הרגע ההוא
הרגע הזה, שהיא הרימה אליו את העיניים.
אחרי כל ההצלפות, ההשפלות, הקשירות, האורגזמות
אחרי כל הטיולים, הבילויים, הנסיעות
אחרי כל הדקות, הימים, השנים יחד
אחרי כל הגילויים, המסיבות, החברים
אחרי כל המשברים, ההצלחות והאכזבות
אחרי כל התמיכה, ההכלה והאמון
הרגע הזה שהיא הרימה אליו את העיניים
ואמרה לו את המשפט שממנו פחד יותר מכל
"אני כבר לא מאמינה לך"
והכל נגוז, כמו בועת סבון ביום קיץ חם.
(נכתב בהשראת פוסט של סיום יחסים שקראתי. הכל בבית מעולה, תודה ששאלתם)
הרגע הזה, שהיא הרימה אליו את העיניים.
אחרי כל ההצלפות, ההשפלות, הקשירות, האורגזמות
אחרי כל הטיולים, הבילויים, הנסיעות
אחרי כל הדקות, הימים, השנים יחד
אחרי כל הגילויים, המסיבות, החברים
אחרי כל המשברים, ההצלחות והאכזבות
אחרי כל התמיכה, ההכלה והאמון
הרגע הזה שהיא הרימה אליו את העיניים
ואמרה לו את המשפט שממנו פחד יותר מכל
"אני כבר לא מאמינה לך"
והכל נגוז, כמו בועת סבון ביום קיץ חם.
(נכתב בהשראת פוסט של סיום יחסים שקראתי. הכל בבית מעולה, תודה ששאלתם)
