הרבה זמן לא הרגשתי בודדה

[טנא לבן]

הרבה זמן לא הרגשתי בודדה

אולי הדחקתי...

לפני מספר שבועות סיימתי קשר משמעותי ביותר. האהבה הראשונה שלי. מי ידע שגם אני מסוגלת... ועכשיו אני יודעת.
אני מתגברת על הפרידה לאט ובטוח, אבל עכשיו חג פסח הארור.
מצד אחד כייף שיש חופש וזמן לנוח, אבל מצד שני - הבדידות.

כל חבר/ה עם המשפחה שלהם, ואני מרגישה נדחקת הצידה.

עצוב לי

אשמח לשמוע מי פה?
ואם יש מקום לעוד אחת?

לילה טוב

 

[עוזי טל 75]

שלום טנא.מה שלומך.

קודם כל ברוכה הבאה לפורום.
אין ספק שפרידה היא דבר מאד לא קל.פתאום כל מה שהיית רגילה אליו נעלם.אנשים שהיית רגילה אליהם נעלמו.אבל רק התחושה שמשאירה הפרידה בלב נשארת.
זה גם לא קל שהחברים עם המשפחה ואת לבד.אבל את זה לצערך לא תצליחי לשנות.
את מוזמנת לכתוב פה ותחזיקי מעמד

עוזי

 

[אוהבת תה]

ברור שיש מקום

היי!

חגים זה ה-זמן שבו החוסר הזה מורגש.... וכן, פרידה זה דבר קשה... ובכל זאת עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?!?!

והזמן באמת עושה את שלו בסופו של דבר... בהתחלה הכל נראה קשה

 

[טנא לבן]

תודה וזי טל ואוהבת תה על קבלת הפנים

אני יודעת מה זו בדידות, חשבתי אותה שנים על גבי שנים. הזוגיות שינתה אותי, ועכשיו שעדיין האהבה שלו נמצאת בתוכי עמוק, מגיעים החגים, וזה מדגיש את הלבד. לבד יכול להיות מאד כייף, אני נהנית מהלבד, אבל בדידות זה כבר משהו אחר...

אני מקווה להשתלב פה, לפחות לתקופה הקשה הזו, כדי לא להרגיש רע כל כך...

 

[טנא לבן]

* חשבתי = הרגשתי

 

[עוזי טל 75]

רק שתדעי

שרוב כותבי הפורום פה עברו את מה שאת מתארת פה, אז זה כ"כ מובן ומוכר לנו.

 

[אוהבת תה]

את מוזמנת לכתוב פה ולשתף

כשאני עברתי פרידה אז השאילו לי איזה ספר קטן וחמוד שנקרא "נפרדנו טראח" של אשכול נבו. מכירה? הוא נחמד כזה...

 

[אוהבת תה]

ואגב

היה איזה קישור שחברה שלחה לי בזמנו:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?%EE%F6%E9%E0%E5%FA_%E7%E3%F9%E4_%F4%F8%E9%E3%E4
זה שרשור ממש ממש ארוך על מישהי שכותבת שם שעברה פרידה, שרשור שנמשך כמה חודשים בערך שבעצם מלווה כמה תהליכים שעברה. אני לא יודעת מה בדיוק את עברת, ואני באופן אישי לא לגמרי התחברתי לכותבת או לכל מה שהיא כתבה, אבל היו לא מעט דברים שנכתבו שם על ידי הכותבת או האנשים שהגיבו שדיברו אליי. אז אולי גם את תוכלי לקחת מפה ומשם דברים שיקלו עלייך בראייה על כל המצב

 

[טנא לבן]

יפה! תודה

את הספר לא הצלחתי למצוא עד כה בחנויות...

 

[טנא לבן]

לא שמעתי עליו, נשמע חמוד

אחפש. כל דבר שיעזור אני אשמח!

תודה

 

[coffe to go1]

ברוכה הבאה טנא לבן

תמיד יש מקום פה לפרוק ,לשתף, להקשיב לאחרים , לייעץ ... וכל אשר על ליבך אנחנו כאן

 

[טנא לבן]

תודה

 

[פריאל12]

טנא לבן, ברוכה המצטרפת

טנא, מוצאך אינדיאני?
כינוייך מזכיר את השמות שניתנו לאינדיאנים: נוצה לבנה, שמש אדומה....

 

[חידUש]

ברוכה הבאה טנא לבן

ניק מתאים

לחג שבועות

אהבתי.

אהבה ראשונה? בת כמה את? ( אם מותר לשאול)
לב שבור, קורה ועוד יקרה, חלק מהחיים.
מותר לכאוב - אך לא להישאר עם הכאב הרבה זמן.....
עוד תהיינה אהבות אחרות.

מאחלת לך להרגיש רק טוב

 

[טנא לבן]

תודה

בת 32
הלב שלי לא שבור, פשוט הפרידה כואבת, במיוחד כשלראשונה הכנסתי מישהו באמת באמת לתוך הלב שלי, לחיים שלי, לנשמה שלי...

לא יודעת לגבי אהבות אחרות, בינתיים אני עוד עמוק בתוך זו.

שיהיה ערב נעים!

 

[עוזי טל 75]

טנא!

שהגעתי לפורום הייתי בדיוק,אבל בדיוק באותו מצב שאת,הצלחתי להתאושש עם כל הקושי. היום,אני לא מתרגש מכלום,וכמעט הכל,קטן עלי.ותאמיני לי שהמשפט המעצבן שבטוח כל הזמן אמרו לך אותו "הזמן מרפא הכל".זה יהיה תקף גם לגביך.

 

[חידUש]

קחי לך את הזמן להתאבל

זה תהליך חיוני כדי להתקדם ולהמשיך הלאה.

 

[מיקה54321]

אחרי 3 וחצי חודשי פרידה

רק לפני כמה שבועות כשכתבתי כאן, הרגשתי אחרת.
הרגשתי שהלב שלי נשבר. סירבתי להרפות.
התהליך שעברתי אחרי הפרידה מהאקס מאוד מעניין.
היום אני מפוכחת.
הייתי קשורה אליו אבל לא היה טוב. היו חסרים הרבה דברים.
גם קרבה אמיתית. עשיתי כל מיני דברים, הצגתי דברים והסתרתי דברים כדי שהוא יקבל אותי. כך לפחות האמנתי שהוא יקבל אותי.
היום אני מסתכלת בתמיהה על עצמי אז, גם בחמלה.
זהו סיפורי הפרטי. פרידות יכולות לקחת אותך למקומות מאוד מעניינים של הבנת עצמך, אחרים ומה אתה צריך ורוצה.
אני מנסה להגיד...שהזמן מביא איתו תובנות והקלה.
יחד עם הפחות כאב אני גם מרגישה פחות בודדה ונהנית שוב מהלבד.

מיקה

 

[מיקה54321]

כמה זמן הייתם ביחד? (אם את רוצה להיכנס לזה)

 

[טנא לבן]

היינו יחד שנתיים

היה מדהים.
לי בכלל מאד קשה עם פרידות. בשנים האחרונות אני מנסה לעשות פרידות בצורה בריאה וטובה.
איתו אני מצליחה. אני יודעת שיש בינינו אהבה ענקית, היא פשוט לא מספיקה.
ואני צריכה לחשוב על העתיד שלי, אז חייבים להתנתק לחלוטין כדי להמשיך הלאה.