הרגשה.

lital_helmer

New member
הרגשה.

לפעמים יש אצלי מן הרגשה שכזו...אני הולכת ברחוב מסתכלת על אנשים. חושבת... כמה טוב להם..בלי דאגות..בלי מחלה. אולי אני קצת מקנאה? במה בעצם? המחשבות רצות לי בראש... למדתי להעריך את הבריאות, עכשיו אני מסתכלת על הכל אחרת. אפשר לומר שהמחלה שינתה אותי. לטובה. ליטל
 
הי ליטל חמודה../images/Emo42.gif../images/Emo65.gif

זה נכון כשאומרים:"צרת רבים - חצי נחמה" אם זה מרגיע אותך או לפחות את הקינאה שאת חשה אז דעי לך חמודה שכל אחד שעובר ברחוב , יש לו על כתף או שתיים שק ענק שקוף מלא מלא בצרות, בדיוק כמו שהשק שלך ושלי שקופים ואף אחד לא רואה את תוכנו. אנו נלמד לחטט בשק הפרטי שלנו, להוציא את תוכנו אחד אחד ולתקנו ונראה לי שזה מה שאת וכולנו עושות, עם קצת עזרה מהסובבים אותנו... שולחת לך חיבוק חמודה איילת האביב
 

i wish 2

New member
מטענים

ליטל! כל אדם סוחב איתו משהו: אצל אחד זו שקית לשני יש תיק ולשלישי מזוודה. אך אם נלמד לקבל, להסתכל פנימה לזרוק את הלא נחוץ נשביח את התכולה, אולי נקטין אותה?! אולי נשנה אותה? ואולי אף נוכל גם להתהדר בה?!. אז לקנא... ממש לא!!!
 

rubber duck

New member
לכל אדם יש את הדאגות שלו

זוכרת את עצמך כמה שובועת או חודשים לפני גילוי המחלה אני זכור את עצמי באותה תקופה הבעיות שלי היו המבחן של עוד כמה ימים ( שחשבתי שיקבע את עתידי ) החיפוש אחרי עוד דרכים להרוויח כסף איך אני מוצא דירה בעלות סבירה ועוד ועוד ועוד היום העתיד שלי הוא ועכשיו הדברים שמטרידים אותי הם כמה כיף יהי לי מחר , האם זה יהיה רק חצי כיף או יום משגע הבריאות תופסת מקום חשוב בחיי , אני נהנה להרגיש בריא ( ואני בטוח שגם את ) אני נהנה לקום בבוקר להתמתח ולהרגיש שיום חדש ויפה עומד לפני דברים שבעבר הלחיצו אותי ( מבחנים ) הפכו ללא יותר מאשר עוד אבן קטנה ומאתגרת במהלך היום היי רגועה ובטוחה שגם אצלך זה יהיה כך
שרון
 

lital_helmer

New member
זה כל כך נכון...

היום הכל נראה אחרת. ועוד משהו.. אולי למישהו יש הרגשה כאילו כל התוכניות שהיו לו לפני המחלה השתנו? אני מרגישה כאילו כל מהלך חיי השתנה. ליטל
 

rubber duck

New member
כן בהחלט

ובצורה מאד קיצונית כל נושא הלימודים שלי נדחה ובדיעווד גם הכיוון השתנה לחלוטין הזוגיות שלי השתנתה לגמרי וכיום כל הגישה שלי לנושא שונה המוטיבים המרכזיים בחיי הפכו מכסף לאהבה חום והנאה וכל השאר חסר משמעות בעיני ( במיוחד כסף ) המבט ל 10 שנים קדימה הפך למבט ל 5 שניות קדימה ( לפעמים זה שבוע אבל לא יותר ) שרון
 

אחשל

New member
שינוי מהותי מאוד!!! (קצת ארוך../images/Emo13.gif)

