הרגשה מוזרה - מלנכולית אולי?
אף פעם לא הייתי הבחורה הזאת שמפריע לה הקטע של 'ידידות', לא האמנתי שזה המדד לנאמנות או להצלחת קשר, סהכ לכולנו יש תיק ואנשים שבחיים שלנו גם בלי קשר לזוגיות כזאת או אחרת שיש לנו.(וכן אני יודעת שהרבה לא יסכימו איתי עם החלק הזה...)
אף פעם לא הפריע לי מכתבי אהבה או פתקים ישנים מאקסיות, זה חלק מהעבר שלנו, נוסטלגיה ומשהו שהוא חלק מאיתנו.
אני במעין קשר לא קשר בסגנון ה ITS VERY VERY VERY VERY COMPLICATED.
יש פתיחות שהיא לא מובנית מאליו, מהסוג שלפעמים גם אחרי קשר של שנים אין, יש הרבה רגשות ואיכפתיות וגם התאמה פיזית מצויינת , אבל יחד עם זה אני מרגישה מוזר: לא בטוחה, לא מבינה איפה אני , אנחנו, הוא בכל זה.
מרגישה שאני אף פעם לא אהיה חשובה/משמעותית/יקרה כמו האקסיות.
זה נשמע אולי כמו קנאה, ואולי זאת קנאה או סוג של קנאה, אבל לא כלפיהן ספציפית אלא יותר אל הרגש שהיה לו כלפיהן ועל איך הוא מדבר עליהן ואני יודעת שאני אף פעם לא אהיה חלק מה'חבורה' הזאת, עלי בחיים הוא לא ידבר ככה.
אני יודעת שאכפת לו ממני ושאני יקרה לו ושהרגשות הדדיים ועדין, כאילו משהו חסר, לא שלם, לא יודעת להסביר.
לא יודעת אפילו למה זה מפריע לי פתאום עכשיו או בכלל, אבל זה מפריע לי ואני מוצאת את עצמי לא תמיד מצליחה להכיל את ההרגשה הזאת ולא יודעת איך להגיד לו ואם בכלל, כי כל הסיטואציה הזאת וההרגשה הזאת מרגישים לי טיפשיים ומוזרים....
ואולי, אולי בכלל אני אשמה בסיטואציה, כי לא יודעת מה להגיד או לבקש שאני רוצה וצריכה...