הרגעים הגדולים של דונאלד ראמספלד
אתמול ראיתי את דונלאד ראמספלד נפרד מהפנטגון. לא שהתחלתי להסכים איתו, או בכלל להבין - היכן העיוורון יכול להפסק? הממשל הנוכחי רואה חשיבות עליונה באמצעי התקשורת. כפי שלמדתי פעם בקורס באוניסברסיטה. כל פעם שאני רואה את ג`ורג` בוש ודיק צ`ייני אני נזכרת ב``מפלצות``. תמיד חשבתי שאפשר ללהק אותם לסרט משהו כמו ``מפלצות`` - רק מלהסתכל על הפרצוף שלהם (דיק צ`ייני בעיקר) אם ארצה פעם להפיק סרט... בכל מקרה, היחיד בעל הפרצוף האנושי בכל הממשל הזה, לפחות מבחינה תקשורתית הוא דונאלד ראמספלד. מלבד זאת שהוא הוביל מלחמה שגויה שעדיין הוא מאמין בה - כנראה שמראה עיניים אינו מטעה. לדונאלד ראמספלד יש ערכים מוסריים. כשהתגלה הנושא של אבו-גרייב, אולי יש כאלה שיגידו שהוא היה הרגע השפל בחייו - אבל זה לדעתי הרגע הגדול שלו. בניגוד למר בוש, צ`ייני או רייס - ראמספלד הציע מייד את התפטרותו. לא בשל כסף, לא בשל סוכריות אחרות - אלא מתוך תחושת אחריות מוסרית. הוא לקח אחריות (למרות שכנראה היתה בלתתי ישירה...) ,בניגוד לממשל המושחת של בוש - שלא לקח אחריות (והפסיד בין השאר בגלל זה בבחירות) היכן אנשי הציבור - הפוליטיקאים שיעשו כזה דבר? זה מצביע על אנושיות מסוימת ותחושת אחריות ציבורית כלפי דברים אנושיים-מוסריים (כגון ההתעללות באסירים באבו גרייב - ורגשי האשם שבטח ראמספלד חש) ג`ורג` בוש וצ`ייני בעיקר, עם קשרי העסקים המפוקפקים שלהם - נכתב גם שצ`ייני יושב במשרד שלו וחותם על חוזים בלתי חוקיים - תוך ניצול השררה (ABUSE OF POWER) - מה גם שכל החוזים בעירק - הם בלתי חוקיים בעליל (חוזי הצבא הפרטים וכל השאר), על בסיס חברות וקרבה ``לצלחת``. דבר שהוא מוגדר בחוק כ``שחיתות`` ויש לו עונש מאסר בפועל. צר לי שמר ראמספלד לא רואה את הטעות בפלישה לעירק, כפי שרבים כבר מבינים. מי יודע אולי הוא יבין יום אחד ואז ייקח אחריות. בכל מקרה שיהיה לו בהצלחה.
אתמול ראיתי את דונלאד ראמספלד נפרד מהפנטגון. לא שהתחלתי להסכים איתו, או בכלל להבין - היכן העיוורון יכול להפסק? הממשל הנוכחי רואה חשיבות עליונה באמצעי התקשורת. כפי שלמדתי פעם בקורס באוניסברסיטה. כל פעם שאני רואה את ג`ורג` בוש ודיק צ`ייני אני נזכרת ב``מפלצות``. תמיד חשבתי שאפשר ללהק אותם לסרט משהו כמו ``מפלצות`` - רק מלהסתכל על הפרצוף שלהם (דיק צ`ייני בעיקר) אם ארצה פעם להפיק סרט... בכל מקרה, היחיד בעל הפרצוף האנושי בכל הממשל הזה, לפחות מבחינה תקשורתית הוא דונאלד ראמספלד. מלבד זאת שהוא הוביל מלחמה שגויה שעדיין הוא מאמין בה - כנראה שמראה עיניים אינו מטעה. לדונאלד ראמספלד יש ערכים מוסריים. כשהתגלה הנושא של אבו-גרייב, אולי יש כאלה שיגידו שהוא היה הרגע השפל בחייו - אבל זה לדעתי הרגע הגדול שלו. בניגוד למר בוש, צ`ייני או רייס - ראמספלד הציע מייד את התפטרותו. לא בשל כסף, לא בשל סוכריות אחרות - אלא מתוך תחושת אחריות מוסרית. הוא לקח אחריות (למרות שכנראה היתה בלתתי ישירה...) ,בניגוד לממשל המושחת של בוש - שלא לקח אחריות (והפסיד בין השאר בגלל זה בבחירות) היכן אנשי הציבור - הפוליטיקאים שיעשו כזה דבר? זה מצביע על אנושיות מסוימת ותחושת אחריות ציבורית כלפי דברים אנושיים-מוסריים (כגון ההתעללות באסירים באבו גרייב - ורגשי האשם שבטח ראמספלד חש) ג`ורג` בוש וצ`ייני בעיקר, עם קשרי העסקים המפוקפקים שלהם - נכתב גם שצ`ייני יושב במשרד שלו וחותם על חוזים בלתי חוקיים - תוך ניצול השררה (ABUSE OF POWER) - מה גם שכל החוזים בעירק - הם בלתי חוקיים בעליל (חוזי הצבא הפרטים וכל השאר), על בסיס חברות וקרבה ``לצלחת``. דבר שהוא מוגדר בחוק כ``שחיתות`` ויש לו עונש מאסר בפועל. צר לי שמר ראמספלד לא רואה את הטעות בפלישה לעירק, כפי שרבים כבר מבינים. מי יודע אולי הוא יבין יום אחד ואז ייקח אחריות. בכל מקרה שיהיה לו בהצלחה.