אני שואלת את עצמי כמעט בכל יום, מה אני בעצם עושה כאן.... אני כאן בגלל הסיבות הידועות - אך ורק בגלל הילדים. מקווה למצוא משהו מאתגר יותר בעוד שנה-שנתיים. יש לי חברה טובה שיש לה אחלה עבודה: היא עובדת ביחסי הציבור של אוניברסיטת חיפה. בכל יום היא נפגשת עם שגרירים, לוחצת ידיים לנסיכים (לפני כשבועיים היא עשתה סיור מודרך בקמפוס לנסיך בלגי), מחייכת לחברי-כנסת ולשרים .... היום היא ארחה את השגריר מאוזבקיסטן והספיקה לתלונן באזני שאין לה רגע דל ושהיא לחוצה.... אחה"צ היא מתייצבת אצלי עם הג'וניור (חבר של ניר) ל
לדווח מהשטח. איך שהייתי מתחלפת איתה.... אבל כנראה שהדשא של השכן/ה תמיד ירוק יותר. מזל שיש לי את התרגומים מדי פעם... ככה אני מרגישה שהמוח שלי לא מתנוון.