלחתי לישון. הרגשתי את הראש שלי כואב, האף דולף, והצטרף עוד משהו. הגרון יבש רצח למרות ששתיתי ה-מ-ו-ן. בקושי הצלחתי להרדם. אבל מה? הצבא הרגיל אותי לקום מוקדם. לכן כבר ב 6 וחצי התעוררתי. וניסיתי לישון שוב. ככה זיג זג של כל חצי שעה ישנתי והתעוררתי. עד שנשבר לי, וקמתי סופית. לא זוכר איזה שעה. משהו כמו 8:00... ואני מרגיש את הראש כבר פחות כואב. האף טיפה פחות מנוזל. אבל הגרון כואב מאוד!! הלכתי לשתות המון, ובכ"ז זה לא עזר. לקחתי תרופה שתקל על הנזלת, תרופה שתקל על הגרון (קלגרון)... אבל מה? בגלל ההצטננות הזאת, הלך לי התאבון... אתם מבינים??? שאני לא אוכל??? אין דבר כזה!! יש לנו פה בורקס שלא יודע למה, אבל במיוחד היום הא מריח נהדר, ואין לי חשק לאכול אותו! הבטן שלי לא עושה בעיות!! ועכשיו, אני איתכם, מול המסך, עם כאב ראש ששוב מתחיל להתגבר... נראה לי שעוד מעט אלך לישון שוב... אז קיצר, נהנתי מאוד בימים האחרונים, אבל חטפתי מחלה קטנה... אז האם זה היה שווה או לא?... באופן כללי, נראה שלא. בגלל המחלה הזאת אני אסבול בימים הקרובים (אלא אם כן אחלים מהר... דבר שאני מקווה מאוד... אני שונא להיות חולה...). אבל אם נסתכל טוב טוב, נראה שבכל זאת נהנתי מאוד. ואני לא הייתי מוותר על זה גם אם התוצאה היא מחלה. אגב, מצטער שלא עקבתי ממש אחרי מה שקרה פה בימים האחרונים.... ככה זה כשעסוקים מעל הראש. יניב |חייל חולה| מלתעות הפליקרמן. נ.ב ---- לא כדאי שתפוז יוסיפו אפשרות לחתימה? נמאס לי לרשום את זה כל הזמן...
אוהבת בר
