הרבה פעמים מדברים על הזהות של הדוקטור

[timetraveler900]

הרבה פעמים מדברים על הזהות של הדוקטור

ובעונה האחרונה התעסקו בזה הרבה.

מה אתם חושבים שמאפיין ומגדיר את הדוקטור יותר? מערכות היחסים שלו עם הקומפניינ'ס או המעשים שהוא עושה וההחלטות שהוא מקבל? ברור ששניהם מושפעים אחד מהשני אבל כשמסתכלים על הדמות של הדוקטור ומנסים לנתח אותה לדעתי אפשר להגיע למסקנה, אולי לא חד משמעית, אבל מסקנה בנוגע לזהות שלו.

בתור אדון זמן, הוא מאוד אנושי. מן הסתם בגלל מערכות היחסים עם בני אדם אבל יש משהו בסיסי שטמוע בו שלדעתי גורם לו להתחבר כל כך לבני אדם ולהזדהות איתם. משהו אפילו נואש. כאילו הוא בחיפוש ומנסה להגדיר את עצמו דרכם..

סתם מחשבה שעלתה בזמן צפייה בפרק. מה אתם חושבים?

 

[MonicaF]

לא אתפלא אם יגידו יום אחד שיש בו משהו אנושי

ראי את רוב הטיים לורדס עד כה. למעט רומנה (ובטח שכחתי מישהו) רובם רחוקים מלהיות אנושיים, למעט המראה שלהם.
אני יכולה להבין אותם. כי הם חיים כל כך הרבה זמן והם מפתחים עור פיל וחוש לוגי חזק מאד, מצליחים להשלים עם אסון קטן בהשוואה לאסון גדול יותר.
מעין אלוהים.

לכן, מה שמאפיין את הדוקטור שלנו, זו אנושיות. בגלל תכונה זו שלו, הוא התחבר כל כך טוב עם בני האדם ואוהב כל כך את כדור הארץ.

אבל הכי הכי מאפיין אותו, זו הבריטיות שלו

LOL
בגלל זה אני כל כך אוהבת אותו

 

[timetraveler900]

אז האנושיות שלו היא לא התוצאה?

היא הגורם?

 

[BloodyRose]

לדעתי כן

(כלומר, האנושיות היא הגורם, ולא התוצאה)

מוזכר פה ושם שה"תפקיד", או הייעוד, של אדוני הזמן היה לשמור על הסדר ביקום. הדוקטור רצה לראות את היקום, לא לשמור עליו לפי חוקים שהוא לא בהכרח מסכים איתם.
הוא רצה לחוות, מכאן גניבת הטארדיס והיציאה למסע. מהבחינה הזו הוא יותר "אנושי" מאשר "טיים-לורדי". מכיוון שזה מי ומה שהוא, הוא התחבר עם זנים שונים (ובני האדם בעיקר, כי הסדרה משודרת בכדור הארץ וצריך שהצופים יזדהו עם משהו

).
אני לא חושבת שהוא נהפך ליותר אנושי בגלל החוויות שלו עם בני האדם. מלכתחילה הוא חיפש קירבה של בני אדם, כי יש בו משהו "אנושי".


ועוד משהו בהקשר הזה - אחד מהצדדים הפחות "יפים" של הדוקטור, זה ההתנשאות והיהירות הטבועה בו. אולי הוא מחפש את קירבת בני האדם כי הוא אוהב להרגיש נעלה וחכם לידם?
בקרב הטיים לורדס הוא "עוד אחד". בקרב בני האדם הוא מיוחד - הוא גאון, מהיר תפיסה, בעל ידע עצום. יש בו משהו שמאוד אוהב להאדיר את עצמו, ולפעמים להיות בחברה של "האנשים הפשוטים" עושה לו את זה.
(לאחרונה יצא לי לראות כמה פרקים של טננט, ואצלו זה ממש בולט. משפט נוסח "הייתי קורא *לך* גאון, אבל *אני* בחדר" זה משפט שמאוד צרם לי לשמוע. אולי אחרי שראיתי את הדוקטור של סמית', הקלאמזי שגם כשהוא מעריך את עצמו יתר על המידה, יש בזה משהו פשוט, היהירות שיוצאת לפעמים מטננט היא ממש מרגיזה)

 

[timetraveler900]

יש בזה משהו

יש בזה גם אמירה עלינו - בני אדם. או לפחות האנשים שהוא פגש בהם. בדיוק כמו שהוא צמא לתשומת הלב ולהרגשת הנערצות, גם הם מחפשים את האיש הזה שיגרום להם להרגיש מיוחדים כי הם "נבחרו" להיות בקרבתו.

בנוסף, וזו תכונה שמאפיינת לא מעט אנשים ואולי זה משהו שהדוקטור תר אחריו, אם תשימו לב לכל הקומפניינס יש נטייה להיות בתפקיד הפסיכולוג. כל הזמן משקפים לו מה הוא עושה ומה הוא אומר, מנתחים אותו (אי אפשר שלא, אבל עדיין) בלי סוף, מנסים לפענח אותו, מנסים להגיע למין קוד בסיסי שיגרום להם להבין אותו יותר טוב וככה לעזור לו. ואחר כך הם מתגאים בזה. יש לזה כל מיני צורות ביטוי אבל בדיוק כמו שהדוקטור מרגיש נעלה ליד בני אדם, הקומפניינס שלו מרגישים נעלים ליד בני אדם אחרים. רוז נהייתה כזו ב - Turn Left, מרת'ה בטורצ'ווד ואחר כך בעונה הרביעית... גם איימי.. (על ריבר אני בכלל לא מדברת).