הרבה זמן כבר לא הייתי פה חח
וואי רק עכשיו שמתי לב איך הזמן עבר בטיליםםם, בפעם האחרונה שכתבתי פה זה היה שבוע לפני סיום הלימודים וכבר עברתם 8 דפים מאז- קבלו ח"ח
טוב אז אני אקדים ואומר שאני ממש לא במוד דיכאוני ואני דווקא די מרוצה (תודה ששאלתם חח) ובכלל- החופש הזה עובר ממש בסבבה אני עושה הרבה דברים עם כ"כ הרבה אנשים מכ"כ הרבה מקומות כך שאני אפילו לא זוכרת מה עשיתי ועם מי. מה שחשוב זה שאני נהנית בהכל ואני ממש לא רוצה שזה יפסיק. רגע 1 משעמם לא היה לי החופש. עכשיו אני בספק אם מישהו זוכר (מן הסתם לא, אף אחד פה כמעט לא מכיר אותי) אבל אמרתי בפעם האחרונה שכתבתי שאני מדוכאת ושכל הזמן מסתכלים עליי בתור מכוערת ושכולם מתאהבים מתענייים נדלקים ורק אני בתפקיד ה"ידידה הטובה", תקועה במקום ולא שייכת לכל הסמטוחה הזאת. כתבתי גם שעוד שבוע (ב-20 ביוני) מורידים לי את הקוביות ואולי אני ארגיש אחרת. אז וואלה הורידו לי את הקוביות ופתאום כל המראה השתנה לגמרי. אני ממש לא רוצה להשתחצן- תיכף תבינו למה אני אומרת את זה, זה קשור ל"בעיה"/"דילמה" שלי- אבל אפשר לומר שאני מאוד שלמה עם המראה שלי רוב הזמן, ואני מרגישה שאני בהחלט נאה. אפשר לומר שאני מתארת לעצמי שאם הייתי רואה את עצמי מבחוץ הייתי חושב עליה מבחינת מראה שהיא ממוצע+. גם אומרים לי את זה. השתניתי ואפשר לומר שגם הגישה שלי השתנתה. נהייתי עם יותר ביטחון עצמי, כשבנים פיתחו איתי שיחה ממש לא התרגשתי, כבר התרגלתי ללכת למקומות ולדבר עם בנים ובנות בחופשיות כי פתאום כבר אין את מחסום המראה "מממ מעניין מה הוא יחשוב על איך שאני נראית".. כאילו כבר זה קצת איבד מהחשיבות שלו. ואני לתומי חשבתי שאני בהחלט צועדת בדרך הנכונה לדימוי עצמי נורמלי וביטחון עצמי פנימי. אפשר לומר שעד עכשיו מתחילת החופש ממש לא הרגשתי פחות יפה, הרגשתי אפילו גי... סליחה מראש. .אבל- יפה. מה שמעצבן אותי זה שבנים, אותם בנים שאני מתרועעת איתם (וכנראה ששנה הבאה אני הולכת לנתק קשר כמעט עם כולם, זאת לא החברה המתאימה לי, אני גם עוברת בצפר.. הכל ישתנה) תמיד טורחים להבהיר לי, גם עכשיו כשאין לי קוביות ואני מרגישה סבבה עם עצמי, שיש המון "כוסיות" ו"חתיכות" ו"חמודות".. ואפשר לומר שהם מבהירים לי "יפה מאוד" שהסיבה היחידה שהם מסתובבים איתי זה כי יש לי "יופי פנימי". זה כאילו הם מחקים לצל"ש ממני על זה שהם מסתכלים על היופי הפנימי שבי ולא על היופי החיצוני. כאילו אני צריכה להיות אסירת תודה על החסד שהם עושים עימדי. אני חייבת להגיד שזה די מעצבן. תגידו שזה לא נכון אבל זאת דעתי- כשאומרים לבנאדם כל הזמן דברים בסגנון של "מה זה משנה? העיקר שיש לך יופי פנימי" מתכוונים שהוא מממ.. מכוער. לא שאני צריכה שמישהו מהם ימשך אליי. יש אלוי איזה אחד שדי אהבתי אבל מסתבר שהוא לא מתאים לי.. קיצר לא משנה. והוא אומר תמיד על בנות שהם יפות וחמודות ועליי שיש לי אופי סבבה. ואני לא מבינה משהו.. למה הפכו אותי ל "מכוערת"?! אני בכלל לא מכוערת! פעם