הרהורים לשעת בוקר מוקדמת מידי

[טלית נודדת]

הרהורים לשעת בוקר מוקדמת מידי

בזמן האחרון הייתי בכמה הופעות שבעקבותיהן הבנתי שהאומנים שעל הבמה אינם חרשים, למרות שלפעמים ככה זה נראה

. כלומר, אפילו בהופעות גדלות, עם במה גדולה וגבוהה וקהל רב ורועש - הם עדיין מצליחים לשמוע מגוון דברים שצועקים אליהם מהקהל. ואז גם הבנתי שזה לא שרונה לא שומעת את שמות של שירים שצועקים אליה בזמן הופעות - היא פשוט מתעלמת באלגנטיות

. ואם היא שומעת ומתעלמת - אז אין צורך לצעוק את זה שוב ושוב, כי הגורם המגביל אינו היכולת להעביר את המסר כי אם הרצון שלה לבצע את אותם שירים. ואחרי שפתרתי את משוואת האניגמה אני מכריזה כאן ועכשיו שלעד (או לפחות בתקופה הקרובה) אני ארצה לשמוע את tips ו-ice (את וואלס אני לא חושבת שיש סיכוי לשמוע בהופעה חיה, כך שהורדתי אותו מהרשימה) ואני מפסיקה לבקש שירים בהופעות. אולי שיר אחד בהופעה, אבל זהו. ויש לי גם כמה הרהורים בעקבות ציפורי לילה של השבוע. הקשבתן/ם? (בצרופה: תמונה של גור קיפוד חולות מתעניין בטלפון נייד. אח"כ הוא גם ניסה לטעום אותו)

 

[גוזלה]

אני לא מתייאשת מה"ואלס"

אני נורא נורא נורא רוצה את השיר הזה, ויומאחד, גם זה יקרה!! פעם רונה אמרה, בעניין ה"מה שומעים", ששומעים דווקא את הלחישות ולא את הצעקות.... ובכל זאת, אני חושבת שאם חוזרים שוב ושוב על שם השיר, הלחץ החברתי עלול להוביל לשינוי..!! בכל מקרה, אני עדיין מתעקשת על "ואלס".... :]

 

[טלית נודדת]

איזה יוביל לשינוי

במילא היא שרה רק מה שבא לה לשיר. וזה בסדר, בכל זאת הופעה שלה והיא גם צריכה להינות.

 

[אטומיק בייגל]

סליחה שאני מתייחסת רק לתמונה, אבל

הוא כל כך חמוד!!! אני מתה על התמונות שאת מעלה

(ולי פשוט לא יצא אף פעם לבקש שירים בהופעות)

 

[טלית נודדת]

תודה ../images/Emo140.gif

 

[לאורנה נסיכת קלינסטי]

בדיוק שמעתי את טיפס היום בבוקר

וחשבתי (שוב) איזה שיר עוצמתי זה. הוא עשה לי צמרמורת אפילו שכבר המון זמן לא הרגשתי את ההרגשה שהיא מתארת. דווקא בגלל שהמילים שלו מאד דיבוריות ואימפולסיביות ולא תמיד מסתדרות עם הלחן. אני חושבת שבקול של רונה פעם היה המון רגש והמון כוח, והיום הוא יותר מהוקצע ויפה אבל פחות... עוצמתי, פגוע, כועס, חודר. כנראה בגלל שהאישיות של רונה השתנתה והיא יותר שלוה ורגועה. אבל חבל לי כי אני מרגישה שאלו כמעט שתי זמרות שונות, ואת רונה השניה אפשר לשמוע רק בהקלטות. שירים כמו טיפס באמת גורמים לי לרצון עז לחבק את רונה ולהגיד לה שאוהבים אותה והכל בסדר. בקשר ללבקש שירים בהופעות - אני חושבת שכן יש לזה השפעה, עובדה שרונה נענתה להרבה דברים שביקשנו ממנה, וצריך פשוט להתעקש הרבה... מאד. הקיפוד חמוד מאד! גם אני ראיתי אחד ברחוב לפני כמה ימים. וגם בגינה

אולי כדאי שגם אני אעלה תמונות מהחווה מתישהו.

 

[חסמו לי את הסיסמה]

הי

קיבלנו הופעת בי סיד. כנראה שאנחנו כאן עושים משהו נכון

 

[המרחפת בין העולמות]

ועל מה הרהרת בעקבות ציפורי לילה?

סוקרנתי

 

[טלית נודדת]

כתיבה ומכתבים

בתוכנית רונה סיפרה שהיא מעולם לא שלחה מכתב, לפחות לא מעבר לילדות. לתומי חשבתי שמי שהמילים עבורו הן כלי להעברת מסר (בשירים, למשל) יבחר להשתמש במילים בעוד סיטואציות. ואולי יותר מכך: חשבתי שמי שנוח לו להעביר מסר דרך מילים יעדיף לפעמים את המילה הכתובה על המילה המדוברת (קצת דומה למה שהיא סיפרה על אבא שלה). היה לי מפתיע לגלות שזה לא כך, לפחות לא אצלה. זה הוביל אותי לתהות האם מי שכותב שירים ובעצם משתמש במילים מצומצמות אינו מתחבר למכתבים דווקא בגלל עושר המילים שבהן? אולי כי במכתב רגיל יכולים לבוא לידי ביטוי חלקים שלמים שאינם בעלי משמעות או חיבור לשאר המכתב, ואז דווקא אצל משוררים נוצר דיסוננס מילולי שכזה? מאידך, דורי סיפר שהוא כן כותב/כתב מכתבים, כך שכנראה שלא ניתן להכליל על משוררים באשר הם. חוץ מזה, נראה לי מהתוכנית שזה לא רק רתיעה ממכתבים אלא רתיעה ממילים שנכתבות בצורה ספונטאנית, ואז זה גם יסביר את האירוח ההוא שבו קיטרו כאן אנשים על הצמצום בו היא נקטה. אלו התהיות שלי לזמן זה. עכשיו אצא לעמל יומי הכייפי

.