הרגלים (מגונים?!)

[קרן*~]

הרגלים (מגונים?!)

בני יחידי סיגל לעצמו הרגל...יש לנו כרית דקה וקטנה מאוד והוא אוהב אותה וקשור אליה מאוד...העניין שמזה זמן מה הוא מחפש את הפינה של הכרית ומכניס אותה לפיו, זה מרגיע אותו והוא נרדם...(מעולם לא לקח מוצץ או מצץ אצבע)...העניין שהמטפלת החליטה לגמול אותו מזה....והוא מצליח להרדם בלי זה אך באמצע הלילה כשהוא מתעורר הוא לא נרדם עד שאני מביאה לו את הכרית שלו....אני לא מבינה בכלל למה צריך לקחת זאת ממנו? זה טוב לו, נעים לו, אז למה לגמול אותו מזה? האם אני טועה?

 

[לימור של עמית]

לדעתי את לא טועה..להיפך

זה טוב לילד..זה מה שהוא רוצה..זה לא מפריע לך..אז מה הבעיה? לכל תינוק/ילד יש אובייקט מעבר..ככה זה נקרא..חפץ שאוהבים במיוחד.. עמית שלי אוהב כרית קטנה שעליה ציור של פו הדוב..בלי זה הוא לא נרדם. וזה נותן לו בטחון..וזה נותן לנו לילה טוב ושקט!!

 

[אמא של ...]

לפעמים אנחנו לא מחליטים

לדעתי, אם הענין לא מפריע בתפקוד הרגיל במשך היום ורק עוזר לו להרדם או להרגע - אז אין ב"חפץ מעבר" שום דבר פסול. בני הצעיר בן הכמעט 4 חודשים מתעקש!!! לקחת בד כלשהוא לפיו. כמה שאני מנסה למנוע זאת ממנו - אני לא מצליחה, הוא סוחב את השרוול או את חלק החולצה שקרוב לצוואר או את הסמיכה עליה הוא שוכב או את הסדין אז בעיני כבר עדיף לתת לו חיתול בד ושיהנה. אני מקווה שכשיגדל הרגל זה ישאר באמת רק למיטה ולא יהיה משהוא שיגרר אחריו לכל מקום. ד.א. גם מוצץ הוא לא מוכן אבל מאוד נהנה כשמצליח להגיע עם האצבע לפה.

 

[zimes]

נורמלי לחלוטין. יש לזה אפילו שם

חפץ מעבר זה אמור להפסק לכל המאוחר בגיל 8 (קיצוני). אם את יכולה - תארגני מהר עוד כרית כזו, למקרה שהראשונה תתפרק לחלוטין (ותחליפי ביניהן בתדירות גבוהה)

 

[anat30g]

אובייקט מעבר

הנה כמה קישורים לנושא: http://www.mame.co.il/tinoko_da/pis/three_pis.html http://www.babyworld.co.il/baby/education/i020.html - מספר 6 http://www.horim.co.il/4/479b.htm - גם פה בתוך הטקסט יש הסבר

 

[יערה+]

גם אני לא מבינה למה לקחת לו את זה

אם טוב לו עם הכרית, כנראה שהוא זקוק לה, ומרגיש בטחון איתה, אל תגמלי אותו מזה, ואל תקשיבי למטפלת, תעשי מה שנראה לך לנכון. לי נראה לנכון להשאיר לו את הכרית, זהו מן אובייקט מעבר שהוא זקוק לו בשביל הביטחון האישי שלו.

 

[שישיר]

ובני , בן מעל שנתיים

קשור מיום הולדו לבובת פילון נעימה כזו, הוא נרדם איתה, מבקש אותה תמיד כשהוא עצוב, כועס, חולה או סתם כשבא לו פינוק...הכל יחד עם מוצץ

שיבושם לו, אני בטוחה שבחתונה שלו הוא יחזיק את יד כלתו ולא את הפילפילון

בינתיים, שישאר ילדון, ויהנה...

 

[חגיתושתוש]

סליחה על השאלה

אבל מה פתאום המטפלת מחליטה לגמול? הלו? מה קרה לאמא? לעצם העניין, החפצים האלה נותנים לילדים בטחון, אז להמ לא? הבת שלי, הולכת כל יום לגן עם דובי, שמה היא זונחת אותו, אבל הוא מקל לה את הבוקר. אני מסכימה עם ZIMES, ללכת לקנות ומהר כרית זהה ולהחליף ביניהם בתדירות גבוהה.

 

[קרן*~]

בוקר ../images/Emo42.gif לכולם-ן

תודה על התגובות.... הדגש שלי בעניין הכרית הוא על זה שהילד מכניס את פינות הכרית לפיו... כשרטובה פינה אחת הוא מוצא את הפינה השנייה , השלישית והרביעית... המטפלת לא ממש מחליטה...אלא הציעה לבעלי (במקביל עשתה זאת) והוא משום מה נראה שהסכים איתה...מה גם שהם טוענים שבמקום לשמחק , לקחת חפצים, להישתולל....הוא מקובע על הכרית ושזה עוצר אותו מלעשות דברים אחרים... אז כעת מה נכון?

 

[שישיר]

גם אצלי הוא שם את הפילון בפה..

וכשהוא רוצה הוא עם הפילום, אבל זה ממש ממש לא מונע ממנו לעשות דברים אחרים ו/או להשתולל.. הוא זקוק לו כשהוא רוצה להרגע...

 

[אילנה של יובל ומיכל]

לא לקחת. יובל צמודה לליצן רך

מגיל כמה חודשים. היא הופכת אותו, ממוללת את הפתקית שעל הרגל שלו עם יד אחת ואגודל היד השניה בתוך הפה. לפי כל ההמלצות רצנו וקנינו עוד אחד למקרי חירום. ניסינו להחליף ביניהם (כבר מההתחלה) ויוק. הילדה יודעת מי הליצן "שלה" וליתר בטחון, כשיכלה כבר לעמוד על שלה, שלחה את השני אל הסבתא, לבל נטעה אותה שוב. אני לא מוצאת בזה רע. אפילו ניסינו "לשתול" למיכל חפץ מעבר ביד, והיא לא מוכנה לקחת כלום. רק את היד של אמא וקצת קשה להשאיר אותה אצלה כל הלילה...