גם אני חשבתי שן.. הקוביות כיערו אותי מאוד וגם לא היה לי כ"כ ביטחון. אבל עכשיו הפנים שלי יפים. אפילו מאוד! וגם אומרים לי את זה! הציעו לי גם לדגמן בחברת איפור... (לא דוגמנות של גוף.. אני נמוכה ולא "כוסית".. רזה אבל לא חטובה..) כי אומרים שהעיניים שלי מאוד יפות ושיש לי פנים מעניינות. אז איך זה הגיוני שאו שאני "מאוד יפה" או שאני "כונפה, מכוערת אבל עם אחלה יופי פנימי"?! זה קצת מעצבן... אני לא צריכה שישרקו לי, אבל אני גם לא צריכה שאותם בנים שמועילים בטובם להתייחס אליי (וזה לא אחד ולא שניים.. הרבה עושים לי את זה) יתייחסו אל עצמם כעושי מצוות גדולים שהם "מתעלמים מהמעטפת החיצונית הכ"כ מכוערת ומגלים את האופי שלי".. תודה רבה באמת! אגב, חברות שלי תמיד אומרות לי שאני יפה.. ושלא תבינו לא נכון- אני לא אחת ששואלת חלילה, אבל הם מחמיאות לי מיוזמתן. ואני לא תופסת מעצמי אבל בחייאת אני מאמינה להם! בגלל זה החלטתי לעשות פסק זמן ארוך מאוד מבנים.. הם סתם גורמים לי להרגיש לא נעים בקשר לעצמי ולהתנצל על זה שאני חיה. ולידם יש לי ביטחון עצמי, ועדיין מאוד לא נעים לדעת שהם חושבים עליי שאני מכוערת עם אופי טוב. וזה גם לא הגיוני! אני משקיעה בעצמי מטפחת את עצמי (לא בהגזמה) ואני חושבת שאני לפחות נראית טוב.. אז מה הבעיה? למה תמיד אני צריכה להרגיש שליד בנים ובהשוואה לבנות אחרות אני נחותה? זה לא בסדר... אגב אם אתם מגיבים (אני אשמח מאוד אם כן ) שלחו הודעה לפה- [email protected] תודה
וואי רק עכשיו שמתי לב איך הזמן עבר בטיליםםם, בפעם האחרונה שכתבתי פה זה היה שבוע לפני סיום הלימודים וכבר עברתם 8 דפים מאז- קבלו ח"ח
טוב אז אני אקדים ואומר שאני ממש לא במוד דיכאוני ואני דווקא די מרוצה (תודה ששאלתם חח) ובכלל- החופש הזה עובר ממש בסבבה אני עושה הרבה דברים עם כ"כ הרבה אנשים מכ"כ הרבה מקומות כך שאני אפילו לא זוכרת מה עשיתי ועם מי. מה שחשוב זה שאני נהנית בהכל ואני ממש לא רוצה שזה יפסיק. רגע 1 משעמם לא היה לי החופש. עכשיו אני בספק אם מישהו זוכר (מן הסתם לא, אף אחד פה כמעט לא מכיר אותי) אבל אמרתי בפעם האחרונה שכתבתי שאני מדוכאת ושכל הזמן מסתכלים עליי בתור מכוערת ושכולם מתאהבים מתענייים נדלקים ורק אני בתפקיד ה"ידידה הטובה", תקועה במקום ולא שייכת לכל הסמטוחה הזאת. כתבתי גם שעוד שבוע (ב-20 ביוני) מורידים לי את הקוביות ואולי אני ארגיש אחרת. אז וואלה הורידו לי את הקוביות ופתאום כל המראה השתנה לגמרי. אני ממש לא רוצה להשתחצן- תיכף תבינו למה אני אומרת את זה, זה קשור ל"בעיה"/"דילמה" שלי- אבל אפשר לומר שאני מאוד שלמה עם המראה שלי רוב הזמן, ואני מרגישה שאני בהחלט נאה. אפשר לומר שאני מתארת לעצמי שאם הייתי רואה את עצמי מבחוץ הייתי חושב עליה מבחינת מראה שהיא ממוצע+. גם אומרים לי את זה. השתניתי ואפשר לומר שגם הגישה שלי השתנתה. נהייתי עם יותר ביטחון עצמי, כשבנים פיתחו איתי שיחה ממש לא התרגשתי, כבר התרגלתי ללכת למקומות ולדבר עם בנים ובנות בחופשיות כי פתאום כבר אין את מחסום המראה "מממ מעניין מה הוא יחשוב על איך שאני נראית".. כאילו כבר זה קצת איבד מהחשיבות שלו. ואני לתומי חשבתי שאני בהחלט צועדת בדרך הנכונה לדימוי עצמי נורמלי וביטחון עצמי פנימי. אפשר לומר שעד עכשיו מתחילת החופש ממש לא הרגשתי פחות יפה, הרגשתי אפילו גי... סליחה מראש. .