החיים שלי קיבלו תפניות מאוד מהותיות בקבות המחלה - בפעם הראשונה שחליתי (לפני 16 שנה) הייתי קצין בסדיר, ראיתי לפני שירות קבע קצר ואח"כ - לא תכננתי, אולי טיול, אולי לימודים... בפועל, אחרי שהבראתי, הרגשתי צורך לתפוס מה שבא ליד, שלא יברח. חצי שנה אחרי הניתוח התחתנתי, התחלתח לעבוד במשהו מזדמן, בלי הרבה תכנון...שנה אח"כ כבר נולד בני הבכור (היום בן 14...), למדתי, עברתי למקום עבודה מסודר, התקדמתי קצת, אבל החיים לא היו ממש מכוונים וברורים... ואז - חליתי שוב (לפני 7 שנים). הפעם ההבראה לוותה בתהליך ארוך וכואב של בחינת החיים ועבודה עצמית מעמיקה. התוצאה - מחד, עזבתי את הבית והתגרשתי, אחרי 9 שנים לא כ"כ טובות..., מאידך - הקריירה שלי קיבלה תאוצה משמעותית והתחלתי להתקדם בקצב "מכובד", תוך הכפלת ההכנסה שלי בתוך 4 שנים... היום אני נשוי בשנית, מאושר למדי בבית ובעבודה, היחסים עם הילדים שלי נהדרים, יש לי חברים אהובים, ואני מקפיד לשמור על עצמי ולא פחות - לתת לקהילה... זהו. לא התכוונתי שיצא כ"כ ארוך (וזה עוד תמציתי
) ניר
 
מעניין שאני לא חשה

שום שינוי משמעותי, אני חולה רק כשלושה חודשים, כבר אוטוטו גומרת את הטיפולים, ממש עוד לא הספקתי לעכל את המשפט "אני, אביבה חולת סרטן" ואני כבר חושבת לחזור לעבודה לאותה שיגרה שהיתה לי כייפית קודם, אולי לנסוע לחול כבר כבר בקרוב לנקות ולאורר את הראש, כאילו שהיה לי איזה צ´ופצ´יק בחיים שהפריע למהלך השלו היומיומי וברגע שהסרתי אותו, אני ממשיכה בדרכי...אולי זה קצת בת יענה? לא יודעת, אך כך אני מרגישה היום, כאילו היתה מחלה, הרגתי אותה (טפו..טפו.טפו.) וזהו הטיים אאוט מהחיים נגמר... איילת האביב
 

lital_helmer

New member
איילת האביב..

עד היום קשה לי להגיד את המשפט "אני, ליטל חולת סרטן". אני מדחיקה את ההכרה במחלתי..דוגמא טובה לכך לדעתי, כשחזרתי לאחר שלושה חודשים לביקורת ראשונה במחלקה..הגעתי לשם והרגשתי שחלפו יובלות ושאני לא זוכרת כלום. כי אני לא רוצה לזכור. ליטל
 

rubber duck

New member
זה עיניין מאד אישי

וכל אדם חש את השינוי בנקודה אחרת בזמן ובצורה אחרת אישית עברתי שינוי גדול אבל וזה אבל גדול הרגע שבו הבחנתי בו היה זמן רב מאד אחרי גמר הטיפולים משהו כמו שנתיים עד 3 עד אז המשכתי במסלול אותו הפסקתי לפני הטיפולים מחד ומאידך לא הבנתי מדוע הכל הולך ונראה נהדר אבל משהו בפנים חסר לי ההבנה שעברתי שינוי הביאה אותי לשנות את דרך חשיבתי ואת דרך הפעולה שלי שרון
 

עמית2002

New member
שינוי.........

