הרבה חשק למילים עוד אין לי

[פ נ ל ו פ ה]

הרבה חשק למילים עוד אין לי

אז מאד נח שהמצלמה לוקחת את זכות הדיבור לפרק את בית הורייך זה דבר כמעט בלתי נסבל להפגש עם חפצים , להפרד מחפצים, להצמד, להרפות אלף תחושות, הרבה דמעות, אז אני מצלמת וככה לא חייבת להפרד מהכל, בחלק מהמקרים זה קוריוזים דברים שמצחיק אותי שהיא שמרה, דברים שחלפו מהעולם מדי פעם אביא מהם... הנה סט מה שנקרא היום נוזל כלים נקרא אז "שמפון כלים" אפילו פקק לא היה, רק שפיץ לקצוץ... ומלבין כביסה...ותבנית לקרח השד יודע ממתי זה נרדם לה בארון

 

[פ נ ל ו פ ה]

ומקרוב יותר

 

[פ נ ל ו פ ה]

וקצת יופי

חלק קטן מאוסף המיניאטורות שאבא התחיל ואמא טיפחה זהו להפעם ליל מנוחה מחר עולים לקברה ועובדים על עיצוב מצבה

 

[maxima]

פנו....העלית בי זכרונות מעומק הנשמה

אימי נפשטרה לפני שנים רבות ועדיין אני שומרת בקנאות פריטים שלה ומתנות שקיבלתי ממנה

 

[Sודית]

הזכרת לי המון, פנו....במיוחד עם התמונות שהבאת

אני חושבת שחלק גדול מאיתנו, שאיבד את הוריו, עבר פרוצדורה דומה..... גפ אנחנו היינו צריכים לפרק את בית ההורים ומצאנו שם ממש מוזיאון.....דברים שזכרנו מימי הילדות, היו שמורים כל-כך טוב, במעטפות (מכתבים, בולים) בשקיות (משחקים וכאלה) וכמובן ארונות מלאים בסדינים וציפיות מימי מתושלח ושלא לדבר על ממחטות. לקח לנו המון זמן לרוקן את הבית ולהסכים להפרד מדברים מסויימים. האמת היא שזה גם דיי כואב לעשות את זה.