אבל- יפה. מה שמעצבן אותי זה שבנים, אותם בנים שאני מתרועעת איתם (וכנראה ששנה הבאה אני הולכת לנתק קשר כמעט עם כולם, זאת לא החברה המתאימה לי, אני גם עוברת בצפר.. הכל ישתנה) תמיד טורחים להבהיר לי, גם עכשיו כשאין לי קוביות ואני מרגישה סבבה עם עצמי, שיש המון "כוסיות" ו"חתיכות" ו"חמודות".. ואפשר לומר שהם מבהירים לי "יפה מאוד" שהסיבה היחידה שהם מסתובבים איתי זה כי יש לי "יופי פנימי". זה כאילו הם מחקים לצל"ש ממני על זה שהם מסתכלים על היופי הפנימי שבי ולא על היופי החיצוני. כאילו אני צריכה להיות אסירת תודה על החסד שהם עושים עימדי. אני חייבת להגיד שזה די מעצבן. תגידו שזה לא נכון אבל זאת דעתי- כשאומרים לבנאדם כל הזמן דברים בסגנון של "מה זה משנה? העיקר שיש לך יופי פנימי" מתכוונים שהוא מממ.. מכוער. לא שאני צריכה שמישהו מהם ימשך אליי. יש אלוי איזה אחד שדי אהבתי אבל מסתבר שהוא לא מתאים לי.. קיצר לא משנה. והוא אומר תמיד על בנות שהם יפות וחמודות ועליי שיש לי אופי סבבה. ואני לא מבינה משהו.. למה הפכו אותי ל "מכוערת"?! אני בכלל לא מכוערת! פעם גם אני חשבתי שן.. הקוביות כיערו אותי מאוד וגם לא היה לי כ"כ ביטחון. אבל עכשיו הפנים שלי יפים. אפילו מאוד! וגם אומרים לי את זה! הציעו לי גם לדגמן בחברת איפור... (לא דוגמנות של גוף.. אני נמוכה ולא "כוסית".. רזה אבל לא חטובה..) כי אומרים שהעיניים שלי מאוד יפות ושיש לי פנים מעניינות. אז איך זה הגיוני שאו שאני "מאוד יפה" או שאני "כונפה, מכוערת אבל עם אחלה יופי פנימי"?! זה קצת מעצבן... אני לא צריכה שישרקו לי, אבל אני גם לא צריכה שאותם בנים שמועילים בטובם להתייחס אליי (וזה לא אחד ולא שניים.. הרבה עושים לי את זה) יתייחסו אל עצמם כעושי מצוות גדולים שהם "מתעלמים מהמעטפת החיצונית הכ"כ מכוערת ומגלים את האופי שלי".. תודה רבה באמת! אגב, חברות שלי תמיד אומרות לי שאני יפה.. ושלא תבינו לא נכון- אני לא אחת ששואלת חלילה, אבל הם מחמיאות לי מיוזמתן. ואני לא תופסת מעצמי אבל בחייאת אני מאמינה להם! בגלל זה החלטתי לעשות פסק זמן ארוך מאוד מבנים.. הם סתם גורמים לי להרגיש לא נעים בקשר לעצמי ולהתנצל על זה שאני חיה. ולידם יש לי ביטחון עצמי, ועדיין מאוד לא נעים לדעת שהם חושבים עליי שאני מכוערת עם אופי טוב. וזה גם לא הגיוני! אני משקיעה בעצמי מטפחת את עצמי (לא בהגזמה) ואני חושבת שאני לפחות נראית טוב.. אז מה הבעיה? למה תמיד אני צריכה להרגיש שליד בנים ובהשוואה לבנות אחרות אני נחותה? זה לא בסדר... אגב אם אתם מגיבים (אני אשמח מאוד אם כן ) שלחו הודעה לפה- [email protected] תודה