מעניין כל עניין ה´שינויים´. מאוד מעניין אותי למה בא הסרטן. אני מאמין ברוחניות ובדרך תיקון הנשמות שלנו. הצורך שלנו להתקדם בהבנה שלנו את עצמנו. הקטע של השינויי מוזר ולא מוזר. הוא לא מוזר מפני שהאדם אומר לעצמו- קיבלת משהו שונה. משהו שבא להעיר אותך, לעשות לך משהו.... לא סתם זה בא לך. תשנה את החיים שלך, תעשה משהו איתם.. תרגיש יותר טוב. הסרטן הזה יכל להרוג אותך, מה היית עושה אם הוא היה הורג אותך? תחשוב כך על החיים.......... הקטע של השינוי מוזר, כי יש כאלו שאומרים- היה לי טוב. פתאום חליתי סתם כך. מה קורה כאן? אני לא רוצה שינויים. ויש כאלו שחלו מספר פעמים. כל פעם הרגישו תחושה אחרת. פעם של שינוי, פעם של ´מה זה בא פתאום? אני לא צריך אותו...´ ופעם של - ´עוד פעם?....´ ופעם של ´ או ... או....´ אני אישית מאמין שהוא אכן בא לשם שינוי! כל אחד מדבר מתוך נסיונו שלו, ואני מתוך שלי. לא רק הסרטן הוא כלי לעיצוב הרוח ומתן שיעור בחיים. ישנם הרבה ´סרטנים´ כמו פרידות, סבל, נכויות, ניסים..... כולם לדעתי אותו הדבר. כולם באים להדליק נורה. ומי שלא מקשיב לנורה הזו מפסיד. לפעמים מקשיבים אך רק לזמן קצר , ואחרי זה נרדמים או שללא כוונה חוזרים למקום שבאנו ממנו, וצריכים לעבור שוב את האור הגדול. אך בסופו של דבר עוברים את זה. מה שנשאר מכל זה הוא הזכרונות של החיים. ואם אין זכרונות יפים, אז.... לכן חשוב לעשות את החיים יפים! אף אחד לא יעשה לנו את החיים יפים, אם לא נעשה לעצמנו. זה לא קל. אך דורש מחשבה! מתי בפעם האחרונה חשבתם לעצמכם על תכנון חייכם לשם הנאה? בהצלחה עמית
 

עמית2002

New member
תשובה לאיילת האביב..

לצערי, שמחתי..... כן הייתי ´חולה´ לפני 7 שנים, לפני 5 שנים, לפני 2 שנים, ועכשיו שוב... צריך לעבור איזה ניתוח קטן... הסרטן כבר לא מזיז לי. יותר מזיז לי הקשר שלי עם עצמי. ביי עמית
 
עמית יקר, איך יש לך עוד כוח??

פשוט מתפעלת מהמילים היפות, והנתינה הסיסטמטית שלך לכולנו מסביב, אתה עם "החבילה" שלך, עוד יש לך את הרצון, והיכולת לנתינה המופלאה הזו שלך. אני מודה לך שאתה כאן איתנו. איילת האביב
 

עמית2002

New member
איילת האביב.......

אני לא יודע מה, אבל עם השנים ועם ה´נסיון´ שלי במחלה הזו ובכלל בחיים האלו הסרטן כבר לא מזיז לי. פשוט כך- הוא לא מזיז לי! אני אעשה את הטיפולים ואת הניתוחים שצריך. אני רק רוצה להצליח בדבר אחד- לעשות את מה שיעשה לי טוב. למצוא את הדרך שלי בחיים. להיות מאושר עם עצמי. אני מוכן לעזור לכל אחד שמרגיש חלש/ה או בדיכאון כלשהו.... אין ממה להיות בדיכאון. אף אחד לא אמר לנו שנחיה עד 120. זה כתוב רק בספרים. אז אין מה לפחד מהמוות. ואין מה לרחם על עצמנו. יש- לאהוב את עצמנו. לפרוץ מחסומים שעוצרים אותנו מלעשות מה שאנחנו רוצים, לעשות חשבון נפש, לחיות את החיים! ואני מתכוון לחיים! אלו שרואים רק בדמיון. ואם לא רואים משהו בדמיון, אז להתחיל לדמיין. כי החיים הם מתנה. החיים הם מעבר ללחץ, עבודה, כסף, כוח.... וצריך לנצל את המתנה הזו. יש כאלה שמקבלים את הסרטן כ´הודעה´ על - חוסר ניצול המתנה שניתנה להם עד כה. כמו מכתב שכזה שמגיע בדואר על חוסר מימוש זכייה. למכתב שכזה כולם מגיבים. אך המכתב הרציני הזה הוא לא פעולה חד פעמית, אלא אורח חיים שלם. מקווה שלא זיבלתי יותר מדי את המוח..... אני פשוט מדבר מהבטן , אני עובר תהליכים בעצמי.... זה לא קל.... אבל אני הפסקתי לרחם על עצמי. פעם ריחמתי המון. היום כבר לא! זה נגמר! ביי עמית אלון
 
ע מ י ת !../images/Emo24.gif

ברוך הבא בחיי, איזו העמקה, איזה מילים.... קח חיבוק ממני, בחיי מגיע לך, היית מקבל אותו גם בחיים האמיתיים! בהצלחה גם לך חבר, מזו שמתכננת את החיים לשם הנאה!
 
למעלה