יכולת האכילה בשרוול גדלה עם הזמן וגם הורמון הגרלין חוזר להיות מיוצר בגוף, והרעב גדל.
כמה עצות ספציפית למתוקים -
כעיקרון, יש להיות על המשמר במשך 100 השנים הקרובות, ולא לנוח מהמשמר לרגע אחד. גם אם נפרץ הגבול שוב ושוב, אין להתייאש אלא שוב ושוב לחזור ולשמור, מתוך חיוך לחולשות ואל-פחד.
* להרחיק אויבים מהבית. כן, לעשות שינוי משמעותי בחיים ולסלק מקרבת מקום מאכלים שאת נופלת בהם.
בני הבית האחרים גם הם יכולים להתרגל לבית שבו יש רק הממתקים שלא סוחבים אותך אף פעם (למשל, הבית שלי מלא סוכריות מציצה, שלוקים ואיגלואים, וקרטיבים - כי אין מצב שאני אגע בהם, והם מיועדים לאורחים קטנים ומתוקים). כל השאר קונים לפי הצורך לצריכה מיידית.
אם בכל זאת האחרים מוכרחים ממתקים בבית - מחזיקים אותם בארון מיוחד, נעול, שאין לך מפתח אליו, ומי שממונה על חלוקת הממתקים זה מבוגר אחראי אחר ולא את.
טוב מאוד אם לכל בני הבית יהיה סדר ומנהג קבע בנוגע לממתקים, והנושא לא יהיה פרוץ ופתוח לפרשנויות פרטיות.
* לאכול פחמימה וחלבון כל 3 שעות מכסימום. זה משביע, וכאשר אין בבית מתוקים זמינים, ויש ירקות חתוכים זמינים, מסתבר שאנשים רבים גילו שהם לא מחפשים את המתוק!
* לצרוך יותר מתוק באוכל כדרך קבע: יוגורט עם מעט מאוד דבש או ריבה דיאט, מעדנים ללא סוכר, קרטיבים וארטיקים ללא סוכר, פשטידות פירות או ירקות עם בצל וקצת בטטה (מתוק להפליא), סלט עם רוטב מתוק (מדהים!), פשיטדות גבינה מתוקות ללא סוכר ושמן, עוגה מיוחדת ללא סוכר וללא קמח לבן, לחם מקמח מלא או פריכיות עם ריבה דיאט וגבינה לבנה, סלטים עם ממתיק מלאכותי + לימון בכל מקום שמתאים להוסיף סוכר לסלט (סלק, גזר, חסה, כרוב ועוד).
שתייה ממותקת בממתיק מלאכותי + תרכיז פרי (אפשר להכין תרכיזים ביתיים ולהחזיקם בהקפאה - לימון סחוט מומתק, כל סוגי הפירות האחרים סחוטים או מרוסקים למחית עם המתקה ודילול במים).
נכון שממתיק מלאכותי זה דבר לא בריא. אבל הכל יחסי בחיים. אם האלטרנטיבה היא סוכר והשמנה - עדיף צריכה קבועה של ממתיק מלאכותי.
מי שלא מסוגל להתרגל לטעם, שיתרגל לאט ובהדרגה, יפחית כל פעם מעט את הסוכר וימיר אותו בממתיק מלאכותי.
הסוכר הוא האויב הכי גדול של השמן המורבידי, בניגוד להשמנה קלה, שבה מצב חילוף החומרים פחות קריטי.
אני מצמידה את השרשור הזה גם לכתבה המעולה לגבי הרגלי האכילה הנכונה שמצאתי ב-ynet, שמאוד כדאי להתרגל לכללים שלה.
הסדר הזה מאוד מאוד עוזר להפחתת הצורך במתוקים.
בהתאם למצב הקלורי והפיזיולוגי, כדאי שאדם יקבל באופן מסודר, פעם בשבוע (או לפי הצורך), את הממתק שהוא אוהב בכמות מוקצבת. הרבה אנשים יירגעו אם יידעו שהם יקבלו את הממתק/עוגיה שלהם מתי שהוא. ההקצבה פעם בכמה זמן לא מביאה להשמנה, כאשר בשאר הזמן התזונה דלת קלוריות ומסודרת. הגוף יודע לווסת את העודף הקלורי החריג ולא צובר אותו.